בשיעור הדף היומי אצלנו הועלתה שאלה:

האם המחלוקת של ב"ש וב"ה במשנה לגבי יחלוקו \ נכסים בחזקתן, תלויה במחלוקת סומכוס וחכמים בב"ק מו.
[המחליף פרה בחמור, ולפרה נולד בן, ולא ידוע אם הבן נולד לפני שהמחליף את הפרה בחמור משך את החמור (ואז הבן של הפרה שלו) או לאחר מכן (ואז הבן של הפרה של המחליף את החמור, דקי"ל בחליפין שברגע שנמשך אחד הצדדים - הצד השני נקנה בכל מקום שהוא].
שסומכוס אמר - ממון המוטל בספק חולקים - וחכמים אמרו - המוציא מחבירו עליו הראיה.

[אם יוצא שהמחלוקות תלויות אחת בשניה ישנה בעיה מסוימת, כי יש מחלוקת בראשונים אם לפסוק כמו סומכוס או כמו חכמים, ואם סומכוס = ב"ש, ברור שלא יפסקו כמותו כי הלכה כב"ה לגבי ב"ש.]

ננסה לתת הסבר שהמחלוקות לא תלויות:

1) סומכוס וחכמים חלקו בעניין מי שהיתה הפרה שלו בוודאות (יש לו חזקה עליה), ולאחר מכן ישנו ספק אם גם הבן של הפרה שלו או שלא.
לעומת זאת במחלקותנו כאן - ב"ש וב"ה חלקו מי המחזיק בנכסים - האם בעל השטר (כי כל העומד ליגבות כגבוי דמי) או היורשים.

לכן - חכמים ב"ק שאמרו שם "המוציא מחברו" - זה מפני ששם היתה חזקה מסוימת לבעל הפרה, אך ייתכן שאצלנו יגידו יחלוקו או המוציא מחברו - תלוי מי לדעתם מוחזק יותר בנכסים (ואם מסתפקים, או שליורשים ולבע"ח ישנה חזקה שווה - יחלוקו), ובקיצור יכולים להסתדר לפי שתי השיטות.

וגם סומכוס שאמר שם יחלוקו - יוכל להתאים לשיטת חכמים כאן שאומרים המוציא מחברו, כי שם הוא סובר שהחזקה של בעל הפרה אינה נחשבת אפילו כחזקה נגררת או קלה עבור הבן של הפרה, לעומת זאת אצלנו יכול להיות שחזקת היורשים היא חזקה רצינית לדעתו הרבה יותר מחזקת בע"ח.

אם למישהו ישנן תשובות נוספות - תגיבו!
[גם אם לא - תגיבו בכל זאת...]