מתני'. השולח את בנו אצל חנווני (ופונדיון בידו), ומדד לו באיסר שמן ונתן לו את האיסר, שבר את הצלוחית ואבד את האיסר - חנווני חייב; רבי יהודה פוטר, שעל מנת כן שלחו ...
אלא אמר רבא: אני וארי שבחבורה תרגימנוה, ומנו? ר' זירא, הכא במאי עסקינן - כגון שנטלה למוד בה לאחרים, ובשואל שלא מדעת קא מיפלגי, מר סבר: שואל הוי, ומר סבר: גזלן הוי.
הפירוש הסופי שהתקבל בגמרא לפירוש המשנה (פירושו של רבא) נראה רחוק מאוד מפשט המשנה. [וכך גם הפירושים הקודמים (של רב הושעיא, רבה ורב יוסף, אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין) נראים רחוקים מפשט המשנה]
תופעה זו - של פירוש הגמרא למשנה, שנראה רחוק מאוד מפשט המשנה (כפי שנראה ללומד ברגע הראשון) - רווחת בתלמוד, ותמיד אני מתקשה להבין את פשרה.
אם למישהו יש פתרונים - אשמח לשמוע.
ואגב, במקרה שלנו - ביאורו של רבא - אף נראה כמתעלם מהמשך דברי רבי יהודה שאמר "שעל מנת כן שלחו".
טוען....
הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום