אחד משלוש ההסברים בגמרא מדוע מידות הלח בירוציהן קדש הוא שבלח הנוזל שמגיע לגודש היה קודם לכן בתוך הכלי ולכן התקדש

שאלה הגמרא והרי האדם שהקדישו "למאי דצריך קא מכוין" ואינו מתכוין להקדיש את הגודש? וכ'
ורציתי לשאול א. הרי אמרנו שכל המידות שבמקדש היו נגדשות היינו שרק
עם גודשים אותם הם מגיעים למידה הרצויה א"כ ודאי שמתכוון לקדש
גם את מה שגודש?

ב. גם בלי זה יתכן שגודש כדי שיראה מכובד יותר ושנותן מכל הלב וכ' ולכן
מתכון להקדיש גם את הגודש

וא"כ מדוע אומרת הגמרא שלא מתכוון להקדיש את הגודש?