ב''ב ק''ס -קס''ד.

דיני שטרות והשימוש בחוזים הלכה ומעשה. ב''ב גט פשוט.


לא תקף !
סוגיות שלמות בגמרא ובפוסקים - ובשו''ע כשלושים סימנים העוסקים בדיני שטרות והסתעפויותיהן, למעשה או רק להלכה.

חוזים ושטרות כיום והתאמתם עם דיני שטרות .
השאלות עם לימוד הסוגייה - בפרק גט פשוט.

הבעייתיות שיש בחוזים בזמנינו:
בחוזים שנכתבים בזמנינו ישנן מספר בעיות הלכתיות, בגינן קשה לומר שהקניין המועיל בחוזה הוא קניין שטר:

א. אין ניסוח של מכירה .
- בחוזה לא כתוב במפורש שהבית מכור ללקוח, ובשו''ע מבואר, שיש לכתוב בשטר: "שדי מכורה לך".

ב. קניין דברים.
- בחוזה יש רק סיפור דברים: הואיל והמוכר רצה למכור, והואיל והקונה רצה לקנות, לפיכך הוסכם וכו'. בחוזים אלו יש בעיה של קניין דברים.

ג. דבר שלא בא לעולם.
בשו''ע מבואר שלא ניתן להקנות או מתנה בדבר שעדיין לא בא לעולם, כמו דירה שטרם נבנתה. (אומנם התחייבות מועילה).

ד. חסר קניין - לפי החוק,
החוזים היום אינם שטרי קניין, אלא שטרי התחייבות, כך שכל המכירה מתבצעת על סמך התחייבות ולא על סמך קניין.

ה. איסור ריבית -
בסימן נב סעיף א מבואר, שטר שנכתב בו חיובי ריבית - ניתן לגבות מהשטר רק את הקרן, אך לא ניתן לגבות את הריבית.

ו. קנסות -
בסימן רז סעיף יג מבואר, שחיובי קנסות לא תקפים בגלל בעיית אסמכתא.

ז. הנייר- של החוזה.
צריך להיות של המוכר - שכן כתוב "ספר מקנה", ודורשים: צריך שהספר וכל הנלווה צ''ל משל המקנה .

ח. ניתן לזיוף.
את המסמך - בסימן מב סעיף א מבואר, שיש לכתוב שטרי ראייה בשטר שלא ניתן לזייף בו.

ט. השורה האחרונה בחוזה לא מחייבת -
בשו''ע- שלא מתייחסים לאמור בשורה האחרונה בחוזה, אא"כ כתוב והכל שריר וקיים,
או שכתוב בשטר שנעשה קניין על כל ההתחייבויות הכתובות בשטר.

י. אין להשאיר מרווח בסוף המסמך -
שיש איסור לעדים להשאיר בשטר שתי שורות ריקות לפני החתימה. ובמידה ויש בשטר שתי שורות - השטר פסול.

יא. קיום.
יש לאמת את חתימות העדים - בסימן מו סעיף א מבואר, שיש לקיים את השטרות לפני החיוב בפועל.

יב. תנאי כפול וכו.
תנאים בחוזה - כל תנאי צריך להיעשות כפי תנאי בני גד ובני ראובן: תנאי כפול, תנאי קודם למעשה, הן קודם ללאו, תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר, תנאי שאפשר לקיימו ע"י שליח, תנאי בדבר שאפשר לקיימו.

ב.
אז מה עושים ?

סיטמותא.
תוקפם הלכתי של חוזים בני זמנינו.
רוב הפוסקים סבורים שיש לחוזה בזמנינו תוקף בגלל קניין סיטומתא . וכך מתבאר מדברי הריב"ש (סימן שמה), במקרה בו הייתה בעיה. הלכתית בשטר - שהכשיר על סמך קניין סיטומתא: " דכיון דרגילי למקני בהכי - קני".

וכך פסקו הגר"ע הדאיה, הגרי"ש אלישיב והגר"ב זולטי שחתימה על החוזה - חשובה כמו קניין סיטומתא: " ואם קיים מנהג ברור והדבר נפוץ בין הסוחרים, שחוזה התחייבות בחתימת ידו - - הרי היא בת תוקף מדין סיטומתא".

עוד מובא: "ויש גם לדון שקנין הקרקע נעשה ונגמר בעריכת החוזה, הואיל והנוהג והמקובל כעת שכל סדרי מכירת מגרשים, בתים ודירות נעשים על ידי עריכת החוזה,,
אבל כבר הכריעו גדולי הפוסקים דמועיל גם בקרקע כשנהגו כן בקרקע".

סיטמותא עדיפה.
וכן מובא בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טז סימן נג): כי הרי מנהג המדינה ..
ולא עוד אלא שיש לזה עדיפות מקנין רגיל שמהני זה אפילו בדבר שלא בא לעולם ,,, ומועיל זה גם באסמכתא... כדמבאר בשו"ת חתם סופר שם, וכמו כן מועיל זה אפילו בדבר שאין בו ממש כמבואר בשו"ת מהרש"ל סי' לו".

אין כאן קניין.
אך אין לומר שיש לחוזה תוקף מדין קניין סיטומתא, ,,, שכן רק לחכמים יש סמכות לתקן קניינים.
וגם ע"פ החוק, החוזים היום אינם נחשבים לשטרי קניין, אלא לשטרי התחייבות.

יש פיתרון.
כיום ישנם מכונים המציעים שטרות מכר עם השלמות העומדות בחוק - אבל גם תקפים מבחינה הלכתית,
אם כי בפועל לא נראה שרבים נזקקים לכך.