סקר
איך לקרוא לבינה מלאכותית של הפורטל (השקה בקרוב)?








 

פורום פורטל הדף היומי

בבא בתראכב ע"איא תמוז תשפ"ד23:57מחאה נגד מי שבא מבחוץ / ‏איתן
סיכום של סוגיית הגמרא. אשמח לתיקונים והערות..

לדעת רב הונא, בן מבוי שהעמיד ריחים במבוי - יכול למנוע משכנו בן המבוי מלהעמיד אף הוא ריחים, בטענת "פסקת לי לחיותי". וכן חנות ומרחץ בצד מרחצו של חברו, ולא יכול השני לומר "אתה עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלי".
למסקנא הגמ' אומרת שמדובר במחלוקת תנאים, לדעת חכמים כופין בני מבוי זה את זה שלא להושיב בינהן חייט, בורסקי, ולא אחד משאר בעלי אומניות, אך לשכנו אינו כופהו, ולדעת רשב"ג אף לשכנו כופהו.
(דילגתי על הדוגמא של מלמד תינוקות בגלל הדיון על זה בראשונים, ראו תוס'. גם הרמב"ם הביא את שאר הדגומאות ולא את מלמד התינוקות).
רב הונא בריה דרב יהושע חולק על רב הונא, וסובר שבן מבוי אינו יכול לעכב על חברו בן המבוי.

הלכה כרב הונא בריה דרב יהושע. הרא"ש הביא שני נימוקים:
(א) רב יהושע הוא בתרא;
(ב) רב הונא קם כיחידאה. אמנם יכול אמורא לפסוק כתנא יחידאה, בד"א כשידע את מחלוקתם ופסק כאחד מהם, אבל אם לא ידע - בזה אנו אומרים שאולי לו היה יודע את מחלוקתם היה חוזר בו, ולכן כיון שקם כיחידאה - אין הלכה כמותו. (הרא"ש עסק בזה לעיל פרק א סי' מב).

רש"י הבין, מזה שהגמרא קשרה את הברייתא לרב הונא - שגם בברייתא של חכמים ורשב"ג מדובר שיש כבר באותו מבוי בני אותה אומנות. והוא זה שבא ומוחה בשני.
ואילו הרמב"ם הבין שמדובר בברייתא באמירה כללית יותר: רשאים בני מבוי להסכים בינהם שלא להושיב במבוי אחד מבעלי האומניות, אבל אם כבר היה אחד ולא מיחו בו - יכול גם אחר לפתוח שם, ואינו יכול למחות בו מטעם "פסקת לחיותי", (כלומר לא כרב הונא), ואפילו היה בן מבוי אחר, שהרי יש בינהם בני אותה אומנות.
כלומר לפי הרמב"ם המוחה הם בני המבוי שבאים ומוחים בבעל האומנות הראשון שפותח אצלם, אבל בשני מאותה אומנות - אינם יכולים למחות.

כאמור רב הונא אמר שבן מבוי אינו יכול לעכב על חברו בן המבוי. והוא הסתפק לגבי בן מבוי אחר אם יכול למנעו, ועלה בתיקו. ולכן אינו יכול למנעו. (כפי שכבר ראינו בלשון הרמב"ם). אבל לגבי בן עיר אחרת - יכולים בני העיר למנעו. ואם הי הנותן עמה מנת המלך - אינם רשאים למנעו.
בדין הזה יש כמה פרטים ברמ"א (חו"מ קנו ה): הבא מעיר אחרת, אע"פ שנותן מס -
אין לו רשות להיכנס למבוי שיש שם בני אומנותו, אלא רק במבוי אחר; אבל בני העיר יכולים למחות בכל ענין בטענה שאינם יכולים לישון מקול הנכנסים, למרות שיש כבר בני אותה אומנות; וע"ש עוד אם רוצה לעסוק במלאכתו ולתת מס, או האם די במס המלך או צריך מנת מושל העיר, והאם יש חילוק לגבי ת"ח.

רוכלים המחזרים בעיירות - אין בני העיר יכולים לעכב עליהם., כדי שיהי תכשיטים מצויים לבנות ישראל. ודוקא לחזר, אבל לקבוע חנות - לא. ואם ת"ח הוא - רשאי גם לקבוע חנות, כדי שלא ייטרד מגירסתו.
והוסיף באו"ז (הובא בהגהת אשר"י על הרא"ש): ואם הת"ח אינו יודע להשתכר, אלא הוא גורס בתורה תדיר - בני העיר מצווים לעשות מלאכתו.
סוחרים הבאים ביום השוק - רשאים למכור סחורתם בשוק, אבל לא לחזר ולא לקבוע חנות.
וכל זה שבני העיר יכולים למחות בבאים מבחוץ - כשאין פסידא לבני העיר, אבל אם סחורתם טובה יותר, או זולה יותר, ונהנים הלוקחים הישראלים מהם - אין סוחרי העיר יכולים למחות.
וע"ש ברמ"א (קנ"ו ו ז) עוד פרטים רבים.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר