א. שתי מידות או שלושה לר' מאיר ביבש ושבע בלח.
לכאורה פשוט שהיו במקדש עשרות מידות. אין הכוונה שהיו שני כלים ליבש ושבע ללח. הכוונה שכל המידות היו במידות אלו. יתכן שהיו עשרה עשרונות ועשרה חצאי עשרונות וכן הלאה.
וזו כוונת רש"י שביאר שמנין לר' מאיר דא' גדוש וא' מחוק. מפני שהיתה לו קבלה (ותוס' העירו שזה לכאורה דרשה גמורה) שהיו שני עשרונות, ואילו מדת שניהם שוה "הויא ליה מידה אחת" וע"כ זו בנויה באופן שמכילה עישרון כשמחוקה וזו בנויה באופן שמכילה עישרון כשהיא גדושה. והבן.
(ולמחפשי הרמזים וליודעי חן. מידות - ספירות. שבע תחתונות ב' או ג' עליונות. וסוד א' הסתר דבר).

ב. עוד על מידות מסוג אחר. בהמשך הסוגיא ר' יוסי לומד מניקוד ולר' מאיר נקוד לא דריש. לכאורה אם דורשים ניקוד מדוע זה לא מופיע במידות שהתורה נדרשת בהן. אולי ר' ישמעאל בעל המידות ס"ל כשיטת ר' מאיר, ומצינו שר' מאיר בא לפניו. ור' יוסי באמת מוסיף מידה זו. כמו ר' שמעון שכלל אם הכתב יתירה על הנקודה וכו'. ואם כנים אנו בזה, הרי שזו לא מחלוקת פרטית על ניקוד זה, אלא מחלוקת כללית אם לדרוש ניקוד. ויל"ע (או להמתין למה שיעלו הגולשים המלומדים).