מקור

סיום מסכת בבא קמא

מדוע הרה"ק מהר"י מבעלזא ערך סיום גדול ומיוחד למסכת בבא קמא?

בכתבי הרה"ק מהר"ם מבילגורייא זי"ע אחיו של הרה"ק מהר"א מבעלזא מובא: סיפר כ"ק אחי (שליט"א) מרן מהר"א זי"ע שכ"ק אדוני אבי מרן מהרי"ד זי"ע עשה פעם סיום על מסכת בבא קמא וכ"ק זקיני מרן מהר"י זי"ע ערך לכבוד הסיום סעודה בשרית גדולה בבית הגדול – 'די גרויסע שטוב', והיתה התכונה רבה והזמין כמה בעלי בתים ואנשים חשובים, והשתתפו בסעודה זו קהל גדול והדליקו נרות גדולים – 'מילער ליכט' והיתה שמחתו גדולה והיה הדבר לפלא.

והסביר כ"ק זקיני ז"ל טעם הדבר שהוא שמח כל כך בסיום מסכת זו, כיון שיש מקום במסכת בבא קמא שכאשר מגיעים לשם צריכים לסייעתא דשמיא שלא יינזקו חס ושלום – 'דורך גיין בשלום', ולכן הוא שמח שלמד בנו את המסכת ויצא ממנה בשלום ולכן הוא עושה סעודה גדולה. ואמר כ"ק אדוני אבי ז"ל שהוא יודע היכן הוא המקום הזה שצריכים סייעתא דשמיא כשלומדים שם. ובכתי"ק המסודר מצאתי את התורה שאמר כ"ק זקיני ז"ל בסעודה זו על דברי הברייתא בסוף המסכת בדף קי"ט ע"ב 'תנו רבנן מסתתי אבנים אין בהם משום גזל, מפסגי אילנות מפסגי גפנים מנקפי היגי מנכשי זרעים ועודרי ירקות, בזמן שבעה"ב מקפיד עליהם יש בהן משום גזל, אין בעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו שלו.

(אור הצפון מרחשון תש"ע – קובץ ט"ו)