ת"ר : שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם וְחָבַל בּוֹ בַּחֲמִשִּׁים זוּז וְשָׁבַח וְעָמַד עַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז שֶׁאִלְמָלֵא לֹא הִזִּיקוֹ הָיָה עוֹמֵד עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת זוּז נוֹתֵן כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק
רש"י מביא שתי לישנות :
שאלמלא כו'. כלומר הועיל ואיכא למימר אלמלא לא הזיקו היה עומד על שמונה מאות זוז נותן לו כ''ה זוזים כשעת הנזק ולא מצי א''ל מאי אפסדתיך הא שבח טפי משום דאמר ליה ניזק אי לא אזיקתן הוי שבח וקאי על תמני מאה. ל''א שאלמלא לא הזיקו כו' ועכשיו תובע ניזק מאתים חציין של ד' מאות חצי נזק שהפסידו אינו נותן לו אלא כ''ה כשעת הנזק. וראשון עיקר:
לפי הלישנא הראשונה טוען המזיק ששורו כלל לא הזיק לשור הניזק, שהרי לא די שלא הפסיד אלא עוד שבח, וטוען כנגדו הניזק שלולא הנגיחה היה השור שלו משתבח הרבה יותר.
על דו שיח אפשרי זה אבקש לשאול :
הרי הפסד השבח האפשרי לולא הנגיחה הוא בבחינת 'היזק שאינו ניכר', והרי היזק שאינו ניכר - לאו שמיה היזק, אם כן מה מקום לטענה אפשרית זו של הניזק ?