א. ראשית יושם לב שאחר שכמעט לא הניחו לנו יום ממחרת השבת בלי עומר או שתי הלחם, רק ביכורים היה חסר. והנה היום זיכונו גם בזה. וחביבה מצוה בשעתה, לימוד דיני ביכורים לקראת העצרת. (פינת תחביבו של המכריע)

ב. לכאורה מה דינו של אדם שיש לו מגרשים נטושים, והוא ממתין לעלית הנדל"ן באיזור וכדומה. ובאו ואמרו לו דע לך שצמחו פרא בשדך פירות משבעת המינים, הדקלים נתנו תמרם, והגפנים סמדר נתנו עינב. האם הוא מחוייב ללכת לשם לבצור ולהביא ביכורים? לכאורה מהברייתא שדרשה דאף עלו מאליהן נקרא ביכורים ואסור להביאן קודם שתי הלחם, משמע דחייב . וכעין שהגמ' מדמה דאם פירות שבספינה ועציץ אסור להביאן קודם שתי הלחם הרי דנקרא ביכורים לענין שאם הביאם קידש. וזה מחודש. אלא דאם כל הגדל שם אינו מובחר, הרי לעולא ור' יוחנן אינו חייב בביכורים.

ג. חידה יפה. איזה מנחה נאכלת גם לנשי הכהנים. (תרומת לחמי תודה. כמו שאמר ר' אשי דכוליה קרא במנחות, וסיפא דכל טהור ללחמי תודה, ועי רש"י).

ד. הסוגיא מקשה על עולא דס"ל דשלא מן המובחר לא קדוש לביכורים מברייתא דגג וחורבה. אבל בסוף הסוגיא משמע דהקושיא רק מעציץ וספינה. דר' יוחנן נמי ס"ל כעולא ומקשינן עליה מברייתא דומה דמביא, ומביאים דס"ל כתנא שבגג וחורבה מביא וקורא אבל עציץ וספינה אינו מביא. וניחא לן בזה כיון דיכול להעמיד בגג מערה ובחורבה עבודה, דשם כנראה יתכן גם מובחר. אבל עציץ אפילו נקוב וספינה אפילו מהחומר המתאים (תלוי ברש"י ור"ת) עדיין לא יהא מובחר. ודוק.