בעניין *שליחות*
ראינו שיש מהות מרכזית בשליחות, שהיא דין די מיוחד- שאדם אחר יכול לבצע בשבילי מצווה-

שלפיו *שליח צריך להיות שייך בדבר*- מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית (כג:)

מה זה "שליח" במובן הרחב יותר? "שליח מצווה"?

האם הוא דווקא מי ש"עושה במקום"? מה לגבי מי ש"עוזר"? איפה נמקם על הציר "שליח קבלה" (שיותר קרוב לאדם לכאורה) ואיפה "שליח הולכה" (שעוזר לפעולה אבל לא ככ ברור ש"הולך כזכי").... איפה עובר הגבול?

ומה זה "שייך"- ראינו שעכו"ם לא (כג) ושייכות כללית כן (דף סב)- אב שייך בקבלת גידושין ולכן איש יכול להיות שליח קבלה, ואשה שליחת הולכה? מה לגבי "היה שייך פעם"/ "במצב/ סטטוס נישואים אחר"?

*ובחיים האמיתיים* : באילו מצבים אני יכולה להיות שליחה- לעזור לתלמידים עם קשיי למידה שכמותם מעולם לא חוויתי? האם מי שאין לו ילדים עדיין יכול להיות מדריך הורים מצויין? האם מאמנת שלא חוותה קשיי זיווג והכל היה בקלות- יכולה לעזור לרווק מבוגר להתחתן? ומה לגבי רווק שעוזר לרווקים למצוא את זיווגם? לאיזה קהל יעד כדאי להביא "חוזרים בתשובה" לשיחות אלול? האם זה טוב להביא מנהל שבא מבחוץ? שרת קליטה שלא היה עולה חדשה?

איפה עובר הגבול בין "לעזור" לבין "לעשות במקום" (וגם קצת לקחת את האחריות והבחירה מהאדם, מה שעלול להוביל להתקדמות אחורה....)?

האם אפשר לעזור, ובאיזו רמה, למישהו אחר בקושי שלא חוויתי?

האם אפשר להיות שליח בלי מינוי?

עד כמה השליח צריך להיות "עצמיות נפרדת"? ראינו ששליח צריך להיות אדם בוגר (איש ולא קטן) ובן דעת (לא שוטה), ומהות השליחות שלו שונה מ"חצר" (כידה) (כג-כד)- ומצד שני ברור שהוא עושה את מה שאמרו לו (אם שינה- זו לא השליחות....)?

מהו שליח ששייך בדבר?
נשארתי עם הרבה שאלות....