"ת"ר והקריב ממנו - מן המחובר אחד - שלא יטול פרוס"

ביאר רש"י "מן המחובר דבעינן שיהו כל החלות ביחד בשעת תרומה" וכן רש"י כת"י "מן המחובר - שיהיה כולן בכלי אחד ליטול תרומה"

א"כ מהמילה "ממנו" למדנו שכל החלות צריכות להיות בכלי אחד ומהמילה "אחד" למדנו שצריך להפריש חלה שלימה ולא פרוסות

בהמשך העמוד הגמרא מביאה לדיון את הברייתא שהבאנו לעיל "אמר מר והקריב ממנו מן המחובר" אולם ראה זה פלא כאן הגמרא מבינה שלמדו מהמילה "ממנו" שיהיו כל החלות שלמות ומתוך כך הקשו בגמרא על המילה "ממנו" הכתובה בקורבנות "ואת כל חלבו ירים ממנו" שהרי שם הבשר כבר מפורק כשנוטל ממנו את החלב, והגמרא מיישבת מה שמיישבת.

והייתי שמח אם משהו יבאר לי מה גרם לשינו בהבנת הגמרא את אותו ציטוט במיוחד שכל הקושיה מתחילה רק בגלל השינוי שנעשה פתאום בהבנת המילה "ממנו"