ר' יוסי אומר בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון
ונחלקו הרמב"ם והרמב"ן על מי מוטלת המצווה.
לכאורה מהתנא דבי אליהו רבה פר' ל שחלקו מועתק מהירושלמי והספרי אך שאין לו מקבילה בקטע ( שהקפתי בסוגריים ) הנוגע לעניין נראה כדברי הרמב"ם :
כשנתקבצו כל ישראל עם דוד לבעלי יהודה להעלות את ארון ה׳ מבית אבינדב אשר בגבעה ונשתכחה מהם ההלכה (שאסור לשים את הארון בעגלה אלא לישא אותו בכתף), מיד אמרו כולם: כמו שלא היה בא ארון ה׳ משדה פלישתים אלא בעגלה, אף בעגלה יבוא לבית דוד מלך ישראל.

{ והקב״ה נשבע בשמו הגדול ביום שנשא עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה לשם שמים שיטול הארון והתורה עמו ותנתן בזרוע של זרע עמרם, שנאמר: ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז;ט). }

מיד נטלו את הארון והרכיבוהו על העגלה, ומיד היה הארון תלוי באויר בין השמים ובין הארץ ואינו עולה לא למעלה לשמים ולא יורד למטה לארץ. עוזא היה עומד שם, מיד שלח עוזא את ידו ותפס בארון. באותה שעה אמרו פושעי ישראל: אלמלא לא שלח עוזא את ידו ותפס בארון, כבר נפל הארון לארץ.

אם הקב"ה נשבע לתת את המצוה לזרע עמרם יוצא שהמצוה מוטלת על הכהנים ולא על הלויים...