כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה
שיפה ובעיטה בחיטין ור' יוסי אומר בבצק ...
תנא שף אחת בועט שתים שף שתים בועט שלש

רש"י:
שיפה. שמשפשף בידו שמוליך ומביא בפיסת ידו עליהן: בעיטה. שבועט בהן בגבות אצבעותיו באגרופו: בחיטין. כדי שישרו קליפתן: בבצק. בלישת הבצק שף ובועט:

בהתחלה כשקראתי את תחילת המשנה ("כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה") אמרתי בליבי שזה בטח גוזמא (המאפיין את המספר "שלש מאות"),
אך כשהגעתי לגמרא, חזרתי בי וראיתי שההתייחסות לכך היא רצינית ("שף אחת בועט שתים...").

לאור זאת, קשה לי:
(1) בשביל מה צריך כל כך הרבה עבודה, רק בשביל "שישרו קליפתן" (רש"י ד"ה בחיטין)??
(2) אני מתאר לעצמי שהיו הרבה קרבנות מנחה מידי יום - האם זו לא עבודה תובענית וממושכת (עם כל הכבוד לכהנים הזריזים...)?
(3) אני ממש מקוה שהכהנים לא התבלבלו בספירה באמצע (למרות כלי העזר שמובא בברייתא בגמרא בנוגע לאופן חישוב הספירה) !!