פוסט זה יעסוק בפשט הגמרא ובדברי רש"י, ללא חידושים מעבר לכך, בגלל הגירסאות השונות בדברי רש"י ושלא קל לעמוד עליהם (ייתכן ויש מהגולשים הזקוקים לכך):

בתחילת הסוגיא על המקום ממנו הביאו עפר להשקיית הסוטה, מביאה הגמרא ברייתא (הראשונה מתוך שתיים):
תנו רבנן: ומן העפר אשר יהיה יכול יתקן מבחוץ ויכניס? תלמוד לומר בקרקע המשכן. אי בקרקע המשכן יכול יחפור בקרדומות? תלמוד לומר אשר יהיה. הא כיצד? יש שם - הבא, אין שם - תן שם.

הברייתא הזו נראית מאוד משונה:
בבבא הראשונה אמרו "יכול יתקן מבחוץ ויביא ת"ל בקרקע המשכן" כלומר שאי אפשר להביא מבחוץ,
ובמשפט הבא "יכול יחפור בקרדומות ת"ל אשר יהיה, .. שאם אין שם עפר - תן שם" כלומר שאפשר להביא עפר מבחוץ,
הא כיצד?

מסביר רש"י שהכוונה "יכול יתקן מבחוץ ויביא ת"ל בקרקע המשכן" לא כמו שהבנו שאי אפשר להביא מבחוץ, אלא "יכול יתקן ויביא - ודיו בכך? ת"ל בקרקע, שהעפר צריך להיות מקרקע המשכן",
ואז שואלת הגמרא "אם מקרקע המשכן - אם אין שם עפר תיחוח יכול יחפור בקרדומות? ת"ל 'אשר יהיה', מספיק להביא עפר מבחוץ"
והשילוב של שני אלו הוא שאם אין עפר תיחוח במקום - ניתן להביא מבחוץ, אך לא די להכניסו ולקחת ממנו להשקיית הסוטה אלא יש לשפוך אותו על קרקע המשכן ומשם לקחת.

הבסיס לזה הוא:
בעצם יש בפסוק שתי מילים מיותרות. הרי היה די לכתוב - כמו בכותרת של הפוסט - "ומן העפר אשר בקרקע המשכן ייקח הכהן ..." או "ולקח הכהן מן העפר אשר בקרקע המשכן", למה הוסיפה התורה שתי המילים "אשר יהיה"?
הברייתא בנויה כך:
- התשובה של השאלה הראשונה היא "ת"ל בקרקע", כלומר שהשאלה היתה "אילו היה כתוב ומן העפר אשר יהיה במשכן" (ללא המילה "בקרקע") הייתי חושב שדי להביא קופת עפר מבחוץ ושתהיה בחלל המשכן, "ת"ל בקרקע", שלא מספיק רק להביא את הקופה אל המשכן,
- ובשאלה השנייה התשובה היא "ת"ל אשר יהיה", כלומר השאלה היתה "אילו היה כתוב ומן העפר אשר בקרקע המשכן" (ללא המילה "אשר יהיה") הייתי חושב שחובה להביא דוקא מקרקע המשכן, גם אם אין שם עפר תיחוח, "ת"ל אשר יהיה" שאפשר להביא מבחוץ,
והשילוב של שני אלו הוא כאמור שאם יש שם עפר תיחוח - הבא משם, אך אם אין שם - תן שם.

אבל כדי להבין איך ראיתי את כל זה ברש"י אכתוב פוסט נוסף.