מדוע היה חשוב לכל התנאים הנזכרים לומר את דעתם בעניין זמן הסתירה וכי בכל עניין אחר אמרו כל כך הרבה תנאים את דעתם ? ( אפילו בעניין קריאת שמע בערבית לא שמענו את דעת חלק מהם ). עוד יותר מפליא שהגמרא קובעת שכל אחד מהם שיער בעצמו ( חוץ אולי מבן עזאי ) ואם כן מדוע היה חשוב לכל אחד מהם לומר כמה שיער בעצמו ?
כְּדֵי הַקָּפַת דֶּקֶל דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּדֵי לְגוֹמְעָהּ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר כְּדֵי לִגְמוֹעַ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יִרְמְיָה אוֹמֵר כְּדֵי לִקְשׁוֹר גַּרְדִּי נִימָא
חָנִין בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ לִיטּוֹל קֵיסָם פְּלֵימוֹ אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ לַסַּל לִיטּוֹל כִּכָּר

וכי דרכו של רבי ישמעאל למדוד בכמה זמן הוא מקיף דקל ( ומדוע לא את השולחן או החדר וכדו' ), וכי דרכו של ר"א למדוד את זמן מזיגתו את כוסו או של רבי יהושע את שתייתו, וכי דרכם של בן עזאי ור"ע וריב"ב לעסוק בצליית ושתיית ביצים שימדדו את זמנן, וכי גרדי היה ר' אב"י שמדד את זמן קשירת נימא, וכן הלאה ?
ועוד, וכי לא היה ר"ע תלמידם של ר"א ור"י, ומדוע אינו מסכים לדעת אחד מהם ?

נראה אפוא לענ"ד שלא משך הזמן שמדד כ"א בעצמו נמסר לנו כאן אלא במה ובאיזה מחשבה העסיק כל אחד את עצמו בעת ששימש כדי שלא לחשוב בתשמיש עצמו וזה רמזו בדבריהם. צ"ע ואשמח לתגובות