*פרק תשיעי וצום העשירי*

מבט על פתחי נדרים של הקב"ה וכנסת ישראל

_ארבעה חשובים כמת: עני... וסומא- במחשכים הושיבני כמתי עולם (איכה ג)_

ועניות לבבל נחית.... מאי עניות? עניות תורה, דכתיב... א"ר יוחנן: זו עילם שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד. מאי בבל? א"ר יוחנן: בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד.

במחשכים הושיבני כמתי עולם- אמר ר' ירמיה: זה תלמודה של בבל:
(סנהדרין כד)

*

_ההוא בר בבל דסליק לארעא דישראל..._

דאמר רב יהודה, כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר:

'הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ'

ורבי זירא- ההוא שלא יעלו ישראל בחומה
(כתובות קי)

*

_המודר הנאה מחבירו- אין מתירין לו אלא בפניו... שמע נבוכדנצאר... שלח ואייתי סנהדרין וצדקיהו..._

_א"ל: מתשלין אשבועתא? א"ל: אין._

*

_בפניו או שלא בפניו? ואתון מאי עבדיתון? ... מיד "ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון"_

מקדש ראשון מפני מה חרב, מפני שהיה בו ג' דברים... אבל מקדש שני... אמאי אחרב? מפני שנאת חנם שהיה ביניהם." (יומא ט)

_אילו היית יודע שאתה עובר על 'לא תקום' ועל 'לא תטור' ועל 'לא תשנא את אחיך בלבבך' 'ואהבת לרעך כמוך'_

*

_פותחין לאדם בכתובת אשתו... א"ל ר' עקיבא: אפילו אתה מוכר שער ראשך אתה נותן לה כתובתה. א"ל: אילו הייתי יודע שהוא כן, לא הייתי נודר. והתירה ר' עקיבא_

'אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה?' (ישעיה נ)

התחילו הן בוכין ורבי עקיבא מצחק.... עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה - הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם".

*

_עד שבא ר' עקיבא ולימד: נדר שהותר מכללו-הותר כולו_

*

_פותחין... בכבוד עצמו ובכבוד בניו.... אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך....ועל בנותיך יהיו אומרין...._

'ברצח בעצמותי חרפוני צוררי, באומרם אלי כל היום איה אלוהיך'
(תהלים מב)

'לא למענכם אני עשה בית ישראל, כי אם לשם קדשי... וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם' (יחזקאל לו)

*


_קונם שאני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאה... שחורה והרי היא לבנה... מותר בה, שהנדר טעות_

'אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש'
לבושה דילה בגלותא חשוכין, ובזמנא דאיהי מתלבשת בהון, איהי אמרה: "אל תראוני שאני שחרחורת". ואלין קליפין אינון....

כי השחרות הוא רק מה ששזפתני השמש, ולא בטבע, ועתיד להתלבן (צרור המור)

_באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן_

*

_קונם שאי את נהנית לי עד שתראי מום יפה שבך_

עַד שְׁאַלְתִּיאֵל,
שָׁאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְהִתִּירוּ לוֹ אֶת נִדְרוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשְׁבָה סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה עַל דַּעְתָּהּ וְאָמְרוּ: בְּיָמֵינוּ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד פּוֹסֶקֶת... הָלְכוּ וּפִיְּסוּ לַגַּדֶּלֶת, וְגַדֶּלֶת לַמַּלְכָה, וּמַלְכָּה לַמֶּלֶךְ.

כֵּיוָן שֶׁבָּא נְבוּכַדְנֶצַּר לְהִזָּקֵק לָהּ, אָמְרָה לוֹ: אַתְּ מֶלֶךְ וִיכָנְיָה אֵינוֹ מֶלֶךְ, אַתָּה מְבַקֵּשׁ תַּפְקִידְךָ וִיכָנְיָה אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ תַּפְקִידוֹ,

מִיָּד גָּזַר וְנָתְנוּ לוֹ אִשְׁתּוֹ... שִׁלְשְׁלוּהָ לוֹ... פֵּרַשׁ מִמֶּנָּהּ, מִיָּד הָלְכָה וְסָפְרָה וְטָהֲרָה וְטָבְלָה,

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בִּירוּשָׁלַיִם לֹא קִיַּמְתֶּם מִצְוַת זִיבָה וְעַתָּה אַתֶּם מְקַיְּמִים... נִזְכַּרְתֶּם אוֹתוֹ הַדָּם שֶׁבְּסִינַי, בִּשְׁבִיל כֵּן שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ,

אָמַר רַבִּי שַׁבְּתַי: לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו,
עַל אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר:

*כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, וּמוּם אֵין בָּךְ.*

יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבוֹתֵיכֶם.

(ויקרא רבה יט)