תלמוד בבלי מסכת נדרים דף יד עמוד ב

תניא: הנודר בתורה - לא אמר כלום, במה שכתוב בה - דבריו קיימין בה ובמה שכתוב בה - דבריו קיימין. קתני: במה שכתוב בה - דבריו קיימין, בה ובמה שכתוב בה צריך למימר? אמר רב נחמן, לא קשיא: הא דמחתא אורייתא אארעא, הא דנקיט לה בידיה, מחתא על ארעא - דעתיה אגוילי, נקט לה בידיה - דעתיה על האזכרות שבה. ואיבעית אימא: דמחתא על ארעא, והא קמ"ל, דאע"ג דמחתא על ארעא, כיון דאמר במה שכתוב בה - מהני, וזו ואין צריך לומר זו קתני. ואי בעית אימא: כולה מציעתא נמי דנקיט ליה בידיה, והא קמ"ל, כיון דנקיט ליה בידיה, אף על גב דלא אמר אלא בה, כמאן דאמר במה שכתוב בה דמי.


רש"י(מפרש) דעתיה אגוילי - דכשנדר לא נדר אלא בגוילין שכתוב בהן התורה דכיון שהיה רואה אותה מונחת על הארץ סבר הואיל ומונחת על הארץ ודאי אין כתוב בה ולא נדר אלא בגוילין ולא אמר כלום, אבל אי אמר בה ובמה שכתוב בתוכה אפילו אי מחתא אארעא מוכחא מילתא דודאי שבועה גמורה עשה ודבריו קיימין אף על גב דמחתא אארעא דלהכי אמר בה ובמה שכתוב בה.

אבל לפי יתר המפרשים הר"ן וכו' לא מפרשים כך אלא אם זה בידו או לא בידו, למה נקטו ארעא (על הריצפה)??? לא יותר יפה לומר כדוגמא - על השולחן על התיבה או בארון קודש???