הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּתְרוֹם תּוֹרֵם כְּדַעַת בַּעַל הַבַּיִת וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת תּוֹרֵם בְּבֵינוֹנִית אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. פִּיחֵת עֲשָׂרָה אוֹ הוֹסִיף עֲשָׂרָה - תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
הָתָם כֵּיוָן דְּאִיכָּא דְּתוֹרֵם בְּעַיִן רָעָה וְאִיכָּא דְּתוֹרֵם בְּעַיִן יָפָה, אֲמַר לֵיהּ : לְהָכִי אֲמַדְתָּיךְ, אֲבָל הָכָא טָעוּתָא הוּא, אָמַר לֵיהּ : לָא אִיבְּעִי לָךְ לְמִיטְעֵי.
מדוע עונה השליח לבעל הבית להכי אמדתיך ולא פשוט מודה שטעה ( ולכן התרומה - תרומה ), וכי יש לו אינטרס כלשהו שתתקיים התרומה ( או לא ) הרי הכסף אינו שלו ואין לו מביצוע השליחות שום הנאה ? מה אכפת לו לשליח בכלל אם התרומה תרומה או לא שהוא עונה לבעל הבית ?