"אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָֹדֶה וָכָרֶם…"(במדבר ט"ז, י"ד)

בבראשית רבה (פרשה יט פיסקה ב) מובא: ארבעה הן שפתחו ב"אף" ונאבדו ב"אף", ואלו הן: נחש, ושר האופים, ועדת קורח, והמן.

נחש: (בראשית ג,א) "ויאמר אל האשה אף", שר האופים: (שם מ,טז) "אף אני בחלומי", עדת קרח: "אף לא אל ארץ", המן: (אסתר ה,יב) "אף לא הביאה אסתר".

ועי' שם במפרשים, שכיון שהתחילו ב"אף" א"כ ברית כרותה לשפתים, ופתחו פה לשטן, ולכן נאבדו ב"אף" – בכעס של השי"ת, וקמ"ל שאל יפתח אדם פיו לשטן.

ומביאים בשם רבי שמעלקה מנילקשבורג זצ"ל, שהקשה לפי המדרש הנ"ל, איך רבינו הקדוש התחיל את פרק חמישי במס' כתובות במילה "אף" – "אף על פי".?

ואמר שבמסכת כתובות יש י"ג פרקים, שהם כנגד י"ג מידות של רחמים, והפרק החמישי "אף על פי", הוא כנגד מידת "ארך אפים", וע"י לימוד של פרק זה אפשר לסלק את החרון אף מעם ישראל,
ולכן רבי התחיל את הפרק עם המילה "אף".