ידועה המחלוקת בנוגע לחסורי מחסרא,
אם הכוונה היא לשחזור הגרסה המקורית או לביאור הכוונה המקורית:

רבינו בחיי (שמות לד, כז):
אין הכוונה להיות המשנה חסרה כלל חלילה. אבל הכוונה שהיא חסרה אצלנו מפני חסרון שכלנו מפני שאין אנו מגיעים לעומק חכמת דור של חכמי המשנה.

ר' יוסף קארו (כללי הגמרא, בתוך: הליכות עולם, שער שני, ב/יד):
מפני שכשהיו שונים על-פה, גרמה השכחה בקצת מקומות ושכחו קצת תיבות. ולא רצה רבי לכתוב אלא כלשון שהיתה שגורה בפי רוב התלמידים, על-דעת משנה לא זזה ממקומה, וסמך על המעיין שיבין החסרון ויגיה.


ולכאורה מסוגייתנו משמע שהכוונה לשחזור הגרסה המקורית:

תנו רבנן:
תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה
וקבורתה תחת כתובתה
לפיכך בעל אוכל פירות

פירות מאן דכר שמייהו?
חסורי מחסרא והכי קתני:

תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה
ופירקונה תחת פירות
וקבורתה תחת כתובתה
לפיכך בעל אוכל פירות