"כריסה בין שיניה"

אהוד בר סיני
כתובות יג עמוד ב



משמעות הביטוי ברורה לכל - שהכרס של האישה מעידה עליה שהיא מעוברת ואין צורך בעדות נוספת.

כמו שנאמר :
"..והיא אומרת טהורה אני - שאינה נאמנת? אמרו לו: אבל; ומה הפרש יש בין זו לזו! לזו יש עדים, ולזו אין לה עדים; אמר להם: אף לזו יש עדים, שהרי כריסה בין שיניה!
ונשאלת השאלה מה עינין השיניים למצב זה?

לדעתי כל הסוגייה בדף זה עוסקת בחלקים שונים של הפה כביטוי מושאל למצבים שונים של האישה.

כגון:
"לא מפיה אנו חיין"
"מאי מדברת? זעירי אמר: נסתרה, רב אסי אמר: נבעלה."
"אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און." (רש"י: אלמא נקט תשמיש בלשון אכילה")

ולכן לדעתי גם השיניים הן שיניים שבפה האישה וחז"ל יצרו ביטוי ציורי למצב בו כרס האישה האחוזה בין שיניה וגלויה לכל, ולכן האישה אינה יכולה לדבר וגם אינה צריכה לדבר.

שהרי כריסה בין שיניה!