var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9324;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9324","0","כהנים שמותרים בכלאים","26/04/11 12:00","כב ניסן","תשע"א","12:00","מתפעל",""כהנים איצטריכא ליה ס''ד אמינא הואיל וכתיב {דברים כב-יא} לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך מאן דלא אישתרי כלאים לגביה בלבישה הוא דמיחייב בציצית הני כהנים הואיל ואישתרי כלאים לגבייהו לא ליחייבו קמ''ל נהי דאישתרי בעידן עבודה בלא עידן עבודה לא אישתרי".

לא הבנתי למה הגמרא היתה צריכה לדבר על זמן עבודה או שלא.
וכי בבית המקדש בזמן העבודה חוץ מהאבנט יהיה מותר להם ללבוש כלאים?
בודאי שלא. זה דין רק באבנט.","148","","4752","True","True","False","","1122","94.188.248.70","0","0","מנחות|מג ע"א",""),new Message("9326","9324","די בהיתר האבנט כדי לפטור מציצית","26/04/11 12:41","כב ניסן","תשע"א","12:41","המכריע","אכן משמע שאילו היה האבנט מותר תמיד היה די בזה לפוטרם מציצית. אם התורה התירה להם לגמרי כלאים בבגד מסויים. אכן זה יקשה על ההסבר הרעיוני לענין. ראה אשכול אחר שהסבירו יפה את הענין.

(עוד על החידו"ת. כמעט כל חידה שקראתי עם פתרונה, עלו בדעתי עוד אפשרויות. האם זה מענין אותך?).","199","","4752","True","True","False","","187","95.86.108.60","0","9324","מנחות|מג ע"א",""),new Message("9327","9324","שמא יש להציע באופן נוסף","26/04/11 14:00","כב ניסן","תשע"א","14:00","ברוך","חוץ מן הדברים הנאים שנכתבו כאן בפורום בעבר (ע"י ר' עציוני, כמדומה), שהציע שלגבי הכהנים בגדים נתפסים באופן אחר מאשר אצל שאר האנשים,

נראה שניתן להציע באופן נוסף: מצינו דברים שנאסרו להדיוט והותרו דווקא לגבוה, כגון דם וחלבים. ויש לומר, שאין זה סתם מקרי, אלא שבשל ייעודם לגבוה דווקא, נאסרו להדיוט.
ושמא אף לגבי שעטנז יש לומר, שהאיסור להדיוט אינו נובע מכך ששעטנז נתפס כדבר מתועב, אלא שעירוב הצמר והפשתן נועד דווקא לשימוש גבוה (ועל כן דווקא ציצית הותרה).
ועל פי זה לכאורה אכן יש מקום לומר שבבגדי כהונה כולם הותרו הכלאים, אלא שמצד ההיכי תמצי לא משתמשים בכלאים אלא באבנט.

ואם כן כוונת הגמרא שכיון שהכהנים כבר משתמשים בשעטנז לצורך גבוה על ידי האבנט, אין עוד צורך לחייבם בציצית. ותשובת הגמרא מובנת, שכל זה נכון לגבי שעת עבודה, אך שלא בשעת עבודה צריכים ללכת עם ציצית.

ועוד צריך עיון בזה.","86","","4752","True","True","False","","339","77.125.123.165","0","9324","מנחות|מג ע"א",""),new Message("9349","9326","ברור שזה מעניין אותי!","27/04/11 07:22","כג ניסן","תשע"א","07:22","מתפעל","אשמח מאד להוסיף את זה במהדורה הבאה, אם תהיה כזו.


תודה ויום טוב.","148","","4751","True","True","False","","182","94.188.248.70","0","9324","מנחות|מג ע"א",""),new Message("9337","9327","יפה","26/04/11 23:02","כב ניסן","תשע"א","23:02","דוד כוכב","דומה לרעיון זה, שצריך לפעמים להפוך את כיוון ההסתכלות (אמנם לכיוון השני), הבאתי כאן.
אמנם קצת קשה, שאם שעטנז דומה לחלב ודם, שאיסורם משום שנועדו לגבוה, מצופה למצא גם בכלאי זרעים ובהמה חלק לגבוה.
כי בפסוק בויקרא יט, יט:
אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.
שטענז נקרא כלאים, ונסמך במחתא חדא לשאר סוגי כלאים.","125","","4752","True","True","False","","146","212.76.111.35","0","9324","מנחות|מג ע"א",""),new Message("9345","9327","קרוב לזה","27/04/11 01:53","כג ניסן","תשע"א","01:53","דוד כוכב","בספר החינוך מצוה תקנא:
"והרמב"ם ז"ל כתב בטעם האיסור, לפי שהיו כומרי עבודה זרה לובשין בזמן ההוא כן הוא, וכתב עוד, כי היום הוא מפורסם הדבר אצל כומרים שיש במצרים".","125","","4751","True","True","False","","108","212.76.111.35","0","9324","מנחות|מג ע"א",""),new Message("9340","9337","כיון שניתנה למשחית רשות להשחית...","26/04/11 23:16","כב ניסן","תשע"א","23:16","ברוך","אמשיך ואפתח את הרעיון אותו הצעתי לעיל -

לפנינו שלשה איסורי כלאים - חי (בהמה) צומח (שדך) ודומם (בגד שעטנז). והנה, יש חילוק גדול בין החי והצומח לבין הדומם. שכן החי והצומח יוצרים תוצאה של יציר כלאים, בעוד שהדומם ניתן להפרידו בחזרה לחלקיו.
על כן, הכלאים המיועדים לעבודת הבורא יכולים להתממש דווקא בדומם. שכן בצומח וחי יש תוצאה המתמשכת גם שלא בזמן עבודה.

אלא שכל זה הוא בגדר השערה על גבי השערה, ורק אם דרשינן טעמא דקרא...","86","","4752","True","True","False","","441","77.125.123.165","0","9324","מנחות|מג ע"א",""),new Message("9350","9345","כלאים מבראשית ?","27/04/11 09:09","כג ניסן","תשע"א","09:09","עלי","לא העמקתי בעניין ולצערי גם עומס העבודה אינו מאפשר לי לעיין, אך זכורני שכבר בפרשת בראשית בפרשת קין והבל החל עניין הכלאים. קין הביא זרע פשתן והבל מהצאן ( לא את הצמר אך בכ"ז ) ואם איני טועה כשעשה הקב"ה לאדם ולאשתו כתנות עור היה זה מצמר בע"ח, אך לבגדי אדם היה מעמד של בגדי כהונה ואולי כבר בהם היה עניין זה. הדברים מופיעים במדרש ( בראשית רבה ופרקי דרבי אליעזר בעיקר ). בטוחני שהמשתתפים בפורום יעיינו וימצאו את המקורות בעצמם ויועיל העיון למצוא את היסודות הרעיוניים גם של הסוגיה המדוברת. אני מקוה שהערה זו תועיל לדיון.","209","","4751","True","True","False","","171","212.117.142.227","0","9324","מנחות|מג ע"א",""),new Message("9363","9350","אני דוקא שמעתי בכיוון ההפוך","27/04/11 14:04","כג ניסן","תשע"א","14:04","איתן","אני שמעתי פעם שיעור שטען שבגלל שקין הביא פשתן (ע' רש"י על "מפרי האדמה") והבל הביא מ"בכורות צאנו ומחלביהן", ויצא מה שיצא - לכן נאסרה תערובת הזו לדורות.
בל"נ אבקש מאותו מגיד שיעור שירחיב ואוסיף כאן.","123","","4751","True","True","False","","214","95.86.100.48","0","9324","מנחות|מג ע"א",""),new Message("9367","9363","אכן לכך התכוונתי ואשמח לראות את השיעור","27/04/11 17:52","כג ניסן","תשע"א","17:52","עלי","תודה","209","","4751","True","True","False","","126","95.86.93.34","0","9324","מנחות|מג ע"א",""),new Message("9375","9367","שיעור בתוספת מקורות מפורטים מאת הרב","27/04/11 23:21","כג ניסן","תשע"א","23:21","student","יצחק לוי - ניתן לקרוא כאן.
עלי ואיתן - תודה על ההכוונה, הגעתי דרכה לשיעור המעניין הזה.","177","","4751","True","True","False","","159","84.229.7.55","0","9324","מנחות|מג ע"א",""),new Message("9377","9375","תודה לספרן שלנו ","28/04/11 00:57","כד ניסן","תשע"א","00:57","דוד כוכב","","125","","4750","False","True","False","","117","95.86.94.227","0","9324","מנחות|מג ע"א",""),new Message("9583","9377","השיעור אליו התכוונתי","02/05/11 15:51","כח ניסן","תשע"א","15:51","איתן","של ישראל מרקס, מדולב. מצורף.
בשלב זה נא העבירו תגובות דרכי (דרך המנגנון באתר).","123","doc","4746","True","True","False","","214","212.76.123.67","0","9324","מנחות|מג ע"א","0-doc"),new Message("61759","9583","איזה יופי! יישכ להבאת הדברים","21/06/19 19:54","יח סיון","תשע"ט","19:54","אמלתראות",", והלואי שיתפרסמו בבתי מדרשות","267","","1774","True","True","False","","162","68.192.20.132","0","9324","מנחות|מג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);