var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=76393;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("76393","0","בבקר חזר בו","20/07/20 10:44","כח תמוז","תש"פ","10:44","עלי","רבא מהחמרתו לחייב את האשה שמיהרה ונתקדשה לכהן ושהיתה חייבת בעצם חליצה, מלחלוץ.
מדוע חזר בו ( ומדוע החמיר בתחילה )? וכ"כ מהר ? ומדוע לא טרח לפרסם היטב את חזרתו ( שהרי רב שרביה לא ידע מכך ) ?
ועל מה כעס רב שרביה - מה לא היה ראוי לדעתו בחזרתו של רבא ?
אם זה ספק דאורייתא מדוע פוסקים לקולא ?","209","","1377","True","True","False","","462","194.114.146.227","0","0","שבת|קלו ע"א",""),new Message("76396","76393","מדוע ספק דאורייתא ?","20/07/20 10:56","כח תמוז","תש"פ","10:56","אבי גרינבלט","א. פוסקים כחכמים ולא כרשב"ג.
ב. את הפסיקה של הערב שמע ואת זו של הבוקר לא שמע ?
ראה בהתייחסותו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל","539","","1377","True","True","False","","64","77.125.5.89","0","76393","שבת|קלו ע"א",""),new Message("76434","76393","אני הבנתי שזה בציניות","20/07/20 23:10","כח תמוז","תש"פ","23:10","איתיאל","יש מחלוקת מה היה הפסק של רבא (כמו שנפוץ בש"ס, תרי תנאי ואליבא ד...). יתכן ורבא צידד לכאן ולכאן בשיעור, ולבסוף הכריע, וכל אחד שמע חלק אחר. גם היום אלו דברים שקורים.

רבינא לא האמין לעדות של רב שרביא. הוא אמר לו שבפירוש שמע את רבא מתיר. ואם תאמר שחזר בו - היתכן שחזר בו מיניה וביה? בבוקר אמר כך ולערב אחרת? אלא ודאי לא חזר בו, ואתה טועה בשמועתך.

לעומתו, רב שרביא מעולם לא שמע שרבא התיר. לכן הוא מתרעם: הרי אין להתיר דבר כזה! זו עדות שקר מפי רבא! וכאילו נאמר שהתיר חלב!","842","","1377","True","True","False","","120","","0","76393","שבת|קלו ע"א",""),new Message("76425","76396","נראה לענ"ד","20/07/20 15:41","כח תמוז","תש"פ","15:41","עלי","שלהיפך. רב שרביה שמע את פסקו של רבא האוסר מהערב ולא שמע את חזרתו מפסקו האוסר שהתרחשה בבקר כשהתיר. לכן חשב שראוי לאסור.
אבל יותר מששאלתי על תגובתו של רב שרביה שאלתי על חזרתו של רבא :
מדוע רצה בערב להחמיר ולאסור ומדוע כבר בבקר למחרת חזר בו ?
אני מצטט משטיינזלץ ( בסוגריים עגולים התוספות שלי - עלי ):
'איתמר [נאמר] שדנו חכמים בשאלה: מה קורה כאשר מת תינוק בתוך שלשים יום ללידתו ונמצאת אמו אלמנה ללא ילדים ( וספק אם נחשב התינוק חי או מת ), ולפני שהספיקו לדון אם חייבת היא ביבום ( מדאורייתא ! ) עמדה ונתקדשה לאחר ( וספק אם היתה חייבת חליצה מדאורייתא לפני שנתקדשה ). אמר רבינא משמיה [משמו] של רבא: אם אשת ישראל היא, שנתקדשה עכשיו לישראל, מאחר וישראל מותר בחלוצה — חולצת מספק, שמא היה זה נפל והריהו כמת מתחילתו, ונמצא שהיא זקוקה עדיין ליבום, ועל ידי החליצה אנו יוצאים ידי חובת כל ספק שיש בדבר, ותשב עם בעלה. ואם אשת כהן היא — אינה חולצת, שאם תחלוץ תהא אסורה לבעלה הכהן, וכיון שיש אומרים שתינוק שנולד חי דינו כחי מרגע היוולדו — סומכים בדיעבד על שיטתם ואין מחייבים אותה לחלוץ.
ואילו רב שרביא משמיה [משמו] של רבא אמר: אחת זו ואחת זו — חולצת, שחמור האיסור בנשיאת יבמה שלא הותרה מקשר הזיקה ליבום ואין מתחשבים בבעלה הכהן.
אמר ליה [לו] רבינא לרב שרביא: באורתא [בערב] אמר רבא הכי [כך], כפי שאתה אומר, ואולם לצפרא הדר ביה [בבוקר חזר בו], ואני שמעתי את דבריו המתוקנים. אולם רב שרביא לא קבל הסבר זה, ואמר: שריתוה [התרתם אותה] לאותה אשת כהן אף בלא חליצה? והלא כל עוד אינו בן שלושים יום הריהו נחשב כנפל לדעת רבן שמעון בן גמליאל, ומאחר ועברתם על דבריו, יהא רעוא דתשרו תרבא [יהי רצון שתמשיכו בדרך זו ותתירו לאכול חלב]. ע"כ.

האם דעת חכמים להתיר לא היתה משום שסברו שהתינוק נחשב ספק חי ספק מת והתירו בספק דאורייתא זה את האשה מחליצה ? או שמא אני טועה בהבנת הסוגיה כפי ששטיינזלץ הסביר ?","209","","1377","True","True","False","","105","194.114.146.227","0","76393","שבת|קלו ע"א",""),new Message("76426","76425",">>>","20/07/20 16:00","כח תמוז","תש"פ","16:00","אבי גרינבלט",""סומכים בדיעבד על שיטתם ואין מחייבים אותה לחלוץ" , לענ"ד סומכים על דעת חכמים לכתחילה במקרה של אשת כהן.
דעת חכמים משום שאין חוששים שמא הולד נפל ופטורה מחליצה ולא מספק היות ואינה יבמה אליבא דאמת.
תוס' :
"ולכך אין אנו מניחים לחלוץ וכל שכן הכא שיש לימנע יותר מחליצה ואיכא למיחש טפי שלא יאמרו קא שרו חלוצה לכהן" ולכן הלכה כחכמים.

במקרה דידן זו "יבמה מדבריהם" ולא מדאורייתא שהרי אם הולד חי , אינה יבמה (ולכן זו למעשה גזירת חכמים שצריכה חליצה מספק אא"כ היא אשת כהן)

השאלה מלכתחילה מדוע רבא סבר כרשב"ג ולא כחכמים (אמנם שמואל פסק שהלכה כרשב"ג אבל יחיד ורבים...ועוד האם שמואל פסק כרשב"ג באופן מוחלט וגם באשת כהן ?)","539","","1377","True","True","False","","68","77.125.5.89","0","76393","שבת|קלו ע"א",""),new Message("76431","76426","תודה רבה, נראה","20/07/20 19:58","כח תמוז","תש"פ","19:58","עלי","שאכן כדבריך, על צד שולד נחשב חי מרגע לידתו נפטרת אמו מחליצה מיד ללא כל ספק, ועל צד זה סמכו בהיתר אשת הכהן.
אך אילו לא סמכו על צד זה והיו מסופקים אם הוא נחשב חי או ספק נפל, היתה חייבת חליצה מדאורייתא ולא מדרבנן, שהרי ספק נפל פירושו שאיננו יודעים אם היה חי לולא שארעה תאונה ומת בלא עתו, או שלא היה חי כי היו לו מומים או מחלות נסתרים מלידה שהיו גורמים למותו בכל אופן תוך שלושים, ועל צד זה שלא היה חי היתה חייבת חליצה מדאורייתא
אין כאן אם כן ספק דאורייתא או דרבנן כלל אלא שאלה כאיזה צד לפסוק ורק אם פוסקים כצד שמסופקים מה דין ולד שמת בתוך שלושים, יש לפסוק לחומרא כי זה ספק דאורייתא.
באשת כהן פוסקים לקולא ובאשת ישראל פוסקים לחומרא, אך אין זה פסק לגבי ספק אלא פסק בשאלה כיצד מתיחסים למצב מציאותי נתון.
עצם הפסק לחומרא בשאלה המציאותית הינו חומרה דרבנן, כי מי הכריחם להכריע כך אם לא רצונם לנקוט בזה לחומרא ?
תודה בכל אופן על הבהרת העניין.
(אולם יש כמובן לשאול כיצד הכריעו אותם שסברו שהוא נחשב חי מלידתו שאינו ספק נפל ? נראה שהכרעה זו היא מסוג ההכרעות הקובעות שיש לודא לגבי כל מקרה שלפנינו, ורק כאשר ברור לנו שהוא נפל אזי אפשר לקבוע שדינו נפל אך כל מקרה של ספק אין דינו נפל. רק בימינו אפשר לבדוק תינוקות לאחר מותם מה היתה סיבת המות אך בימיהם לא היה הדבר אפשרי בד"כ).","209","","1377","True","True","False","","140","87.70.102.159","0","76393","שבת|קלו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);