"יהי רצון שתעבור עבירה"???
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת קלו ע"ב
כאשר רב שרביא שמע מרבינא שאישה שילדה וולד שמת בתוך שלושים יום ויש ספק האם צריכה ייבום ועמדה והתקדשה לכהן אינה צריכה חליצה, כי חליצה תאסור אותה לבעלה החדש, אמר: התרתם אותה? יהי רצון שתתירו לאכול חלב.
הגראי"ל שטינמן זצ"ל הקשה על כך: מה פשר הדברים? מהו יהי רצון, וממי יהא רצון זה? גם מדוע לא אמר באופן פשוט: איך התרתם כזה איסור?
ר' צדוק הכהן מלובלין זצ"ל (פרי צדיק, שמות פרשת בשלח) כבר ביאר את העניין, על פי המשנה (אבות ד,ב): "ששכר מצווה – מצווה, ושכר עבירה – עבירה", על משנה זו הוא הקשה: איך ייתכן לקרוא לעבירה "שכר"? הרי לכאורה זהו עונש? כיוצא בזה התפלל דוד המלך ע"ה על אויביו (תהלים סט,כח): "תנה עוון על עוונם". מה הייתה כוונתו בתפילה זו שיעשו אויביו עוד עוון?
אלא לפעמים היצר הרע מטעה תלמידי חכמים לחשוב שמסקנתם להקל בהלכה מסוימת נכונה, וכך היה גם אצל אויבי דוד, שהיו תלמידי חכמים, ורצה דוד שיחזרו בתשובה, אבל על פי דרך הטבע זה בלתי אפשרי שיחזרו בהם ממה שלפי דעתם הוא אמת ונכון, לכן הוא התפלל שייכשלו בדבר נוסף שהוא עוון ברור ומכשול, וזה יביא אותם לידי מחשבה שמא גם מסקנתם הקודמת הייתה בטעות. כך היא גם כוונת המשנה "ששכר עבירה עבירה": לפעמים כשיש לאדם זכות, אז עבירה אחת שעשה גוררת עבירה אחרת שתגרום לו לשים לב לכך ששורשה הוא בעבירה הקודמת שעבר, וכך יחזור בתשובה וישנה את דרכו. כזו גם הייתה תפילתו של רב שרביא על רבינא שיזכה לשוב בו מהוראתו המוטעית.
