var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=71496;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("71496","0","נזהיה רבה","22/04/20 22:24","כח ניסן","תש"פ","22:24","אלעזר","מדוע רבה גוער בעבד של ריש גלותא בפעם השניה, כשמכסה בסודר, וכשרבי זירא תמה, רבה אומר לו, חכה ותראה, ולא מונע מהעבד לחלל שבת?
לכאורה, בפעם הראשונה, רבה מנע מהעבד לחלל שבת, שהרי ר' זירא שאל ורבה ענה לו מיד, והדיון התרחש לכאורה בנוכחות העבד... מדוע שינה רבה מהנהגתו בפעם השניה?","982","","1472","True","True","False","","468","213.151.40.45","0","0","שבת|מח ע"א",""),new Message("71497","71496","שפת אמת","22/04/20 22:29","כח ניסן","תש"פ","22:29","אבי גרינבלט","ראה שמתכוון לסחוט ומנעו קודם לכן.","539","","1472","True","True","False","","66","77.125.32.27","0","71496","שבת|מח ע"א",""),new Message("71523","71496","הבה נטחן אבנים זו בזו","23/04/20 19:23","כט ניסן","תש"פ","19:23","מרדכי דב זינגר","יישר כח על השאלה היפיפיה.

לפני שנתרץ, נראה הערה נוספת
בשו"ת פורטל דף היומי - (מומלץ להתחבר) כתב
"לדעת רבה:
אסור להניח כלי מים על סודר המיועד ללבישה
כי עלול לסוחטו מן המים שיבלעו בו"

כתבתי לו
שלענ"ד החשש שיסחוט (מעצר ליה) זה רק ביין שבכובא.
אבל במים שבפרונקא אין איסור/חשש כיוון דלא קפיד.

השיב לי ע"פ רשי דה דקא עצר:
שהיה סוחטו מן המים שנבלעו בו.

עיינתי שוב
ראיתי שרש"י כותב במפורש
נטלא : כלי ששואבים יין מן הכובא.

בתחילה חשבתי אולי זו טעות ברש"י
ובמקום "יין" וצ"ל "מים".

וע"פ שאלתך היפה, כעת הכל מסתדר כמן חומר.
בסיפור הראשון היה כאן חשש שהוא הולך לעשות איסור
מים קרים על מים חמים... מנע אותו.
ובמקרה השני רבה ידע שאין שם יין אלא מים
וכשהעבד יראה שזה מים הוא לא יסחט כיוון שלא מקפידים ע"כ.
אבל.... רבה יוכל להוכיח לר' זירא...שאם באמת היה שם יין...שביין כן קפיד.. והיה סוחט.
ואז ר' זירא יראה .... את הזילזול בהלכה שבבית הריש-גלותא.

לסיכום.
מדובר בכלי שבד"כ שמים בו יין. וכעת...
הכוזא ריק אין בו יין, אבל מים יש בו.","807","","1471","True","True","False","","78","213.151.47.149","0","71496","שבת|מח ע"א",""),new Message("71514","71497","מוזר ש ( תמיהות שונות )","23/04/20 10:19","כט ניסן","תש"פ","10:19","עלי","בני הבית של ראש הגולה לא טרחו 'לחנך' את העבד כראוי ועוד יותר סביר שכמו עובדים זרים בימינו שלומדים כיצד היהודים מתנהגים בשבת ומחקים אותם בכל דבר בלי להבין מה ומדוע הם עושים, כך נהג בזה העבד, ובזה הראה שהבעיה קיימת לא רק אצלו אלא גם אצל בני משפחת ראש הגולה, ואולי זה היה הדבר הכי מרגיז לגבי רבה !. יתכן וסברו כר' זירא שבכלל מותר. מעניין לדעת אם זה הועיל להבא.
עוד תמהתי לעצמי אם היותו של רבה 'קפדן' ומוכיח תדיר האם באופן סמוי גרם לר' זירא לרצות לעלות לא"י ( נוסף לסיבות אחרות ).
האם ר' זירא חזר לבבל ? פעמים רבות מובאות משמו מסורות ארץ ישראליות ולכאורה משמע שירד שוב לבבל למוסרן, כי לא נמסרו הדברים ע"י אמורא בבלי או ארץ ישראלי אחר בשמו, ולא נתברר לי העניין עד סופו.
ושאלה למנהל הפורום והאתר : האם לא ניתן לצרף אשכול זה לאשכולו של אבי גרינבלט באותו נושא ?","209","","1471","True","True","False","","120","194.114.146.227","0","71496","שבת|מח ע"א",""),new Message("71515","71514","לגבי ר' זירא בבבל","23/04/20 12:15","כט ניסן","תש"פ","12:15","יום יום ידרשון","ראה גמ' ראש השנה (כ:) "כי סליק רבי זירא שלח להו..."
ופירש"י שם: "שלח להו - לחביריו שבבבל שני דברים שלמד כאן".
כלומר שמסר שמועות לאנשי בבל בלי לחזור לשם.","919","","1471","True","True","False","","120","188.64.206.0","0","71496","שבת|מח ע"א",""),new Message("71525","71514","ריש גלותא לא היה תלמיד חכם","23/04/20 21:34","כט ניסן","תש"פ","21:34","איתיאל","ריש גלותא המנהיג היהודי מבחינת ענייני החול. נציג מול השלטונות, אחראי על המסים וכו'. אבל ברור לפי סיפורים רבים בש"ס שלרוב הוא לא היה תלמיד חכם. ואדרבה, עובדת היותו "מתחכך" בשלטון הנכרי גרמה לכך שבביתו היתה הרבה תרבות זרה.

ראה לדוגמה השיח במסכת ברכות עם רב ששת על סדרי סעודה: "פרסאי בקיאי טפי מינייכו".","842","","1471","True","True","False","","124","","0","71496","שבת|מח ע"א",""),new Message("71516","71515","האם זו היתה דרכם","23/04/20 14:44","כט ניסן","תש"פ","14:44","עלי","לומר שמועות בשמו של ר' זירא בלי להזכיר את שם מוסר השמועה ? כך דרכה של תורה ? הרי רב דימי ורב אבין מסרו שמועות רבות משום אמוראי א"י ומזכירים אותם כמוסרי השמועות בכל שמועה ושמועה ! אשמח לקבל הסבר לתופעה זו.","209","","1471","True","True","False","","111","141.226.63.124","0","71496","שבת|מח ע"א",""),new Message("71517","71516","לא כל מימרא של רבי יוחנן מוזכר שם אומרה","23/04/20 15:33","כט ניסן","תש"פ","15:33","יום יום ידרשון","ודוגמאות רבות נוספות. ברור שלא תמיד שימרו את בעל השמועה.","919","","1471","True","True","False","","94","188.64.206.0","0","71496","שבת|מח ע"א",""),new Message("71524","71523","מעניין לא פחות","23/04/20 20:43","כט ניסן","תש"פ","20:43","עלי","שכל הדו שיח מתנהל רק בין החכמים, ובני בית ראש הגולה לא השתתפו בעניין, מה שמראה שהיחסים בין החכמים לראש הגולה היו אולי קורקטיים אבל לא יותר מכך, החכמים באו לבית ראש הגולה להשתדל שיפעל למען עניינים חשובים אבל הערכה להתנהגות תורנית הלכתית לא היתה כ"כ כלפיהם. כשקוראים בלי לשים לב למה שמסתתר מתחת לפני השטח פשוט לא מודעים לכך.","209","","1471","True","True","False","","127","141.226.63.124","0","71496","שבת|מח ע"א",""),new Message("71530","71523","ראה תוס' כתובות ו ע"א","23/04/20 22:30","כט ניסן","תש"פ","22:30","יום יום ידרשון","שם משמע שדוקא במים שייך חשש סחיטה ולא ביין ושאר משקים.
אך אולי רש"י חולק על כך, וכך גם קצת משמע שם.","919","","1471","True","True","False","","103","188.64.206.0","0","71496","שבת|מח ע"א",""),new Message("71532","71523","רבינו תם בספר הישר","23/04/20 22:33","כט ניסן","תש"פ","22:33","אבי גרינבלט","מובא שלגבי יין או שמן אין חשש לסחיטה מכיוון שזה מטנף את הבגד ולא תועיל בזה הסחיטה (הבגד כבר מלוכלך) אבל לגבי מים , החשש לסחיטה קיים תמיד.","539","","1471","True","True","False","","65","77.125.32.27","0","71496","שבת|מח ע"א",""),new Message("71531","71524","ראה עירובין יא,כו","23/04/20 22:31","כט ניסן","תש"פ","22:31","אבי גרינבלט","ובפסחים ט,ב חכמים החמירו בדיוק בגלל התנהגות עבדיהם כפי שראינו אצלנו","539","","1471","True","True","False","","63","77.125.32.27","0","71496","שבת|מח ע"א",""),new Message("71560","71525","ריש גלותא היה פעמים רבות חכם משא"כ עבדיו","26/04/20 02:27","ב אייר","תש"פ","02:27","דוד כוכב","כגון מר עוקבא, רבה בר אבוה, עוקבן בר נחמיה ריש גלותא והיינו נתן דצוציתא (מסכת שבת דף נו ע"ב), רב הונא בר נתן (מסכת גיטין דף נט ע"א).

ועל רשעות דבי ריש גלותא ראה בקישור זה.","125","","1468","True","True","False","","265","95.86.101.40","0","71496","שבת|מח ע"א",""),new Message("71591","71525","ראה ברמב"ם טוען ונטען יג,ב(י)","27/04/20 10:54","ג אייר","תש"פ","10:54","אבי גרינבלט","באיזו רשימה שייכו אותם...","539","","1467","True","True","False","","43","77.125.32.27","0","71496","שבת|מח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);