var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=69761;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","59")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("69761","0",""גזרה שווה" לא מובן לי.","02/04/20 10:55","ח ניסן","תש"פ","10:55","-Heat-","אני בסוגיה במסכת מגילה דף ב: - לגבי מחלוקת רבי עקיבא ורבי יהושע בן קרחה.
לדעת רבי עקיבא כותבי המגילה התכוונו שהמוקפין הקוראים את המגילה בט"ו הם אלו מזמן יהושע בן נון, ולומד זאת מגזרה שווה של "פרזי פרזי" ורש"י מסביר שאין אדם דן גזירה שווה מעצמו אלא אם כן קיבל מרבותיו.
ורבי יהושע בן קרחה לא קיבל מרבותיו.

(סתם ככה במאמר מוסגר: יש מחלוקת בין רש"י לריטב"א, רש"י סובר שזה גזרה שווה ממש, ואילו לדעת הריטב"א זה לא גזרה שווה ממש אלא הוכחת לשון בעלמא הוא,וכן כתב גם הרמבן. והיינו משום דדברי תורה, מדברי קבלה לא ילפינן, וה"ה דברי קבלה לדברי תורה לא ילפינן מגזירה שווה).

שאלה ראשונה:
מה רש"י יגיד על דברי הריטב"א הנל, ומדוע הריטב"א סובר כך?

שאלה שניה:
איזו דרך לימוד זאת "גזירה שווה", בשלמא קל וחומר יש פה היגיון, וכן מילים שחז"ל דורשים מהייתור שלהם שהכתוב התכוון גם לזה, מזה שלא כתב באופן אחר, גם הגיוני, אבל איזה מין דרך לימוד השיטה הזאת? האם היא מבוססת על היגיון להקיש ממקום שאין קשר לשני על נושא אחר לגמרי?

שאלה שלישית:

רבי עקיבא קיבל מרבו שהוא קיבל מרבו וכן הלאה, את האמירה המדוייקת של כותבי המגילה שהמוקפים שהתכוונו זה מימות יהושע בן נון, או שהוא לא קיבל ככה, קיבל רק את המילים של "פרזי פרזי" והוא דרש את זה לפה?
אני בא בהנחה שאם הוא קיבל מסורת מפורשת ומדוייקת שהמוקפים קוראים בט"ו, האם גם פה היה חולק עליו רבי יהושע בן קרחה?
או שרבי יהושע בן קרחה שהיה באותו דור של רבי עקיבא ויודע מהגזירה שווה שלו, בכל זאת חולק כי הוא קיבל רק את המילים "פרזי פרזי" והוא סובר שהדרשה של רבי עקיבא איננה נכונה לפה ולכן הוא חולק? כי אם אנחנו מניחים ככה אין עוד מקום של "פרזי פרזי" ועל כרחך חייבים לומר שזה פה, וכאילו רבי עקיבא קיבל בפירוש, ואם כן איך הוא חולק על רבי עקיבא שקיבל מרבו ורבו מרבו עד אנשי כנסת הגדולה(במקרה הזה, ולא מימות משה).

או שמא נאמר שרבי יהושע בן קרחה לא קיבל גזרה שווה כמו שהגמרא אמרה, מה שמוביל אותי לשאלה הרביעית:
א
יך יכול להיות שרבותיו לא קיבלו, ורבותיו של רבי עקיבא כן קיבלו, איך השתלשל מצב כזה שרבותיו כן העבירו, ורבותיו שלו לא העבירו? בשלמא רבי יהושע בן קרחה אם הוא לא היה באותו דור של רבי עקיבא אני מבין למה הוא למד ככה, אבל לאחר שהוא רואה את רבי עקיבא שהוא כן קיבל מרבותיו וודאי שהוא לא שקרן, וגם אם נאמר שקיבל רק את המילים "פרזי פרזי" וודאי הכוונה שזה לפה כי אין מקום אחר, ואם כן היה צריך לא לחלוק עליו, אמנם אינו יכול לדרוש כן אבל להסכים איתו בכל אופן, או שמא רבותיו של רבי יהושע בן קרחה אומרים שאין דבר כזה גזירה שווה לפה, ואיך הדברים השתלשלו?.

תודה מראש, וסליחה על הבלאגן חח.","636","","1491","True","True","False","","857","188.64.207.146","0","0","מגילה|ב ע"ב",""),new Message("69763","69761","נדון כבר","02/04/20 11:20","ח ניסן","תש"פ","11:20","אור חדש","כמה פעמים
תתחיל כאן","458","","1491","True","True","False","","115","141.226.147.45","0","69761","מגילה|ב ע"ב",""),new Message("69767","69763","נכנסתי שוב הרבה תגובות והמון סברות...","02/04/20 12:41","ח ניסן","תש"פ","12:41","-Heat-","קשה לי ללמוד ככה, האם תוכל לתת לי העמדה ברורה ויציבה לאחר מה שדנתם שם, ולהגיד לי במקרה שהצגתי איך הדברים מסתדרים?

תודה מראש.","636","","1491","True","True","False","","65","188.64.207.146","0","69761","מגילה|ב ע"ב",""),new Message("69772","69767","[ללא נושא]","02/04/20 14:02","ח ניסן","תש"פ","14:02","אור חדש","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=53499","458","","1491","True","True","False","","116","141.226.147.45","0","69761","מגילה|ב ע"ב",""),new Message("69777","69772","לא פותח לי..","02/04/20 15:07","ח ניסן","תש"פ","15:07","-Heat-",".","636","","1491","True","True","False","","68","188.64.207.146","0","69761","מגילה|ב ע"ב",""),new Message("69780","69777","[ללא נושא]","02/04/20 18:28","ח ניסן","תש"פ","18:28","אור חדש","כאן
ובזה","458","","1491","True","True","False","","82","141.226.147.45","0","69761","מגילה|ב ע"ב",""),new Message("69781","69780","אז לפי דברייך לא מובן לי משהו","02/04/20 19:54","ח ניסן","תש"פ","19:54","-Heat-","ואני מצטט:
וכל מילה שלא ברשימה הנ"ל (למשל מילים משה"ש ואיוב) בהכרח לא נמסרה ממשה לעשות ממנה לימוד זה
להסבר הנתון ר"מ סבר שג"ש זה עניין לשוני פשוט שלא מלמד בגלל דין אלא כי פשוט רואים שכל המשמעות של המילה כפי שנתבררה במק"א נכונה גם למקום אחר דמאי שנא.
----
זה מסתדר עם הריטב"א ויכול להבין את ההיגיון שמשה לא רמז על דבר שלא נכתב, כמו במקרה שלי במגילה.
אבל לפי רש"י שם זה גזרה שווה ממש. ומה תגיד על זה?","636","","1491","True","True","False","","59","188.64.207.146","0","69761","מגילה|ב ע"ב",""),new Message("69782","69781","שאל את רש"י","02/04/20 20:01","ח ניסן","תש"פ","20:01","אור חדש","אני כתבתי רק הדברים ששכלנו יכול להכיל","458","","1491","True","True","False","","88","141.226.147.45","0","69761","מגילה|ב ע"ב",""),new Message("69783","69782","ונגיד שהבנו את רש"י","02/04/20 20:05","ח ניסן","תש"פ","20:05","-Heat-","והתייחסנו אל זה כגזירה שווה.

אם הוא קיבל את המילים עצמם, או אמרו לו רבותיו שיש פה גזירה שווה לגבי משהו? מה הוא קיבל מרבותיו כי לפי הגמרא שאומרת "פרזי פרזי" משמע שזה מה שהוא קיבל או שמא נאמר שזה הלימוד של רבי עקיבא, ומה שהוא קיבל זה רק את המשוג שיש גזירה שווה שם?","636","","1491","True","True","False","","65","188.64.207.146","0","69761","מגילה|ב ע"ב",""),new Message("69784","69783","אפשר לתרץ את רש"י","02/04/20 20:13","ח ניסן","תש"פ","20:13","-Heat-","אם כי אפשר לומר שכן ניתן ללמוד מתורה לדברי נביאים מכיוון שהקב"ה קורא כל הדורות הכתיב למשה לכתוב את הדברים, שהרי זה בספר שמות "לבד מערי הפרזי הרבה מאוד".
ואם כן בודאי שיש קשר בין שני הדברים.

כמו שכתוב שאסתר מבקשת כתבוני לדורות, ומצאו לה סמך מפסוק, ואם תגיד איך הם כותבים אותה לדורות, הרי אין שייכות שהתורה תרמוז על זה, תאמר שהקב"ה נתן את התורה הוא תקף בכל הדורות כולן כי הוא קורא הדורות.

ולכן משה בא עם ההנחה הזאת ואומר שזה תקף בכל הדורות, ולכן התורה רמזה על כל הדורות גם על העניין של הגזירה שווה. ואל תשכח שהקב"ה הראה לו למשה את כל הדורות כמו שהגמרא מספרת כשהגיע לזמן רבי עקיבא וכו'..
שהיא תקופה יותר מאוחרת מזמן המגילה, ולכן הגיוני שמשה יגיד את הלימוד הזה.
ולכן יובן דברי רש"י. כך נראה לי לומר בדבריו.
(ענה לי מהר רש"י חח)","636","","1491","True","True","False","","71","188.64.207.146","0","69761","מגילה|ב ע"ב",""),new Message("69785","69784","יפה יש"כ","02/04/20 20:58","ח ניסן","תש"פ","20:58","אור חדש","אומנם יש כאן בעיה מעין הבעיה של 'פקוד פקדתי'
אם הרשימה מסורה מראש הרי שכ"א יכול לבוא ולעשות בה שימוש
כלומר אם יש מילה בתורה ועוד מילה שטרם נאמרה ע"י נביא כלשהו ללמוד ממנה הלכה הרי שברגע שנביא כלשהו ישתמש בה ללמד הלכה נאלץ להורגו בחנק...","458","","1491","True","True","False","","113","141.226.147.45","0","69761","מגילה|ב ע"ב",""),new Message("69798","69785","כן אבל","03/04/20 13:09","ט ניסן","תש"פ","13:09","-Heat-","יש הבדל מהותי בין מגילת אסתר לשאר הנביאים.

מגילת אסתר היא לא באה כמשמרת לתורה, או אזהרות וכו'.
מגילת אסתר היא תיקון "חדש" במרכאות, שבשביל לא יהיה מצב שאין נביא רשאי לחדש, חכמי הדורות הסמיכו אותו על הפסוק: "כתוב זאת זיכרון בספר ושים באוזני יהושע וכו'."
כלומר לא מצינו חידוש דרבנן כמו המגילה שהיא "תקנה" בפני עצמה, והואיל וכך הדברים אנשי כנסת הגדולה הם מקבלים את הסמכות מה והבעלות לגבי מי יקרא ומי לא (וזה לא כמשמרת לתורה או אזהרה לתורה) לכן שהם כותבי המגילה יכולים להחליט על ידי גזירה שווה מה הם התכוונו כלומר מי יקרא מוקף, ונכון שבדרך כלל גזירה שווה הולכת עד משה, אבל במקרה היחיד הספציפי הזה, זה בקבלה על ידי אנשי כנסת הגדולה שהם קבעו, מה שאין שאר נביאים יכולים להגיד כי הם לא עשו תקנה חדשה במרכאות, אלא רק מזהירים ושומרים את המשמרת ולא יכולים ללמוד מהם "תקנה חדשה" במרכאות, כמו בזמן המגילה שזה היה נתון לאנשי כנסת הגדולה.
ובשביל שלא יהיה מצב שכל אחד יבוא וידרוש גם לעניין מגילת אסתר, שמרו על זה גם שם זה אך ורק על ידי קבלה מרב אל רב ובמסורת מתמשכת.","636","","1490","True","True","False","","62","188.64.207.146","0","69761","מגילה|ב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);