var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=61734;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","30"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","6")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("61734","0","למה כל כך חשוב ללבוש שעטנז?","20/06/19 22:36","יז סיון","תשע"ט","22:36","אליצפן","התלמוד הבבלי במסכת ערכין (דף ג עמוד ב ) מביא ברייתא האומרת: "הכל חייבין בציצית, כהנים לוים וישראלים.
שואל התלמוד: פשיטא! ועונה: כהנים איצטריך לי', סד"א: הואיל וכתיב (+דברים כב) לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך, מאן דלא אישתרי כלאים לגביה בלבישה הוא דמחייב במצות ציצית, והני כהנים הואיל ואשתרי כלאים לגבייהו לא לחייבו, קמ"ל: וממשיך התלמוד: נהי דאישתרי בעידן עבודה, בלא עידן עבודה לא אישתרי.

אם התורה אוסרת ללבוש שעטנז, אז למה הברייתא אומרת עד כמה חשוב ללבוש שעטנז, שכהנים הלובשים שעטנז בשעת עבודתם, היה מקום לומר שיהיו פטורים מציצית (בגלל השעטנז שבו), אולם בסופו של דבר הם לא נפטרים, כי בסיום העבודה, כאשר פושטים את בגד השעטנז, הם וחייבים ללבוש אותו כציצית.

כך הדברים מוצגים בבריתא. למה כל כך חשוב ללבוש שעטנז?.","502","","1774","True","True","False","","776","77.124.70.92","0","0","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61736","61734","שעטנז דומה להקדש","20/06/19 23:08","יז סיון","תשע"ט","23:08","דוד כוכב","שעטנז אינו אסור מפני מיאוסו, אלא דוקא משום שהוא מיוחד לבגדי עבודת ה'.
כמו הדם והחלב האסורים מפני שמצוותם להקרב לשמים.","125","","1774","True","True","False","","211","212.76.116.62","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61739","61734","אתה שואל על טעמה דקרא?","21/06/19 10:39","יח סיון","תשע"ט","10:39","אור חדש","ולמה במקדש אוכלים ממליקה שהיא טרפה בחולין הבנת?
מצוות שעטנז היא מהדברים שאין להם טעם ולכן האומות מונים בהם את ישראל, ציווי המקדש הינם גם במובנים רבים חוקות ללא טעם (בטח לא בפרטיהם, ראה רמבם במורה)
לשאול על סתירה בין שני דברים שאין לנו בהם הבנה זה פשוט לא שאלה, ובטח שלא תמצא תשובה שתספק אותך לשיטתך","458","","1773","True","True","False","","123","46.116.74.196","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61742","61734",""חוקה" היא מצווה שלא מחפשים טעם לנתינתה","21/06/19 13:03","יח סיון","תשע"ט","13:03","יהודי_קדום","- וחובה לקיימה ככתבה וכלשונה בלי הרהור כלל, כמו: שעיר המשתלח, איסור אכילת חזיר, פרה אדומה, איסור לבישת שַׁעַטְנֵז

וכדברי ר' אור חדש.","233","","1773","True","True","False","","155","79.178.56.167","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61743","61734","לעניין "...דאישתרי בעידן עבודה,","21/06/19 13:22","יח סיון","תשע"ט","13:22","יהודי_קדום","בלא עידן עבודה לא אישתרי..."

מה לגבי פרק הזמן בין סיום העבודה במקדש לבין כל פעולה של הכהן שאינה קשורה לעבודה במקדש?
בכורח המציאות הוא עדיין לבוש בבגדי הכהונה (עד הגיעו לביתו או לכל צורך אישי אחר), ולכן אי אפשר לקבוע שהוא עובר על איסור שַׁעַטְנֵז או מעילה. הגמרא במסכת קידושין דף נד עמוד א מבהירה את המצב הבלתי אפשרי שכהן שסיים את עבודתו לא ישאר לרגע בלי בגדי הכהונה באומרה: "...לפי שלא ניתנה תורה למלאכי השרת" (קידושין דף נד עמוד א), ואומר שם רש"י: "... שלא ניתנה תורה למלאכי השרת שיהו הכהנים זריזים כמלאכים להפשיטן בגמר עבודה ולא ישהום עליהם אחר העבודה כהרף עין".

עיקרו של הדיון על גבולות השימוש המותר בבגדי הכהונה על ידי הכהנים, מובא במסכת יומא דף סט עמוד א, ממנו נובע למסקנה: בגדי כהונה ניתנו גם כדי ליהנות בהם, ולכן מותר להשתמש בבגדי כהונה אף שלא בשעת עבודה, אך אסור לצאת בהם מגבולות הר הבית. מסקנה זו של הגמרא היא בשל העובדה שבחלק מבגדי הכהונה היה שעטנז, וכן בשל העובדה שאין מציאות בה כהן מסיים את עבודתו כשבגדיו לא יהיו עליו פרק זמן מסוים - ולו הקצר ביותר.","233","","1773","True","True","False","","192","79.178.56.167","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61756","61734","סוגיא הנלמדת היטב הדק, וחסר אצל התורניים","21/06/19 17:08","יח סיון","תשע"ט","17:08","אמלתראות","מרענן לראות הדחף והרצון להבין מילים של התורה כפשוטן, ועצב לראות התירוצים, ויותר מזה את הצנזור הקיים בבתי מדרש של היום כלפי כל העוסקים בסוגיית אלו וחסרן ניכר במגזרי היהדות, כל מגזר וחסרונה [מעלתה...]

היצמדות השמרנים לסיפורי התורה כפשטן ולהיצמד לסיסמאות כמו "הסיפור היה 'אמיתי' [איך ובמה ואיך זה יוצא ב3D ה'אמת' בכלל לא חושבים או נותנים לב אליה] במציאות כפשוטו", והיצמדות המאווררים לראותם בראי מטופרה, משל ומופשט, ורק להבין המוסר היוצא מהם ולהידבק ברמב"ם האומר שהם משלים.

איך הסכים החזו"א לבטל מצוה מפורשת של מתנות עניים, רק בשביל שבטלה הסיבה לשיטתם דעניים לא יבואו?

לא תבשל גדי, שזה מצוה הג' בתורה נגד יו"ט סכות, ובאב"ע נותן טעם ע"ז ועוד ראשונים ואחרונים.

איפוא רש"ר הירש שיש לו סדר מופלא בדברים של מצות חוקים ומשפטים.

למדנו מסכת ערכין, ואחרי לימודה שאלנו אז מה כל הקטע של הערכין, ואיפוא ראינו שנתקיימה ע"י היהודים, והוצרכנו למצאותן אצל ה'תוספתא' בסיפור של מלכות הלינא והוא היה בעצם סגולה להירפא! אז פשוט מסתפקים בלימוד תורה לשמה כאנליטי ותלוש ממציאות.","267","","1773","True","True","False","","163","68.192.20.132","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61738","61736","אתה רק מחריף את השאלה.","21/06/19 07:35","יח סיון","תשע"ט","07:35","אליצפן","הרמב"ם במורה נבוכים כותב: "וכבר ביארנו בחיבורנו הגדול כי גילוח פאת ראש ופאת זקן נאסר בגלל היותו עדי כומרי עבודה זרה. והוא הטעם גם באיסור השעטנז, לפי שגם כך היה עדי הכומרין, מאחדים בין הצומח והחי במלבוש, (מו"נ ג' לז).

אז התורה תחייב דוקא במקדש ללבוש שעטנז? תשלב שעטנז במצוות זכירת כל המצוות (ציצית)?","502","","1773","True","True","False","","181","77.124.70.92","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61744","61736","מה המקור לטעם שהביא: "משום שהוא מיוחד","21/06/19 13:26","יח סיון","תשע"ט","13:26","יהודי_קדום","לבגדי עבודת ה'.".?","233","","1773","True","True","False","","130","79.178.56.167","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61755","61738","אכן","21/06/19 16:58","יח סיון","תשע"ט","16:58","אמלתראות","הכרובים היא בסתירה ללא תעשה כל תמונה.

ראה תגובתי הכוללת בראש האשכול.","267","","1773","True","True","False","","113","68.192.20.132","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61741","61739","ואכן דבריו מחוזקים בעובדה","21/06/19 12:55","יח סיון","תשע"ט","12:55","יהודי_קדום","שרק בבגד הכהנים הותר שַׁעַטְנֵז, ואילו על כל אדם אחר חל איסור חמור ללבוש או להתכסות בבגד שַׁעַטְנֵז, כמו כן אסור לשבת או לשכב על כל העשוי שַׁעַטְנֵז. אפילו חוט צמר אחד בבגד פשתן, או חוט אחד של פשתן בבגד צמר, או צירוף חוטי צמר ופשתים על ידי קשירה או בכל אופן אחר – אסור.
וגם:
ביום הכיפורים היה אבנט הכהן הגדול עשוי בוץ ולא שעטנז.
וגם:
שַׁעַטְנֵז היה גם באבנט, בחושן, באפוד, בחשב האפוד, על שולי המעיל וברימוניו.

וגם:
"חוקה" היא מצווה שלא מחפשים טעם לנתינתה - וחובה לקיימה ככתבה וכלשונה בלי הרהור כלל, כמו: שעיר המשתלח, איסור אכילת חזיר, פרה אדומה, איסור לבישת שַׁעַטְנֵז","233","","1773","True","True","False","","164","79.178.56.167","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61745","61743","תגוגה מרוכזת לכל המגיבים.","21/06/19 13:40","יח סיון","תשע"ט","13:40","אליצפן","אנו לא עוסקים פה בהלכות שעטנז אלא בדעה המובאת בברייתא בה יש חובה ללבוש שעטנז.

ומאחר וכהן ממילא לובש שעטנז בבגדי כהונה היה מן המקום לפטור אותו מלבישת שעטנז אחר, ואז באה התשובה שבזמן שהוא אינו לובש בגדי כהונה הוא חייב בשעטנז של הציצית. מה כל כך חשוב לתורה שלמרות האיסור הגורף לשעטנז - יש חובה שהוא יהיה בפריט מסוים בבגד (ציצית ובכדי כהונה)?

לגבי טעמי מצוות: מנין ששעטנז זה חוקה?

וכי בגלל שאומות העולם מונים אותנו על מצוות ואפילו מסויימות, נפסיק לחפש טעמים למצוות?","502","","1773","True","True","False","","174","77.124.70.92","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61752","61744","ראה באשכול קודם","21/06/19 15:40","יח סיון","תשע"ט","15:40","דוד כוכב","הראיות הן,
עצם הקושיה דלעיל, שנשאלה גם בסבב הקודם במופע הקודם בש"ס. ראה כאן אשכול קודם.
הדברים שכתבת בהערה למטה. וכדומה.","125","","1773","True","True","False","","211","212.76.103.228","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61746","61745","מנין: לשעטנז שהוא חוקה - לשאלתך :","21/06/19 14:28","יח סיון","תשע"ט","14:28","יהודי_קדום","ויקרא פרק יח פסוק ד
אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם:

רש"י
(ד) את משפטי תעשו - אלו דברים האמורים בתורהט במשפט, שאלו לא נאמרו, היו כדאי לאמרן:
ואת חקתי תשמרו - דברים שהם גזירת המלך, שיצר הרע משיב עליהם, למה לנו לשומרן, ואומות העולם משיבין עליהם, כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז וטהרת מי חטאת, לכך נאמר אני ה' גזרתי עליכם, אי אתם רשאים להפטר:
ללכת בהם - אל תפטר מתוכם,י שלא תאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמד חכמת האומות:

ואידך...","233","","1773","True","True","False","","189","79.178.56.167","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61747","61746","ולמרות זאת הרמב"ם נותן טעם לשעטנז.","21/06/19 14:58","יח סיון","תשע"ט","14:58","אליצפן","אמנם הרמב"ם לא הכיר את פרוש רש"י, אבל הוא ידע חז"ל (יומא ס"ד ע"ב), ולמרות זאת נתן טעם במו"נ.

וגם חז"ל אומרים שזה "חוקה" בגלל מה שאומרים אומות העולם, אבל זה לא בהכרח מה שהתורה אומרת.

לכן יש לברר: מה הטעם שיש בשעטנז, שמצד אחד התורה אוסרת אותו בצורה גורפת, ומצד שני מחייבת ללבוש אותו בבגדי כהונה ובציצית, עד כדי כך שאיך שכהן פושט בגדי כהונה הוא חייב בציצית.","502","","1773","True","True","False","","155","77.124.70.92","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61748","61746","ולמרות זאת הרמב"ם נותן טעם לשעטנז.","21/06/19 14:58","יח סיון","תשע"ט","14:58","אליצפן","אמנם הרמב"ם לא הכיר את פרוש רש"י, אבל הוא ידע חז"ל (יומא ס"ד ע"ב), ולמרות זאת נתן טעם במו"נ.

וגם חז"ל אומרים שזה "חוקה" בגלל מה שאומרים אומות העולם, אבל זה לא בהכרח מה שהתורה אומרת.

לכן יש לברר: מה הטעם שיש בשעטנז, שמצד אחד התורה אוסרת אותו בצורה גורפת, ומצד שני מחייבת ללבוש אותו בבגדי כהונה ובציצית, עד כדי כך שאיך שכהן פושט בגדי כהונה הוא חייב בציצית.","502","","1773","True","True","False","","204","77.124.70.92","0","61734","ערכין|ג ע"ב",""),new Message("61753","61747","כידוע, להרמב"ם יש הגדרות שונות","21/06/19 15:41","יח סיון","תשע"ט","15:41","יהודי_קדום","על החוקים והמשפטים ולו מערכת שונה בכמה דברים: למשל איסור עריות אצלו הוא חוקה ולא משפטים, ועוד ראה להלן:
מובא במסכת יומא דף סב עמוד א:
את משפטי תעשו - דברים שאלמלא (לא) נכתבו דין הוא שיכתבו, ואלו הן: עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, וברכת השם.
ואת חקתי תשמרו - דברים שהשטן ואומות העולם משיבים עליהן, ואלו הן: אכילת חזיר, ולבישת שעטנז, וחליצת יבמה, וטהרת מצורע, ושעיר המשתלח.

ואילו הרמב"ם בהלכות מעילה פרק ח שינה את הברייתא :
והמשפטים הן המצות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה כגון איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם, והחוקים הן המצות שאין טעמן ידוע, אמרו חכמים חוקים חקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן, ויצרו של אדם נוקפו בהן ואומות העולם משיבין עליהן כגון איסור בשר חזיר ובשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח,

אצל הרמב"ם בחוקה:
יש: בשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה מה שאין בברייתא.
אין: לבישת שעטנז, חליצת יבמה וטהרת מצורע מה שיש בברייתא.

אצל הרמב"ם במשפטים:
יש: כיבוד אב ואם מה שאין בברייתא.
אין: עבודה זרה, גלוי עריות וברכת ה' מה שיש בברייתא.","233","","1773","True","True","False","","216","79.178.56.167","0","61734","ערכין|ג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);