var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=59131;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","50"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","37")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("59131","0","אין לרש"י מקור לפירושו","06/11/18 13:19","כח חשון","תשע"ט","13:19","עלי","רש"י מפרש שהנר של המקדש היה עשוי פרקים, ומדבר על קני המנורה ולא על הנר=הבזיך עצמו בלבד. אין לכך שום מקור בחז"ל וגם לא בפירושי ראשונים אחרים, והדבר קשה מציאותית :
א. אם תאמר שהקנה נעשה מחומר גמיש שכפפו אותו וישרו פעמים חוזרות, הרי שברבות הפעמים היה החומר מתעייף ומאבד מצורתו הראשונית ואף נשבר,
ב. אם תאמר שנעשה חוליות חוליות מחוברות בעלות אפשרות תנועה וכיפוף, הרי שבכל אופן אין הקנה עשוי מקשה אחת בניגוד לחיוב הכתוב בתורה, ורב ששת לא אמר אלא שהנר ( עצמו ) נעשה פרקים כלומר משני חלקים כדברי רבי אליעזר ברבי צדוק.
"וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר
מִקְשָׁה
תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ. לב וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי. לג שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן-הַמְּנֹרָה. לד וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ. לה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת-שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן-הַמְּנֹרָה. לו כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ
מִקְשָׁה
אַחַת זָהָב טָהוֹר. לז וְעָשִׂיתָ אֶת-נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת-נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל-עֵבֶר פָּנֶיהָ".

ויש לשים לב : כשכתוב בתורה 'מקשה' ( תחילה וסוף בקטע המצוטט לעיל ) ההתיחסות אינה כוללת את הנרות אלא רק את חלקי המנורה האחרים - הירך, הקנים והקישוטים. רק בגלל שכל חלקי המנורה נעשו מככר זהב טהור, מניחים - אותם הסוברים שהנרות הם מכלל הככר - שהם גם עשויים כמקשה אחת עם שאר המנורה, אך נאלצים להסביר מדוע אם כן אין הנרות כלולים בקטע בתורה המוגבל בתחילתו וסופו במלה 'מקשה', ולשיטת רבי אליעזר ברבי צדוק הדבר מובן ופשוט, כי הנרות נעשו משני חלקים ורק החלק התחתון נעשה מקשה עם שאר המנורה אך לא הכיסוי.
( יתכן שרש"י סבר שדבר העשוי חוליות חוליות ואינו נשמט נחשב עדיין 'מקשה', ואפשר שהבין שאם 'ככר ומקשה' מתיחס גם למנורה ולא רק לנרות, משמע שגם קני המנורה עשויים פרקים, כי אחרת ניתן היה לומר 'קסבר כי כתיב ככר ומקשה אנרותיה כתיב' וכו' בלי להזכיר את המנורה, והיינו יודעים שהוא מתייחס רק לנר עצמו, אך זה דחוק )","209","","2003","True","True","False","","684","194.114.146.227","0","0","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59143","59131","גמיש","07/11/18 07:36","כט חשון","תשע"ט","07:36","אביגדור","מרשי ומרבנו גרשום משמע שמדובר במוטות דקים וגמישים שאפשר לכופף אותם ולהחזיר.
גם אני התקשיתי בשאלה איך אפשר כל יום לכופף ולהחזיר.
ועוד, אם מדובר במוט כ"כ דק וגמיש, איך הוא מצליח להחזיק אחכ חצי לוג.
אבל אני לא בקי בפרטים המדעיים, אולי זה כן מעשי.

מבחינה עקרונית, אם יוכח שזה לא מעשי, לא יפריע לי לומר שהנושא לא נבדק בפועל, ורשי פירש מה שנראה לו הפשט בגמרא. כמו דברי הראשונים על כך שאם תיקח קליפת ביצה גדולה ותניח בתוכה גרגיר ותסובב אותה במהירות, הגרגיר ירחף בתוכה. כנראה שלא בדקו זאת, או בדקו באופן לא מקצועי.
אבל כמובן שאומר זאת רק אם יוכח שאכן הדבר לא מעשי.

מעניין לעניין, שמעתי (לא בדקתי זאת היטב), שבהנחה שאנו יודעים מה גודלו של כיכר (כ-50 ק"ג), וזהב המנורה היה טהור - לא מובן איך הקנים יכלו לעמוד בלי להתעקם. זהב טהור הוא רך ברמה כזו שכדי שהמנורה תחזיק מעמד צריך הרבה יותר חומר (זהב הוא גם חומר כבד כך ש-50 ק"ג יוצר מוטות צרים מאוד).
אולי הפתרון לזה הוא מ"חידוש" שנמצא בחלק מהמקורות הארכיאולוגים (פסיפסים וכו') שבהרבה מהם בציור המנורה נוסף מוט מאוזן בקצה העליון של הקנים, דבר שאין לו מקור בגמרא. (לא בדקתי אם חיזוק כזה באמת יכול להספיק).","571","","2002","True","True","False","","165","213.151.37.111","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59155","59131","הרבה הנחות קדומות נצרכות","07/11/18 20:35","כט חשון","תשע"ט","20:35","אמלתראות","א. נכתבו ע"ז המון במשך הדורות. (וכמו שהעלינו שחסר לנו את הגיבוש במקום אחד, ומכ"ש אונליין)
ב. שיטת הלימוד מחולקת לכמה, דהיינו או לשם לימוד ודרוש וקבל שכר, ולכן מותר לכל להרחיב במה שלבו חפץ וכל דור וכל חבורה או אדם מרחיב בכל סוגי דיבורים וכתיבה, ומתחשב כל דור וקבוצה אם היא נחשב ללימוד ומצוה, או סתם פטפוטי אורייתא, או סתם. ויש שהלימוד היא נוגע למעשה או לומדים למעשה,
ג. ואם לומדים למעשה צריך לחלק בין 'פסח מצרים לפסח דורות' דהיינו המנורה שעשה משה, אם לומדים המון ארכיאולוגיא וכו', הדור של משה, שונה במציאות מכל ההנחות הקדומות שנולדו בו אנחנו, כולל שיעור האמה וכו',
ד. וכן התורה נכתבה באופן מוסתר מאד, וכולל בו המון דברים נסתרים שמתגלים נגד עינינו, ולצערינו מספר קטן מאד שמים לב בכלל לכל זה, ולמשל ראה chaver.com u ועוד הרבה, והסוד של מקשה כמו סודות אחרים כבר היה מן הראוי שיהיה מן הנגלים לאלה המתעסקים לעמוד לסודן של תורה [לא לסודות של מדות, על אף שגם זה בכלל]
וכן למשל השלחן, אצל רוב כלל ישראל מצוייר במוחם ובספרים המופצים שלחן שכלל אינו דומה ולו במקצת לשלחן שהיה במוח ובספרים של אלף שנים לפנינו, וכן הארון כמו שאפשר לראות בציורי דורא אירופוס,
ולכן כלפי הלכה, כמו אצל סיפור חג האורים, עשו מעץ והיה מקובל עפ"י ההלכה הנדרשת בתקופתם
ואידך זיל גמור.. :)","267","","2002","True","True","False","","156","74.113.190.218","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59145","59143","זהב טהור - טהור יחסי","07/11/18 07:44","כט חשון","תשע"ט","07:44","דוד כוכב","זהב טהור האמור בתורה הוא זהב מזוקק כפי שהיה מיוצר בכור ההיתוך. תדע, שהרי סוגי הזהב: זהב סגור, זהב שחוט, פז, וכו' נבדלים זה מזה במיני המתכות המעורבים בו.
ראיתי ומיששתי זהב טהור המיוצר היום והוא רך כמו פלסטלינה, ולא יוצלח לשום כלי.","125","","2002","True","True","False","","181","95.86.77.205","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59147","59145","יישר כוח גדול ותודה רבה","07/11/18 08:53","כט חשון","תשע"ט","08:53","אביגדור","","571","","2002","False","True","False","","151","213.151.37.111","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59151","59145","ועדיין, אין זה תואם את הידע שהיה קיים אז","07/11/18 13:18","כט חשון","תשע"ט","13:18","Almuaddib","או בזמנו של רש"י - ולא היום.

גם זהב שאינו טהור ברמה של 24 קרט, לא יכול לעמוד בכיפופים הללו באופן יומיומי. תוך שבוע-שבועיים - הם ישברו.

אתה צריך מקדם אלסטיות גבוה מאד, פלדה אם אחוז פחמן נמוך ביותר, כדי להצליח לעמוד בקפיציות המתוארת על ידי רבנו גרשום - וזה כבר מזמן לא זהב.","107","","2002","True","True","False","","178","82.81.160.69","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59161","59145","בספר מנורת זהב טהור","08/11/18 09:10","ל חשון","תשע"ט","09:10","אביגדור","של הרב ישראל אריאל הוא מביא דברי אמנים ומומחים שונים וכותב
שמכיכר, שהוא כ-50 ק"ג (בגלל המשקל הסגולי הגבוה, יוצא שהנפח הוא כ-2.5 ליטר בלבד), לא מעשי ליצור מנורה בגובה של כשני מטר, שאם כן היא תתקפל מעצמה.
לכן הוא מסיק שמדובר בכיכר של זהב טהור שאליו מוסיפים מתכות אחרות - כ-30 ק"ג כסף ונחושת.
המנורה המפורסמת של מכון המקדש היא מנורת ברונזה שמצופה בציפוי דק של כיכר זהב טהור.
מצורף הפרק הרלוונטי מספרו.","571","pdf","2001","True","True","False","","170","199.203.227.29","0","59131","מנחות|פח ע"א","0-pdf"),new Message("59237","59145","כנראה היו מוסיפים לזהב הטהור מעט מאד","13/11/18 11:50","ה כסלו","תשע"ט","11:50","אליעזר מ ש","מתכת אחרת, כדי שיקבל חוזק. או ייתכן ,שבשיטת עיבוד אחרת, הזהב יכול לקבל חוזק מסוים. כמו שידוע בברזל ופלדה, או צורות שונות של פחמן.
**וזה עדיין נקרא: "זהב טהור", כי הכמות מתכת האחרת שהיו מוסיפים, הייתה מאד קטנה, וגם לא ניכרת במראה הזהב .[בניגוד ל'זהב אדום'-זהב פרוויים,(שדומה לדם הפרים) לדוגמא, שכנראה היו מוסיפים לו נחושת, וכך היה מקבל את המראה הזה שנוטה לאדמומיות]","610","","1996","True","True","False","","196","213.151.52.130","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59148","59147","אבל","07/11/18 09:14","כט חשון","תשע"ט","09:14","עלי","הקדמונים ידעו ליצר סגסוגות זהב חזקות ויש להניח שכך גם לגבי המנורה, ודי במתכות מסוימות בכמות מעטה מאד כדי שהגוש יהיה קשה וחזק. וזה כנראה לא פוגם בהיותה עשויה זהב 'טהור'. אבל באמת שאין לנו מידע על תכולת המתכות של המנורה ורק לעת"ל כשיתגלו כלי המקדש הטמונים עם הארון ניתן יהיה לברר זאת.","209","","2002","True","True","False","","145","194.114.146.227","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59149","59148","מניין לך","07/11/18 09:46","כט חשון","תשע"ט","09:46","אביגדור","שכלי המקדש נטמנו עם הארון?
שהארון נטמן ולא כמ"ד גלה לבבל?
שלמ"ד שנטמן הוא נשאר שם עד היום?
שימצאו אותו לעתיד לבוא?","571","","2002","True","True","False","","151","213.151.37.111","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59150","59149","נדמה לי שאין צורך בכ"ז","07/11/18 09:53","כט חשון","תשע"ט","09:53","אור חדש","צודק עלי, כשימצאו הכלים נדע אל נכון ממה נעשו.

השאלה האם ימצאו זו שאלה אחרת והתשובה עליה כבר לא חד משמעית","458","","2002","True","True","False","","113","213.151.55.26","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59156","59155","ועוד","07/11/18 20:39","כט חשון","תשע"ט","20:39","אמלתראות","וכן אפשר למצוא הרבה מקבילות לבתי המקדש בתקופת המקרא בצור אצל הפיניקים, ומשם אפשר לדרוש הרבה
ומ"מ המציאות במקומה עומדת, ומציאות הדברים שלימודינו ועסקינו בתורה על אף שזה הדרך היא בדורנו ולא היה בדורות הקודמים ולא יהיה בדורות הבאים נחשבים גם למעלה בשמים ללימוד, אלא נקבל על זה עונש כמו שכתב כבר רבינו נתן אב הישיבה, שאם לומדים רק סוגיות מסויימות, או בדרך מסויים לאפוקי מצוות כאילו שאינו נוגע בזמנינו ה"ז אפיקורסות","267","","2002","True","True","False","","157","74.113.190.218","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59162","59161","הרב זלמן קורן מתרץ שהמנורה חלולה ככוורת","08/11/18 12:34","ל חשון","תשע"ט","12:34","דוד כוכב","","125","","2001","False","True","False","","183","95.86.77.205","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59163","59162","הוא מסביר את עניין הטיית-כיפוף הנרות?","08/11/18 14:24","ל חשון","תשע"ט","14:24","Almuaddib","","107","","2001","False","True","False","","147","82.81.160.69","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59164","59163","את גודל המנורה לעומת כמות הזהב הקטנה","08/11/18 19:22","ל חשון","תשע"ט","19:22","דוד כוכב","אפשרות הכיפוף זה רק פירוש אחד במפרש. וקצת דחוק מה כל כך נוח בזה יותר מטיפוס על שרפרף. וגם לפירוש זה יתכן שמדובר בפרק מסתובב, כפירקי היד והרגל. ועוד שהלכה כרבי עקיבא מחברו.","125","","2001","True","True","False","","181","37.60.47.109","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59175","59164","גם ברשי (או: המיוחס לו) וגם ברבינו גרשום","11/11/18 09:12","ג כסלו","תשע"ט","09:12","אביגדור","הדגישו ש"היו דקים הרבה" והיה יכול לכופפן.
אם מדובר בפרק מסתובב, לא מובן למה צריכים להיות דקים.

ונכון שיש פירושים אחרים וכו', אך אנו עדיים מנסים להבין מה התכוונו הראשונים שכן פירשו שזה היה (לכאורה) בעזרת הכיפוף.

נ.ב. לעניין המנורה עצמה, בסוף המאמר על המנורה שם, הוא מבין מומחה מהטכניון שאומר שאם מוסיפים ל-50 ק"ג זהב טהור כמות קטנה מאוד של מיניום (אני לא יודע מה זה...) אז הוא יכול להיות קשה מספיק בשביל לעשות ממנו את המנורה.

לגבי האפשרות שהקנים היו חלולים, אם כן, צריך כנראה להסביר מחדש איך עשו אותה "מקשה" (יתכן שיצקו זהב רותח לתוך תבנית של צינור חלול, השאלה עד כמה זה מובן מהבחינה המעשית, שגם כך התקשו בהבנתה מבחינה מעשית).","571","","1998","True","True","False","","160","95.86.104.198","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59179","59164","נותרנו עם הקושיה על כיפוף הנרות","11/11/18 12:35","ג כסלו","תשע"ט","12:35","Almuaddib","הפירושים של פרקים - לא עולים בקנה אחד עם 'מקשה'.

הפירושים על אלסטיות - לא מתאימים לזהב, ואפילו לסגסוגות של זהב.

אף אחד לא מציע את הדרך הפשוטה של לבוא עם סולם ולקנח במטלית או בספוג את הנרות.

קשיא.","107","","1998","True","True","False","","149","82.81.160.69","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59176","59175","מה זה מיניום","11/11/18 09:33","ג כסלו","תשע"ט","09:33","דוד כוכב","מיניום מינרל. https://en.wikipedia.org/wiki/Minium_(mineral)
מיניום פיגמנט. https://en.wikipedia.org/wiki/Minium_(pigment)

לגבי יציקה חלולה.
הגמרא התייחסה לאפשרות קרובה לזו במסכת זבחים דף נד ע"ב ונפסק ברמב"ם המובא בקישור זה. וכדי לתרץ את קושיית התוספות שם וגם כדי לקרב בין דעת רב לדעת לוי, יש לפרש שגם לשיטת רב היסוד מבחוץ שלם כולו ולכן נחוצה יציקה על גבי כולו, והפיגום הנשלף ביסוד דרומי מזרחי הוא כדי להותירו חלול מבפנים ודק מבחוץ.","125","","1998","True","True","False","","265","95.86.77.205","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59180","59176","יישר כוח על המיניום","11/11/18 12:35","ג כסלו","תשע"ט","12:35","אביגדור","אני לא חושב שיש לדמות מבחינה מעשית עשיית קרנות מזבח של אמה על אמה מאבן עם חלל, ליציקת זהב מקשה אחת מחומר של כ-2.5 ליטרים (50 ק"ג ע"פ המשקל הסגולי של זהב, אם אני לא טועה) לגובה של כמטר וחצי, ולעשות זאת באופן של קנה חלול.

וזאת לאחר שגם אם מדובר בקנים חלולים, כבר העירו על הקושי הרב ביציקה כזו, שנוצרות בה בועות וחללים.","571","","1998","True","True","False","","157","213.151.37.111","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59190","59179","ראה בתגובתי להודעתך לעיל","11/11/18 13:36","ג כסלו","תשע"ט","13:36","דוד כוכב","הצעתי טיפוס על שרפרף (בעל מספר שלבים כמו שיש לי בבית). סולם שנשען יפיל את המנורה.

לפירוש שהנר (כלומר הצלוחית בלבד) נשלף כולו מובן מאוד הצורך בזה, כך קל הרבה יותר לנקות את כל הפינות מכל הזוויות באופן יסודי מאשר להמתח לפינות כל הנרות מעל גבי סולם.","125","","1998","True","True","False","","183","95.86.77.205","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59185","59180","מקשה זה לאו דוקא שהכל יציקה","11/11/18 13:13","ג כסלו","תשע"ט","13:13","Almuaddib","יש גם ריקוע, כיפוף, מתיחה וכו'.","107","","1998","True","True","False","","139","82.81.160.69","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59186","59180","זה לא קושיה זה דוחק, על שיטה דחוקה ממילא","11/11/18 13:14","ג כסלו","תשע"ט","13:14","דוד כוכב","דברי "המפרש" מקורם בפירוש תלמידי ר"ג, כך שזו דעה אחת, וגם שם זה מופיע כאפשרות נוספת.","125","","1998","True","True","False","","163","95.86.77.205","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59191","59180","בכל אופן קשה","11/11/18 13:48","ג כסלו","תשע"ט","13:48","עלי","על המדרש הקובע שכדי ליצור את המנורה היה צריך לזקק את הזהב פעמים רבות עד השגת זהב טהור מאד, כי לדברינו צריך דווקא סגסוגת מסוימת.
כנראה שיש להפריד בין מדרש למציאות הסטורית...","209","","1998","True","True","False","","130","194.114.146.227","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59203","59180","קרנות המזבח עשויים היו כקרן עגל","11/11/18 17:49","ג כסלו","תשע"ט","17:49","אמלתראות","וכן במקבילות בארכיאולוגיא, ותלוי אם מזבח קטורת או בהמות, עולה או נדבה
ולכן פחד אהרן כאשר נכנס להקריב שהקרנות הזכירו לו העגל
ולכן אין בעיה...
רק כאשר אינם רוצים לקבל האמת רק בשביל שהנוצרים מציירים כך את המזבחות...","267","","1998","True","True","False","","124","74.113.190.218","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59192","59190","לא ענית כלל על קושייתי","11/11/18 13:50","ג כסלו","תשע"ט","13:50","Almuaddib","הצעתך - לטפס על שרפרף, מצויינת - אבל הקושיה היא על המציעים מנגנוני כיפוף כאלו ואחרים.

סולם לא צריך להשען על המנורה - סולם כמו של סיידים, שיש לו רגל או רגלים בצידו השני.


אם הנר נשלף - אתה מגיע לשאלה אחר, שהנרות הנשלפים הללו לא הוזכרו בשום מקום, וחזרנו לשאלה הראשונה - מקשה.","107","","1998","True","True","False","","163","82.81.160.69","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59194","59192","לשיטת רבי יוסי","11/11/18 13:54","ג כסלו","תשע"ט","13:54","עלי","בברייתא דמלה"מ פ"ט, וכן כל הסוברים שהנרות אינם מכלל הככר, ברור שהנרות היו נשלפים, וראה מה שכתבתי על שיטת הרמב"ם ודעת אור החיים הקדוש בעניינה.","209","","1998","True","True","False","","162","194.114.146.227","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59198","59192",""של פרקים" = של חלקים מתפרקים","11/11/18 14:13","ג כסלו","תשע"ט","14:13","דוד כוכב","מסכת שבת דף מח ע"ב:
"תנו רבנן: מספורת של פרקים ואיזמל של רהיטני - חיבור לטומאה ואין חיבור להזאה".
רמב"ם הלכות פרה אדומה פרק יב הלכה ד:
"כלים המפוצלין שמחוברין זה לזה במסמרים, כגון מספורת של פרקים ואיזמל של רהיטני וכיוצא בהן, בשעת מלאכה חיבור לטומאה ולהזייה".

מסכת פסחים דף קט ע"ב:
"אמר רב אשי, אמר לי רבין בר חיננא: שולחן של מקדש של פרקים הוה. דאי סלקא דעתך הדוקי הוה מיהדק - אמתא באמתא היכי מטבליה?".
רש"י: "של פרקים הוה - שיכולין לפרוק רחבו לשנים".

דין "מקשה" אינו כולל את הנרות, לשיטה זו.","125","","1998","True","True","False","","194","95.86.77.205","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59197","59194","היפך דבריך כתוב","11/11/18 14:10","ג כסלו","תשע"ט","14:10","Almuaddib",".


לשיטת הרמב"ם - הנרות היו מהכיכר, ומקשה:

"...וכן מנורה הבאה זהב, תהיה כולה כיכר עם נרותיה; ותהיה כולה, מקשה מן העשתות".


וכן בבריתא דמלאכתהמשכן, פרק ט', כתוב במפורש:

"מנורה שעשה משה במדבר היתה באה משל זהב וטעונה מקשה וטעונה גביעים כפתורים ופרחים, שנאמר ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו(שמות כ״ה ל״א). שומע אני יעשה אברים אברים וידביקם לה? ת״ל ממנה יהיו. מנין לרבות נרותיה? ת״ל תיעשה. יכול שאני מרבה גביעים כפתורים ופרחים? ת״ל אותה (שם). ומה ראית לרבות נרותיה ולהוציא גביעים כפתורים ופרחים? אחר שריבה הכתוב ומיעט, מרבה אני את נרותיה שנעשים עמה ומוציא אני גביעיה כפתוריה ופרחיה שאין נעשים עמה. מנין לרבות מלקחיה ומחתותיה? ת״ל תיעשה, יכול שאני מרבה את הצבתים ואת המלקטאות? ת״ל אותה. ומה ראית לרבות מלקחיה ומחתותיה ולהוציא את הצבתים ואת המלקטאות? אחר שריבה הכתוב ומיעט, מרבה אני מלקחיה ומחתותיה שמשמשין עמה ומוציא אני את הצבתים ואת המלקטאות שאינן משמשין עמה.","107","","1998","True","True","False","","177","82.81.160.69","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59204","59197","נכון אבל","11/11/18 19:00","ג כסלו","תשע"ט","19:00","עלי","אם תמשיך לקרא בברייתא תגיע גם לדעת ר' יוסי ( אולי טעיתי וזה בפרק י ) הסובר שהנרות אינם קבועים בקנים וזו כאמור גם דעת הסוברים ( וכנראה שלא להלכה לדעת הרמב"ם, אבל ראה בדברי אוה"ח שהבאתי ג"כ) שהנרות אינם כלולים בככר הזהב. וציינתי לאשכול המתאים על הרמב"ם .","209","","1998","True","True","False","","131","194.114.146.227","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59199","59198","חלקים מתפרקים, זה ממש לא מיקשה","11/11/18 14:16","ג כסלו","תשע"ט","14:16","Almuaddib","הרמב"ם, אגב, במפורש קובע שהנרות הם חלק מאותה מיקשה אחת.


כל הדוגמאות שלך מלמעלה, יפות ונכונות - אך כלל לא קשורות לדיון הזה.

אין ציווי על השולחן שיהיה מקשה אחת, יש ציווי כזה על המנורה.

מה הקשר בין רהיטני או השולחן, לבין השאלה על המנורה שבדיון?","107","","1998","True","True","False","","156","82.81.160.69","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59210","59199","הקשר הוא שמבואר שם מה פירוש "של פרקים"","11/11/18 23:59","ג כסלו","תשע"ט","23:59","דוד כוכב","שלא כטענתך "שהנרות הנשלפים הללו לא הוזכרו בשום מקום", הם הוזכרו בביטוי "של פרקים".","125","","1998","True","True","False","","185","95.86.77.205","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59216","59210","איפה מוזכרים הנרות בקטע שהבאת???","12/11/18 11:05","ד כסלו","תשע"ט","11:05","Almuaddib",".","107","","1997","True","True","False","","127","209.88.198.77","0","59131","מנחות|פח ע"א",""),new Message("59219","59216","הביטוי "של פרקים" מוסבר באותן סוגיות","12/11/18 11:24","ד כסלו","תשע"ט","11:24","דוד כוכב","וכך משמעות ביטוי זה גם בסוגייתנו העוסקת בנרות.","125","","1997","True","True","False","","130","95.86.77.205","0","59131","מנחות|פח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);