var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=56326;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","41"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("56326","0","האם היה ירושלמי לקדשים ומה עלה בגורלו?","26/04/18 11:23","יא אייר","תשע"ח","11:23","אור חדש","על שאלה זו בויקי ניתן לקרוא כאן
הצעה ללומדים כאן:
מתחילת המסכת שמתי לב לשינויים גם בסגנון הלימודים והעריכה של המסכת וגם לשמות האמוראים בדיונים
הרושם שנוצר אצלי הינו שבאופן מובהק יש הרבה יותר אמוראים מהדורות הראשונים וכן שהם ברובם ארץ-ישראליים
אם תבחנו בעצמכם את המסכת מעתה ותסכימו אם ההתרשמות שלי נוכל לטעון הטענה הבאה:

לפחות חלק מקדשים שבבבלי אינו אלא עריכה לסגנון בבלי ע"י דורות קדומים של אמוראי בבל של תלמוד ודיונים שהגיעו מא"י
זאת בשל העובדה שבא"י לימוד נושאים אלו היה רווח יותר מאשר בבבל ורק בתקופות מיוחדות של נחת וגדלות (כימי אביי ורבא) התפנו בבבל לעיין בחלק זה של הש"ס וממילא לערכו כך שיתאים יותר לשיטתם
כמובן שלאורך השנים השתמר מוצר זה שהיה יותר ערוך ומוגמר מאשר המקורי שהגיע מא"י וזה מה שיש לנו בידנו כעת- ירושלמי שעבר עריכה שהתאימה אותה להיות דומה לבבבלי
ואף בא"י העדיפו אותו ע"פ המוצר הקדום שהיה להם לפני"כ ולכן לא נשמר עוד הירושלמי המקורי אלא רק ה'מהדורא הבבלית' שלו","458","","2194","True","True","False","","1109","213.151.55.26","0","0","זבחים|יג ע"א",""),new Message("56334","56326","ראה גם","26/04/18 12:40","יא אייר","תשע"ח","12:40","הראל","מה שהבאנו כאן (ובתגובות)","46","","2194","True","True","False","","348","46.121.45.16","0","56326","זבחים|יג ע"א",""),new Message("56346","56326","שמעתי לפני שנים","26/04/18 20:33","יא אייר","תשע"ח","20:33","אחיקם קשת","שיש בעולם האקדמיה טענה שכל סדר קדשים הוא ירושלמי. אז זה לא היה נראה לי בגלל שאין זו לשונו.
אבל זכו לכוון לדבריך, וזה עבר עיבוד בבלי מסוים.

אולי המאמר הזה יוכל לעזור לך לשאלתך
(לא עברתי עליו בעיון)","510","","2194","True","True","False","","842","164.138.119.151","0","56326","זבחים|יג ע"א",""),new Message("56349","56326","אולי ניתן להוסיף עוד את הדברים","26/04/18 22:48","יא אייר","תשע"ח","22:48","אבי גרינבלט","1. זבחים פז,א
"מתקיף לה רב יוסף ומאן לימא לן דחצות בראש המזבח משויא להו עיכול דילמא כל היכא דמשכחא להו משויא להו עיכול שלחו מתם הלכתא כרב יוסף"
2. חולין ק,ב
"אמר ליה אביי לרב ספרא כי סלקת להתם בעי מינייהו כבדא מה אתון ביה ?"

ראיתי ב שער ד חומת ירושלים וזה לשונו :

"ומדברי הראשונים נראה שהיה לפניהם תלמוד ירושלמי לסדר קדשים....ולבד כל אלה , הנה בסדר קדשים בבלי נזכרו הרבה אמוראי א"י כמו רבי יוחנן ור"ל וכדומה. הרי שעסקו חכמי א"י בזה הסדר. ואיך נעדרה לו הגמרא ירושלמי ?
הרי שחכמי ארץ ישראל עסקו בדיני טריפות והיו בקיאים בהם יותר מחכמי בבל ובידינו אין תלמוד ירושלמי למסכת חולין ואיך אפשר שלא יעסקו במסכת חולין לרוב דיניה ההוגים בכל מקום ובכל זמן וכן במסכתות אחרות סדר קודשים כמו מנחות ובכורות שיש בהם דינים רבים הנהוגים גם בזה"ז ולבד זאת הלא האמינו בלי ספק באפשרות ביאת המשיח דבכל יום וכאמרם ז"ל (ר"ה ל) 'מהרה יבנה בית המקדש' ואיך יקריבו קרבן מבלי לדעת הלכותיו.
ובמסכת מעילה ותמיד שנסדרו בזמן מאוחר ואולי מהסבוראי והגאונים הראשונים , נמצאו ג"כ כמה מאמרים מאמוראי א"י שאינם נמצאים בספרי דירושלמי לפנינו. הרי מוכח שהיה להם תלמוד ירושלמי למסכתות אלו בלי ספק וגם לכל סדר קודשים"","539","","2194","True","True","False","","153","95.86.72.27","0","56326","זבחים|יג ע"א",""),new Message("56335","56334","לא מצאתי התייחסות ישירה להצעתי","26/04/18 12:45","יא אייר","תשע"ח","12:45","אור חדש","אם הכוונה הינה לסתור ההנחה בכך שלראשונים כן היה יר' כזה אז אוסיף שאולי גלגולים מסויימים של התלמוד הלא 'ערוך' הגיעו אל ראשוני הראשונים אך פסקו מלעיין בהם מצד שראו שהמהדורא הבבלית עדיפה על הראשונה בהרבה","458","","2194","True","True","False","","157","213.151.55.26","0","56326","זבחים|יג ע"א",""),new Message("56336","56335","ההתייחסות היא לכותרת הודעתך","26/04/18 12:47","יא אייר","תשע"ח","12:47","הראל","ולא לתוכן הודעתך (הצעה וכו')","46","","2194","True","True","False","","363","46.121.45.16","0","56326","זבחים|יג ע"א",""),new Message("56337","56336","אהה, אשמח גם להתיחסות לתוכן","26/04/18 12:48","יא אייר","תשע"ח","12:48","אור חדש","","458","","2194","False","True","False","","100","213.151.55.26","0","56326","זבחים|יג ע"א",""),new Message("56347","56346","יישר כח גדול","26/04/18 21:17","יא אייר","תשע"ח","21:17","אור חדש","אכן אוצר בלום של מידע סטטיסטי
אומנם לא מצאתי את מסקנותיו של המחבר אך חלק מתחושותיי אכן התאמתו בעבודתו","458","","2194","True","True","False","","136","213.151.55.26","0","56326","זבחים|יג ע"א",""),new Message("56351","56346","היה ירושלמי לקדשים, הנה האקדח המעשן","26/04/18 23:03","יא אייר","תשע"ח","23:03","דוד כוכב","במאמר שהבאת בהערה 91 מובאים דברי ליברמן שקיום הירושלמי לקדשים מוכח ממקבילותיו בשאר הש"ס. דוגמה כזו מצאנו במסכת שקלים, ראה בקישור זה.","125","","2194","True","True","False","","758","95.86.109.144","0","56326","זבחים|יג ע"א",""),new Message("56350","56349","שאלה מה זה 'תלמוד ירושלמי'?","26/04/18 23:00","יא אייר","תשע"ח","23:00","אור חדש","אם הכוונה ל'לימוד של חכמי א"י בסדרים אלו' אז וודאי שכ"ע יסכימו שעסקו בכל התורה לפחות בחלק מהדורות ובדורות אחרים אולי לא (תענית כד)

אם הכוונה ש'היה להם תלמוד ערוך בע"פ על סדרים אלו'

אז מסתבר שכן אך לא מוכרח

אם הכוונה שהיה התלמוד גם ערוך וגם כתוב אז התשובה ככל הנראה לא (לפחות בדורות של ראשוני אמוראי א"י (הטענה שריו"ח כתב הירושלמי וודאי לא נכונה היא שהרי רובו כלול מדברי הבאים אחריו))

לכן מה שהבאת בפסקה השניה לא מוכיח דבר","458","","2194","True","True","False","","164","213.151.55.26","0","56326","זבחים|יג ע"א",""),new Message("56357","56350","ירושלמי נדה / מעילה ורבי יוחנן","26/04/18 23:51","יא אייר","תשע"ח","23:51","אבי גרינבלט","לפי מה שנותר בידינו , מסכת נידה מסתיימת בפרק ד
בבלי נדה סו,א תוד"ה "ותבדוק"
"וכן משמע בירושלמי בפ' דם הנדה (פרק שביעי)"

בבלי מעילה יז,ב תוד"ה "אילו" (כמובן אין ירושלמי בידינו על מעילה)
"כדמפרש בירושלמי שרבי שמעון נדר לו שלא יענישנו"

"והנה רבי יוחנן (וסיעתו חכמי דורו) יסדו חיבור התלמוד ירושלמי והאמוראים שאחריו המשיכו את סידורו ימים רבים....ובאמרם שרבי יוחנן חיבר התלמוד ירושלמי אין הכוונה שהוא חיברו כולו עד גמירא אלא שהוא יסד חיבורו והחכמים שאחריו המשיכוהו כמה דורות שכן גם באמרם שרב אשי חיבר התלמוד בבלי ג"כ הכוונה כן שרב אשי יסדו סידורו והאמוראים שאחריו המשיכו את סידורו ונמשך עד אחרי רבנן סבוראי"","539","","2194","True","True","False","","179","95.86.72.27","0","56326","זבחים|יג ע"א",""),new Message("56363","56357","כמה פקפוקים","28/04/18 22:47","יג אייר","תשע"ח","22:47","אור חדש","לא'-נתקלתי בעשרות מקרים בהם הגליון תיקן את מראי המקומות שצוינו ברשי ותוס'. בד"כ הטעות היתה ברישום הפרק...
לב'- היכן בירושלמי פורש הדבר?

אם תעין שוב במה שכתבתי תראה שהנחתי אפשרות לכך שכמה קבצים 'ירושלמיים' אכן התגלגלו גם ללא העריכה הבבלית עד לראשוני הראשונים. אומנם נראה שנזנחו לגמרי בשל עדיפות המהדורה הבבלית","458","","2192","True","True","False","","173","141.226.180.177","0","56326","זבחים|יג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);