var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55746;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55746","0","יב הערות לעבודה זרה דף עה","02/04/18 04:06","יז ניסן","תשע&quot;ח","04:06","המכריע","א. ולא פליגי. רש&quot;י הביא כאן פירוש מאביו. (ואין שם שום ט&quot;ס מאחר שכן העתיקוהו בתוס'). וידוע דברי הט&quot;ז בספרו דברי דוד עה&quot;ת שמכאן סתירה לאימרת העולם שאביו של רש&quot;י לא היה למדן (בקשר לרש&quot;י הראשון על התורה).<br /><br />ב. גורגי דארמאי. השואלים לא פירשו ממה עשויין אותן גורגי, אבל התוספתא שהביא להם רבי אבהו כוללת כל הסוגים.<br /><br />ג. הרי שהיו גתיו ובית בדיו טמאין. הכוונה לבליעת איסורים, ולא למטהר יינו מיין נסך, שכן בסוף התוספתא מסיים דהוא הדין ליין נסך. וכמובן אין הכוונה לטומאה כגון מת או שרץ, דזה לא שייך לניגוב ויישון.<br /><br />ד. והעדשים. פירש רש&quot;י דהיינו הגת עצמה. וכמדומה דבמסכת בבא בתרא בסוגיית המוכר בית הבד מבואר דנקרא כן משום דצורתה כעדשה (אליפסה בלעז).<br /><br />ה. ואי איכא קטרי שרי להו. מסתבר דהיינו בהדחה וניגוב, אבל ביישון א&quot;צ להתיר קשרים, וכן משמע ברש&quot;י בתחילת עמוד ב'.<br /><br />ו. (בתחילת עמוד ב') דצבתא לנגבן. לכ' צ&quot;ל מנגבן.<br /><br />ז. וכל הגת כולה טהורה. ובסמוך מבואר דהיינו משום שהאשכולות מפסיקין בין היין שסביבות המגע לשאר היין. וזה נראה קצת רחוק במציאות שיוכל להיות הפסק גמור על ידי אשכולות. ויל&quot;ע.<br /><br />ח. את שדרכו להטביל. ברש&quot;י שתשמישו על ידי צונן. קצ&quot;ב דמבואר להלן בברייתא דכגון זה צריך להקדים הדחה. ויותר היה לרש&quot;י לפרש כלי שלא נשתמש בו העכו&quot;ם כלל.<br /><br />ט. הסכין שפה. בתוס' הביאו מגמרא להלן דמהני רק להשתמש בה בצונן. ועיי&quot;ש בגמרא עוד ג' חומרות, דבעינן עשר פעמים, ובקרקע קשה, ובסכין שאין בה גומות.<br />וברש&quot;י כתב דהיינו לוטשה במשחזת. וקצת נראה דמה שכתב ברש&quot;י להלן עו עמ' ב' די&quot;א משפשפה בבגד צמר, שייך לכאן, ועי&quot;ש בס&quot;ד.<br /><br />י. מתוך שנאמר במי נדה. היינו דבדרך כלל מתפרש מלשון הזאה, כמו וידו אבן, כמו בריש פרשת חוקת ועוד, וזו הס&quot;ד, ומוציאין מידי פשוטו לפרש מלשון נדה ממש.<br /><br />יא. הני כלי זכוכית. ידוע דכמה פוסקים נקטו דזה רק מדרבנן, והפר&quot;ח תמה דמשמע כאן דזו סברא דאורייתא. וידוע הנידון לגבי כלי פלסטיק, דבעל שבט הלוי סבר דגם הם חייבין טבילה מהאי טעמא דניתן להתיכן ולתקנם, ומרן החזו&quot;א נהג והורה שלא להטביל, דאף אם נאמר שאילו היו בזמן חז&quot;ל היו גוזרים, מ&quot;מ כיון שלא היו ולא גזרו אינם חייבין.<br /><br />יב. אבא משכן ליה עובד כוכבים כסא דכספא. השנה (תשע&quot;ח) יצא דף זה ביו&quot;ט א' דפסח, ובדרך רמז למה דאי' ברמ&quot;א שמהרי&quot;ל היה מניח על שולחן הסדר כלי כסף שמושכנו בידו מעכו&quot;ם, להרבות דרך חירות.","199","","2218","True","True","False","","1037","164.138.124.49","0","0","עבודה זרה|עה ע&quot;א",""),new Message("55749","55746","הע'","03/04/18 07:14","יח ניסן","תשע&quot;ח","07:14","דוד כוכב","א. עיקר הסתירה לדברי ה'עולם' היא שאימרת רבי יצחק שהביא רש&quot;י מפורשת בתנחומא ישן ובעוד מדרשי חז&quot;ל, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=35361'>כמובא כאן</a>.<br /><br />יא. בדומה לזה מן הענין להזכיר את דברי האגרות משה שחכמי אשכנז לא אסרו בגזירת קטניות אלא את שהיה לפניהם, ולא הקטניות שבאו בזמן מאוחר מאמריקה.<br />להוציא את התירס שנזכר בפוסקים מאוחרים לאיסור.","125","","2217","True","True","False","","224","95.86.109.144","0","55746","עבודה זרה|עה ע&quot;א",""),new Message("55757","55749","יישר כח","03/04/18 11:01","יח ניסן","תשע&quot;ח","11:01","המכריע","דומני שהט&quot;ז באמת לא כותב שהעולם אומר שאלו דברי אביו, אלא שלכבוד אביו שאיננו למדן בחר רש&quot;י לפתוח במדרש בשם רבי יצחק.<br /><br />ואגב התירס. זה עוד ניחא. הרי יש שגם רועבים כל הפסח מתוך הינזרות מתפוחי אדמה מטעם קטניות.","199","","2217","True","True","False","","343","164.138.121.170","0","55746","עבודה זרה|עה ע&quot;א",""),new Message("55760","55757","על כך טרם שמעתי","03/04/18 21:15","יח ניסן","תשע&quot;ח","21:15","דוד כוכב","היש מחמירין גם בתפוחי אדמה?! רק ראיתי אוכלי מצות ועוף ותפו&quot;א בלבד כל הפסח.<br />על אף שהג&quot;ר שלמה פישר טוען שהטעם הקדמון לגזרת קטניות היה משום דמיון הקמח ושלפי זה תימה שדוקא קמח תפו&quot;א הותר בשופי.","125","","2217","True","True","False","","195","95.86.109.144","0","55746","עבודה זרה|עה ע&quot;א",""),new Message("55773","55760","לא לשכוח גפילטע פיש","04/04/18 02:21","יט ניסן","תשע&quot;ח","02:21","הודו_כי_טוב","","207","","2216","False","True","False","","237","109.65.65.114","0","55746","עבודה זרה|עה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);