var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54291;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54291","0","אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן.","14/01/18 13:00","כז טבת","תשע"ח","13:00","המכריע","שאלני א' מלומדי השיעור בדף היומי:

עולה מהסוגיא שאם טוען בעה"ב שאולין והנוטל טוען לקוחין, יש מצבים שבעה"ב נאמן. ואילו באותם מצבים בדיוק יטען בעה"ב גנובין, בשעה שהלה טוען לקוחין, אין בעה"ב נאמן, מהנימוק שאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן.

לכאורה גם כשבע"הב אומר השאלתי לו, כלומר בא הלה וביקש להשאילו וזה מה שעשיתי, והנה עינינו רואות שהנוטל הזה טוען לקחתי ממנו את אותם כלים, הרי גם בזה הנוטל גנב. אדם שאל כלים וטוען שהם לקוחין בידו, אין לך גנב גדול מזה. ואם כן גם כשבע"הב שומע את הנוטל אומר לקוחין והוא אומר לא כי אלא השאלתים לו, הרי הוא בעצם אומר שהנוטל גנב! ומדוע בזה לא חל הכלל של אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן.

בדוחק נצטרך לומר דבזה יתכן שהנוטל שכח. או אבדו לו ואישתמוטי קא מישתמט, ואין זה אחזוקי בגנבי.

ואלי יש לחדש טפי, דכיון דלא עשה מעשה גניבה בידיים אלא רק על ידי כחש ומרמה אין זה בכלל אחזוקי בגנבי.

שאלתי לחכמי בית המדרש בזה האם יש צורך בדוחק כעין זה, או שמא יש רעיון מרווח יותר. ואולי אף ידוע כבר על שמעירים זאת. יישר כח מראש.","199","","2295","True","True","False","","997","95.86.100.68","0","0","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54296","54291","אולי הבנה מדברי הריטב"א","14/01/18 14:06","כז טבת","תשע"ח","14:06","אבי גרינבלט","מדברי הריטב"א ניתן אולי לענות על שאלת כבודו על דרך הפוכה "ומכלל לאו אתה שומע הן"

חידושי הריטב"א מסכת שבועות דף מו עמוד א

גמרא כתב רש"י ז"ל הכי גרסינן אמר רב יהודה ראוהו שהטמין כלים וכו'. כלומר דלא גרסינן דאמר רב יהודה כדהוו גרסי בקצת נוסחי, וטעמא דמילתא משום דהא דרב יהודה מימרא באנפי נפשה היא ולא קאי על תקנת נגזל השנוי במשנתינו, דהתם כל שיש עדים שנכנס למשכנו שלא ברשות והוציא כלים תחת בגדיו הנגזל נשבע ונוטל, ותו לא מפלגינן בין בעל הבית לבעל הבית ולא בשום חילוק אחר מכל האמורין בדרב יהודה, והא דרב יהודה באיניש דעלמא שלא אמר שנכנס למשכנו וכן עיקר.

בשאולין , אין מחלוקת בין הצדדים שהחפץ נלקח ברשות , הדיון הוא על מעמד החפץ - שאול ברשות או לקוח לצמיתות. בגזולין , הנגזל טוען שנמצא אצל הגזלן שלא ברשות.

כדי להגדירו גזלן , צריך רגליים לדבר כמו בנגזל שבמשנה.","539","","2295","True","True","False","","117","31.168.68.82","0","54291","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54297","54296","יישר כח על דברי הריטב"א החשובים","14/01/18 15:36","כז טבת","תשע"ח","15:36","המכריע","ובכל זאת לשאלתי לא הבנתי מספיק את תשובתך.

אם אדם שאל חפץ מחבירו. בא המשאיל ומבקש את החפץ שלו בחזרה. אומר לו השואל [בשקר] לקחתיו ממך. כלומר אני מעכב זאת בידי בחזקה בטענה זו או אחרת. האם אין הוא גזלן?

אם כן סוף סוף כשבעל הבית טוען השאלתי לו למרות שהוא טוען שקנה ממני, הריני אומר שהוא משקר בטענתו והוא מעכב בידו את מה ששאל ממני וגזלן הוא.

מדוע אין זה נקרא לקחת אדם שהיה עד היום בחזקת ישר ולהחזיקו כגנב.

אלא אם כן אתה מתכוון למה שהצעתי שזה נאמר רק על עושה מעשה גניבה באופן חצוף של כניסה לבית חבירו ונטילה בגניבה. אבל מה שכתבת שזה נידון רק על מעמד החפץ ולא על מעמד הגברא לא הבנתי כל צרכי.","199","","2295","True","True","False","","220","95.86.100.68","0","54291","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54299","54297","פירוש "גנב" - שעושה בהחבא (ראיות בהמשך)","14/01/18 16:06","כז טבת","תשע"ח","16:06","דוד כוכב","","125","","2295","False","True","False","","162","213.151.49.125","0","54291","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54307","54299","גנב - בהחבא","14/01/18 22:43","כז טבת","תשע"ח","22:43","דוד כוכב","שמואל ב יט, ד:
וַיִּתְגַּנֵּב הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לָבוֹא הָעִיר כַּאֲשֶׁר יִתְגַּנֵּב הָעָם הַנִּכְלָמִים בְּנוּסָם בַּמִּלְחָמָה.
מצודת דוד:
"ויתגנב - לא באו לעיר ביד רמה ובשמחה כדרך המנצחים כי אִם בְּהֶסְתֵּר כגנב וכדרך ביאת הנסים מן המלאמה הנכלמים לבוא בפרסום".

איוב ד, יב:
וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב.
רש"י:
"אלי דבר נבואה יגונב מן הסגנון כדבר גנוב לפי שאין רוח הקודש נגלה על נביאי עובדי כוכבים בפרהסיא, משל למלך שהיתה לו אשה ופלגש כשבא אצל אשתו בא בגלוי ואצל פלגשו בא בסתר ובגניבה".
רלב"ג:
"יגונב - ר"ל יעלם ויתכסה".


* גנב – כנף – קנף – קלף (ראה בקישור)
גנב – כל פעולה שהיא בהסתר ובהחבא, כמו בשמואל ב יט, ד: וַיִּתְגַּנֵּב הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לָבוֹא הָעִיר. במסכת בבא בתרא דף קלג ע"א: "גנבא גנובי למה לך?", פירש רשב"ם: "תסתיר דבריך". במסכת בבא קמא דף כז ע"ב: "אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות, שמא תראה עליו כגנב, אלא שבור את שיניו, ואמור לו שלי אני נוטל" – ענין הגניבה הוא שגוזל בהחבא.
כנף – הסתרה, כמו בישעיהו ל, כ וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ. פירש רש"י: "ולא יכנף - לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו".
קנף – אוהל, תפקידו להאהיל, בשמואל ב טז, כב וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלוֹם הָאֹהֶל עַל הַגָּג. ובתרגום יונתן: "ונגדו לאבשלום קינופין על איגרא". מסכת סוכה פרק א משנה ג: שֶׁפֵּרַס עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף. במסכת סנהדרין דף סח ע"א: "כשחלה רבי אליעזר נכנסו רבי עקיבא וחביריו לבקרו. הוא יושב בקינוף שלו והן יושבין בטרקלין שלו".
קלף – קליפה, כיסוי.
","125","","2295","True","True","False","","182","213.151.49.125","0","54291","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54311","54307","יפה מאד. אבל...","15/01/18 01:23","כח טבת","תשע"ח","01:23","המכריע","אבל לא בטוח שזה עוזר כאן.

נניח שיש לדון איך לקרוא לאדם שבא לחבירו ושאל ממנו כלים ואחר כך משקר שקנה אותם. האם זה נחשב בהיחבא, היות שלא גזל בפרהסיא וכו', או שזה נחשב גזילה. איך שיהיה הוא או גנב או גזלן. ואחזוקי אינשי בגנבי (ומסתמא הוא הדין בגזלני) לא מחזקינן.","199","","2294","True","True","False","","226","95.86.100.68","0","54291","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54313","54311","רק "בגנבי"","15/01/18 08:33","כח טבת","תשע"ח","08:33","דוד כוכב","כפי שכבר כתב' לעיל, אם שאל ממנו כלים ואחר כך משקר וממאן להחזירם, אמרינן: (מסכת בבא מציעא דף ה ע"ב) "אשתמוטי קא משתמיט, סבר: עד דבחשנא ומשכחנא ליה", ולכן אינו חוצפה לטעון כך על חבירו. וכך מפורש לשון הגמרא: (מסכת שבועות דף מו ע"ב) "ולא אמרן אלא זה אומר שאולין וזה אומר לקוחין, אבל בגנובין - לאו כל כמיניה, לאחזוקי איניש בגנבי לא מחזקינן", דוגמת הגמרא היא בדיוק באופן הנ"ל, שטוען על חבירו שמתכחש לטעון לקוחין על כלים ששאל ממנו. ואת זה יכול לטעון. רק לטעון שלקחם בגניבה ובהסתר אינו נאמן.
כחילוק זה מצינו גם במסכת בבא קמא דף כז ע"ב: "בן בג בג אומר: אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות, שמא תראה עליו כגנב, אלא שבור את שיניו, ואמור לו שלי אני נוטל". הרי שגנאי גדול הוא להתפס כגנב בהחבא, ועדיף שיטען עליך שאתה גזלן.

אמנם לשון חידושי הריטב"א (שבועות דף מו ע"ב) "דאחזוקי אינשי בגנבי או בגזלני לא מחזקינן". וי"ל שמרבה גם גזלן בכח המעיז פניו ומודה שהוא גזלן.","125","","2294","True","True","False","","192","213.151.49.125","0","54291","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54325","54311","'בהיחבא' מתקיים רק בשעת מעשה,","15/01/18 19:09","כח טבת","תשע"ח","19:09","יהודי_קדום","שהרי משמעות המילה 'בהיחבא' היא: תוך כדי התחבאות, או תוך כדי התגנבות ע"מ שלא יבחינו או לא ישימו לב אליו;
לכן, אם כפי שכתב: "ואחר כך משקר שקנה אותם" אינו נחשב בהיחבא כי לאחר זמן הוא שיקר ולא מיד, ולכן, בהנחה שסוג הכלים עומד בתנאי הגמרא ושהם ביד אדם שאינו מוחזק גזלן, אין בעל הבית יכול לטעון שגנבם ממנו, - והמחזיק הרי הוא נשבע שבועת היסת ונחשב נאמן.
ומכאן, לענ"ד, אנחנו מגיעים לכלל: "חזקה שכל מה שתחת יד האדם הרי הוא שלו", ובעיקר עפ"י הגמרא ל-"לאחזוקי איניש בגנבי לא מחזקינן".
ו"איך שיהיה הוא" לא גנב ולא גזלן! למרות ה'בעייתיות' ו'אי הנוחות' של ההגיון שלנו המתעתע בנו הקטנים לקבוע פסק אחר משום שברור ש"אדם שבא לחבירו ושאל ממנו כלים ואחר כך משקר שקנה אותם" וכו' ....
כך הורונו חכמים שֶׁיָּדְעוּ לשקלל את נפשות בני האדם ולהכריע עפ"י שקלולם את ההלכה (מסוג גזירת חכמים כעין "לאחזוקי איניש בגנבי לא מחזקינן" אנו מכירים את "אין אדם פורע תוך זמנו", "לא חציף איניש...", "אשה דייקא ומנסבא" ועוד).","233","","2294","True","True","False","","163","109.65.15.131","0","54291","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54332","54325","מה לגבי מוסדות ?","16/01/18 10:43","כט טבת","תשע"ח","10:43","עלי","איננו מחזיקים מעסיקים פרטיים להיות גנבים, כלומר שמכניסים את הכסף שצריכים לשלם לפועלים לכיסם הפרטי, אבל האם גם בחברות גדולות ומוסדות שונים שייכת חזקה כזאת של יושר ?
לצערי, אני יכול להעיד מנסיוני האישי ( אפילו בחודשים האחרונים), שלא כך מתנהלים הדברים, ויש מנהלי חברות לא בודדות העושקות את עובדיהן בתואנות שונות מלשלם להם שכרם כראוי ובכלל.","209","","2293","True","True","False","","204","194.114.146.227","0","54291","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54333","54332","פשוט שהכלל 'לאחזוקי..' הוא באדם פרטי.","16/01/18 11:06","כט טבת","תשע"ח","11:06","יהודי_קדום","לגבי מוסדות כמובא בשאלתך נראה לי, בלי בדיקה, ועל פניו שאין כלל זה חל עליהם מה עוד שאין הם מתנהלים בדעת תורה.","233","","2293","True","True","False","","158","109.65.15.131","0","54291","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54336","54332","כמו בענין "מירתת"","16/01/18 15:30","כט טבת","תשע"ח","15:30","דוד כוכב","הכלל "אחזוקי בגנבי לא מחזקינן" לא עוסק במי שהוחזק בגנבה.","125","","2293","True","True","False","","166","213.151.49.125","0","54291","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54343","54336","אולי כוונתו ל"ממרטט" כמו בחולין צב:","16/01/18 21:38","כט טבת","תשע"ח","21:38","יהודי_קדום","סוף העמוד: "...לובן כוליא רבי ורבי חייא חד אסר וחד שרי רבה ממרטט ליה ר' יוחנן ממרטט ליה רבי אסי גאים ליה.." שזה נראה לי הקרוב לעניינינו.

נלע"ד שלא שייך כאן "...אימרטוטי אימרטט..." (עבודה זרה דף סט עמוד א, נדה דף נו עמוד ב).

אודה על הבהרה.","233","","2293","True","True","False","","191","109.65.15.131","0","54291","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54344","54343","כוונתי","16/01/18 21:55","כט טבת","תשע"ח","21:55","דוד כוכב","לנאמר בקישור זה.
(תיקנתי בהודעה הקודמת).","125","","2293","True","True","False","","162","213.151.49.125","0","54291","שבועות|מו ע"ב",""),new Message("54345","54344","או... עכשיו מכוון!","16/01/18 22:38","כט טבת","תשע"ח","22:38","יהודי_קדום","החלפת האותיות ט' - שהיו בהודעה המקורית במילה "מירטט" - באות ת' עושה את ההבדל המשמעותי...","233","","2293","True","True","False","","130","109.65.15.131","0","54291","שבועות|מו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);