מירתת?!
עבודה זרה סא ע"ב
"כיון דמירתת מיניה".
כל הסוגיה נסמכת על הסברה שגם בלא השגחה רצופה, סומכים על כך שהגוי 'מירתת' וחושש פן יגלוהו.
על סברה זו מתבססים רבות למעשה, ומשגיח הכשרות אינו מביט במשך כל הזמן בכל הנעשה, אלא נכנס ויוצא.
אלא שצ"ע.
הכלל הוא שכאשר ראינו שאותו גוי אינו חושש, כגון שתפסוהו עובר פעם אחת, כבר לא ניתן להסתמך על סברת 'מירתת'.
יש אמנם מקומות שבהם נגרם נזק רב למי שנתפס עובר על ההוראות. באופן זה קיימת מציאות של 'מירתת'.
אלא שהיום המציאות של עיגולי פינות וסלחנות מצוייה לרוב. הרגילות היא שאין העובד מפוטר לאלתר, ובודאי שאינו נפסל מכל מלאכה דומה בכל מקום. מסתפקים רק באזהרה 'חמורה' שזו הפעם האחרונה, ואוי ואבוי אם המעשה יחזור על עצמו. וגם בהצטבר מקרים חמורים כאשר הכשרות מוסרת (ע"י אחת הכשרויות בלבד) משיבים אותה לאחר משא ומתן ותיקון הליקויים.
חדשים לבקרים מתגלים מקרים של אי ציות וקיום ההוראות, בין בידי יהודים ובין בידי גויים. אולי משום שבדורותינו 'חוצפא יסגא' (מסכת סוטה דף מט ע"ב).
במציאות כזו ההיתר של 'מירתת' אינו ברור כלל וכלל.
