var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=53725;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("53725","0","אורכי גל","03/12/17 15:26","טו כסלו","תשע&quot;ח","15:26","עלי","כידוע כל צבע בטבע מיצג אורך גל שונה של אור. מן הסתם גם צבעי הלבן השונים מבטאים אורכי גל שונים ( לבן הוא תערובת אורכי גל שונים ) זה מזה. אם כן ארבעת מראות הנגעים יכלו להיות מובדלים זה מזה באורכי גליהם. פלא אפוא בעיני שלא מצאתי עד היום שהתבצע מחקר מדעי לקבוע טווח אורכי גל לכל אחד מארבעת מראות הנגעים הללו, הרי שלג הוא דבר מצוי, וכן קרום הביצה המבושלת, וכן הסיד והצמר.<br />האם יש בזה בעיה של הגדרה מדויקת או אם לא - מה הבעיה ?","209","","2343","True","True","False","","932","194.114.146.227","0","0","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53727","53725","[ללא נושא]","03/12/17 17:48","טו כסלו","תשע&quot;ח","17:48","אור חדש","הבעיות- אין מה לחקור כ&quot;כ כי המושגים לא מוגדרים, למשל- מהו סיד? בצמר יש רמות<br /><br />דבר נוסף- השאלה לגבי נגעים לא רלוונטית כבר אלפי שנים<br /><br />לעומת זאת שמעתי שעשו אפליקציה לבדיקת מראות דמים שעניינה דומה מאד למה שהצעת והיישום הוא אכן לפי מדידת אורכי הגל של המראה ששמים לפני מצלמת הסמרטפון<br />מטבע הדברים ברור שיש חולקים וטוענים שהציווי הוא על פסיקת אדם סוביקטיבי דווקא ולא רק מדידה אוביקטיבית של אורך הגל<br />(לי אישית נראה שהטיעון לא מסתבר כ&quot;כ)","458","","2343","True","True","False","","122","213.151.55.26","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53738","53725","לא בדיוק","04/12/17 05:54","טז כסלו","תשע&quot;ח","05:54","דוד כוכב","נכון שכל אורך גל יש לו צבע משלו.<br />אך פה מדובר על מידת הלבנוניות, כלומר מידת החזרת האור בכל הצבעים יחד. או לחילופין כדברי הגמרא, מידת החזרת האור בצבע האדום - הנקלט בעין בקולטנים האדומים, לעומת החזרת האור הכללית. יש בעין קולטנים לשלשה צבעים בלבד אדום כחול ירוק.<br />מידת האור הנפלט מהלבן תלוי במידת האור המאיר עליו. צבע הלבן תלוי רבות באור המאיר. בשעת דמדומים האור אדום בהרבה מבצהרים, כי כמות רבה יותר של אור כחול נבלע באטמוספרה כאשר אור החמה עובר דרכה באלכסון. צבע האור גם נקבע סוביקטיבית על פי ההשואה לסביבה. אמנם גם צבעי השלג הסיד הצמר והביצה משתנים בהתאם. רק תחושת ראייתו הסוביקטיבית של הכהן הבודק היא הקובעת להלכה.","125","","2342","True","True","False","","165","213.151.48.50","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53741","53725","כלך לך לנגעים....","04/12/17 08:32","טז כסלו","תשע&quot;ח","08:32","יהודי_קדום","","233","","2342","False","True","False","","99","79.177.52.103","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53768","53725","דיני הצבעים - יגדיל תורה ויאדיר, לא יותר","04/12/17 20:17","טז כסלו","תשע&quot;ח","20:17","אברם העברי","לגבי שאלותיו המת(ו)חכמות של עלי, אורכי גל וכו' - <br />הנה דעת לנבון נקל להבין שאם בימי ר&quot;ע (אחרי החורבן) עוד היו מחלוקות בדבר, כנראה שהדיונים האלו היו בבחינת 'יגדיל תורה ויאדיר' - כמו עוד לא מעט דיונים פסאודו-ריאליים (סליחה על הלע&quot;ז...:) שיש במשנה ועוד יותר בגמ'.<br />לא זו אף זו, חכמים לא הבדילו במילים בין צבעים שונים כמו צהוב, ירוק וכו' - עיינו למשל במאמר &quot;<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/1035408'>הצבעים במבט תורני</a>&quot; של פרופ' נדב שנרב, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22412&start=40'>וראו כאן</a> דיון בפורום אוצה&quot;ח ועוד היד נטויה.","432","","2342","True","True","False","","191","185.3.147.84","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53780","53725","יש כאן שאלה הרבה יותר בסיסית","05/12/17 11:42","יז כסלו","תשע&quot;ח","11:42","אביגדור","שנוגעת לסוגיות רבות.<br />והיא: כימות (מלשון כמות, כמובן) ההגדרות ההלכתיות.<br /><br />בגמרא וגם בראשונים יש הגדרות רבות שאינן מכומתות. אנחנו היום רגילים להגדרות עם מידות מדויקות ומכומתות (אם כי יש להעיר שגם לזה יש גבולות).<br /><br />האחרונים בכמה מקומות כימתו את הגדרות הגמרא. דוגמא בולטת מאוד היא הדיון על &quot;מיעוט המצוי&quot; המצריך בדיקה מחרקים, כשיש שהגדירו זאת, על סמך חשבונות מסוגיות שונות, שהכוונה ל-10%.<br />כמובן שקדמו להם ראשונים שכימתו את מידת הילוך מיל (גם כן, על סמך חשבונות מסוגיות הגמרא), כימות שיעורי הכזית וכו'.<br /><br />בכמה מקומות ניסונות כימות כאלה גורמות בעיות שונות. למשל, כשאנחנו מחפשים דיוק בהפרש שבין השקיעה לצאת הכוכבים, אנחנו מגלים שיש הבדלים בזה בין העונות השונות, והגמרא לא חילקה בזה. גם בשיעורי הכזית וכו' יש כידוע סתירות רבות, ויש גם סתירות מהראיות ההיסטוריות לגבי שיעורי אמה וכו'.<br />וא&quot;א בלי לחזור לאסטרונומיה... כשכימתנו את שיעור זמן קידוש לבנה שבגמרא &quot;עד שתתמלא פגימתה&quot; לשיעור של חצי מכ&quot;ט י&quot;ב תשצ&quot;ג, אנחנו בעצם גורמים לבעיה - שהרי השיעור הנ&quot;ל הוא של אורך החודש הירחי הממוצע, ויוצא שלפעמים ע&quot;פ שיעור זה תוכל לקדש את הלבנה כשהיא כבר מתמעטת, ולפעמים להיפך.<br /><br />אלא שחשוב לדעת שר' אשר וייס שליט&quot;א (מקראי קודש סוכות בנספח) חולק מכל וכל על רעיון הכימות. הוא סובר שכשחכמים נתנו שיעור כללי, כוונתם להבנת האדם ע&quot;פ נפשו, ולא ע&quot;פ מידה מדויקת. כך, שיעור &quot;מיעוט המצוי&quot;, הוא מה שיראה לאדם &quot;מיעוט המצוי&quot;. זו ההגדרה וזהו.<br />וכן שיעור &quot;זמן מועט&quot; וכו'.<br /><br />חשוב לדעת שגם שיטה זו גורמת לכמה קשיים. זה נראה בהתחלה שההגדרה הכללית פותרת בעיות, אך הרי אפילו אם נבוא לאותו אדם בכמה מקרים, אם ההגדרה אינה מדויקת, הוא יפסוק לפעמים פסיקה שונה על אותו מקרה. ו&quot;נתת דבריך לשיעורין&quot;. כמו&quot;כ, האם באמת על אותו מקרה כל רב יוכל להחליט ע&quot;פ דעתו האם זה &quot;מצוי&quot; או לא, בלי שיש אפשרות להוכיח לכאן או לכאן? ועוד, אם נבוא לגדול הדור עם מאה קופסאות מתולעות, ונסדר אותן לפי הסדר: באחת יש 1%, בשניה 2% וכן הלאה. נשאל אותו באלו מהקופסאות יש מיעוט המצוי ובאלו לא. יוצא, שגם אם הוא עצמו לא מכמת את ההגדרה, אנחנו נוכל להוציא מדבריו הגדרה מכומתת.","571","","2341","True","True","False","","212","213.151.41.217","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53731","53727","בצמר יש רמות ?","03/12/17 21:08","טו כסלו","תשע&quot;ח","21:08","עלי","מה כוונתך ? רמות של מה ? האם אי אפשר לקחת צמר כבשים נקי מיד לאחר גיזתו ושטיפתו ולבדוק את צבעו הממוצע בגז של עדר מצוי ?","209","","2343","True","True","False","","166","164.138.118.186","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53740","53727","כלך לך לגעים...","04/12/17 08:32","טז כסלו","תשע&quot;ח","08:32","יהודי_קדום","","233","","2342","False","True","False","","70","79.177.52.103","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53732","53731","צבעו הממוצע?!?","03/12/17 21:09","טו כסלו","תשע&quot;ח","21:09","אור חדש","כיצד תקבע זאת?","458","","2343","True","True","False","","53","213.151.55.26","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53737","53731","כל אחד יכול, גם היום, לדעת את גווני","04/12/17 02:20","טז כסלו","תשע&quot;ח","02:20","יהודי_קדום","הנגעים. טוב, הגזמתי, אבל אם ייפתח קורס לזיהוי נגעים ודאי ילמדו שם את הבדיקה הנעשית על ידי טפטוף מספר שונה של טיפות יין/דם לכמות מסויימת של חלב.<br />ראה משנה נגעים.<br /><br /> ורמב&quot;ם שם: &quot;....לזה ד' כוסות מלאים חלב כזה השיעור ובא' הפילו בו שני טיפי דם ובשני ד' טיפי דם ובשלישי ח' טיפי דם ובד' ט&quot;ז טיפי דם ועל זה היחס מהעירוב יקישו ד' המראו' המורכבי' מהלובן והאדמימות לפי שמה שיהי' הלובן חלוש יהיה מעט האדמימו' כאשר יערבו בו יותר נראה אודם חזק ולזה יהיה מעט האדמימות עם מראה קרום ביצה כמו ט&quot;ז טיפות מדם בזה השיעור מהחלב יהיה זה האודם מבואר והבן זה&quot;.","233","","2342","True","True","False","","133","37.26.148.144","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53734","53732","כוונתי","03/12/17 22:37","טו כסלו","תשע&quot;ח","22:37","עלי","לאורכי הגל הממוצעים שימדדו של צבע הצמר הלבן.","209","","2343","True","True","False","","112","164.138.118.186","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53739","53732","כלך לך לנגעים....","04/12/17 08:25","טז כסלו","תשע&quot;ח","08:25","יהודי_קדום","","233","","2342","False","True","False","","87","79.177.52.103","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53735","53734","לממוצע יש שונות","03/12/17 22:42","טו כסלו","תשע&quot;ח","22:42","אור חדש","לכן לא תקבל ערך מוחלט וקבוע למחקרך","458","","2343","True","True","False","","83","213.151.55.26","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53747","53738","סיד ההיכל","04/12/17 10:18","טז כסלו","תשע&quot;ח","10:18","עלי","האם אם כן הכוונה למראהו בתוך ההיכל או שמא לקיר החיצוני של ההיכל, והרי ההיכל היה מואר רק ע&quot;י המנורה ולא שום תאורה אחרת, כלומר סיד באור השמש או סיד בצל ההיכל ? ( ולכאורה הכהן היה אומר 'כנגע נראה לי בבית' והכוונה - בתוך הבית - בצל, ומנין לו לדעת להשוות אם אינו מכיר את סיד ההיכל בצל?<br />ותהיתי לעצמי אם גם לשאר מראות הנגעים קשר למקדש, במיוחד קרום ביצה שלכאורה אין לו קשר, כי צמר בודאי קשור לרחלים העולות מן הרחצה לקרבנות, והמקדש נקרא הלבנון על שום לבנינותו כשלג (כשירד עליו).   ???","209","","2342","True","True","False","","232","194.114.146.227","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53764","53741","למה ?","04/12/17 18:13","טז כסלו","תשע&quot;ח","18:13","הודו_כי_טוב","ועוד רשמת זאת שלוש פעמים (גלידה?)","207","","2342","True","True","False","","176","79.177.169.222","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53752","53747","מכותלי ביתך אתה ניכר שפחמי אתה","04/12/17 12:03","טז כסלו","תשע&quot;ח","12:03","דוד כוכב","כך אמר ר&quot;ג לרבי יהושע במסכת ברכות דף כח ע&quot;א, כאשר לא ידע שאין לרבי יהושע מעות שיוכל לסייד בהן את ביתו תדיר.<br />את ההיכל היו נצרכים לסייד תכופות, שמצויים בו האש והעשן.<br />היו משתמשים בסיד לבן מובחר, וסיד זה מוכר וניכר גם מחוץ לקודש. אין לסיד דין של קטורת ושמן המשחה.","125","","2342","True","True","False","","336","213.151.48.50","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53760","53747","יש לפרש לענ&quot;ד את מראה הסיד בשעת","04/12/17 13:49","טז כסלו","תשע&quot;ח","13:49","יהודי_קדום","הכנתו <b>ולפני </b>סיוד ההיכל (פעם אחת בשנה לפני פסח).","233","","2342","True","True","False","","103","79.178.100.211","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53757","53752","את ההיכל ליבנו (סיידו) פעם בשנה ראה","04/12/17 13:00","טז כסלו","תשע&quot;ח","13:00","יהודי_קדום","מדות ג,ד: &quot;...וּמְלַבְּנִים אוֹתָן פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, אַחַת בַּפֶּסַח וְאַחַת בֶּחָג. <span class='bordeaux'><b>וְהַהֵיכָל, פַּעַם אַחַת, בַּפֶּסַח.</b></span>... (פי': לפני הפסח).","233","","2342","True","True","False","","134","79.178.100.211","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53761","53760","בדיוק, אבל","04/12/17 14:12","טז כסלו","תשע&quot;ח","14:12","דוד כוכב","צבע הסיד בדלי שונה מצבעו על הקיר לאחר שהתייבש. אבל בשעת הכנתו גם מנסים אותו וצובעים בו.","125","","2342","True","True","False","","160","213.151.48.50","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53762","53761","נחכה לפסח הקרוב ...","04/12/17 14:18","טז כסלו","תשע&quot;ח","14:18","יהודי_קדום","","233","","2342","False","True","False","","97","79.178.100.211","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53765","53764","כי:","04/12/17 18:59","טז כסלו","תשע&quot;ח","18:59","יהודי_קדום","בשלושת המקרים נכתבו דברים שעיקרם להגדיר את הנגע עפ&quot;י רוחב דעתו של הכותב -  עוד בטרם הספקנו ללמוד את המינימום ההכרחי שבדיני נגעים. זאת בשעה שהנושא עמוק ורחב מיני ים. בנוסף, בכתיבתם אף הרחיקו לכת עד כדי מיפוי ואבחנת סוג הנגע באמצעים מדעיים בני ימינו.<br /> אומנם כל אחד יכול ללמוד תורה איך ומה שליבו חפץ, ולכן אף אני עשיתי כן בלימודי, ולאור דבריהם ראיתי לנכון להעיר בביטוי שיסודו מגיע מהגמרא והמביע את הרגשתי למקרא השאלות הקשות שכתבו.<br />בגמרא הביטוי מופיע כך:<br /><b>סנהדרין דף לח עמוד ב</b> :<br />&quot;...אמר לו רבי אלעזר בן עזריא: עקיבא! מה לך אצל הגדה? כלך אצל נגעים ואהלות&quot;...","233","","2342","True","True","False","","203","79.178.100.211","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53781","53780","בעיות נוספות","05/12/17 11:50","יז כסלו","תשע&quot;ח","11:50","אור חדש","על גישה דומה להצעת ר' אשר זרקו את ר' ירמיה מהב&quot;מ בטענה שכל דברי חכמים מכוונים 'על הקורטוב'<br />וכן אומרם ז&quot;ל ש'שיעורים הלל&quot;מ', אמירה שלא מותירה מקום רב לדעת האדם.<br />אם כן לפחות בתקופת ר' ירמיה לא הסכימו להצעה זו (למרות שאכן בפשט נראה שבתקופות רבות התפיסה היתה יותר סוביקטיבית ואינטויאטיבית ביחס לגדרי השיעורים)","458","","2341","True","True","False","","133","213.151.55.26","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53786","53780","ראיות לכך","05/12/17 12:26","יז כסלו","תשע&quot;ח","12:26","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=21298'>בקישור זה</a>.","125","","2341","True","True","False","","119","213.151.48.50","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53782","53781","כך נראה מפשט הגמרא","05/12/17 11:52","יז כסלו","תשע&quot;ח","11:52","אביגדור","בב כג:<br />אך צרך לזכור שתוס' מפרש שם להיפך, שהוציאו אותו כי הוא היה צריך לדעת שבוודאי השיעור הוא מידה מדויקת.","571","","2341","True","True","False","","163","213.151.41.217","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53783","53782","לא הבנתי ההבדל בין הפירושים","05/12/17 11:54","יז כסלו","תשע&quot;ח","11:54","אור חדש","","458","","2341","False","True","False","","81","213.151.55.26","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53784","53783","אולי אני לא הבנתי נכון את כוונתך","05/12/17 11:58","יז כסלו","תשע&quot;ח","11:58","אביגדור","הבנתי ממך (אולי בטעות) שההתנגדות לר' ירמיה היתה על כך שהוא סבור שיש שיעור מדויק בהחלט, ומתנגדיו טענו שהשיעור הוא כללי, ולכן אין לשאול ולךחפש הגדרה &quot;על הקורטוב&quot;.<br />אם זוהי כוונתך, הערתי שכך בד&quot;כ מבינים את הגמרא, אך תוס' אומר להיפך - &quot;ונראה לרבינו תם דמשום הכי אפקוהו משום דמדדה אינו מדדה כלל יותר מחמשים אמה אפילו רגלו אחת דכל מדות חכמים כן הוא&quot;. כלומר למתנגדיו היה ברור עוד יותר שהשיעור הוא מידה מדויקת, וברור שאם הוציא רגל אחת לא נחשב בתוך חמישים.","571","","2341","True","True","False","","182","213.151.41.217","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א",""),new Message("53785","53784","וודאי שהערתי לפי התוס'","05/12/17 12:03","יז כסלו","תשע&quot;ח","12:03","אור חדש","וכך גם זכרתי פשט הגמ', מה עוד שמוכח כהתוס' לפי המקרה שבשלו החזירוהו לב&quot;מ","458","","2341","True","True","False","","106","213.151.55.26","0","53725","שבועות|ה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);