var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=49957;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("49957","0","תוספת לשאלתו של 'אליצפן'","21/05/17 13:04","כה אייר","תשע"ז","13:04","עלי","א. יהושע וכלב 'חיו מן האנשים ההם' היינו ירשו את חלקם של המרגלים. כיצד ? האם קבלו נחלות בתוך 10 נחלות משל עשרה השבטים או ששבטם קבל שטח נוסף כנגד אותן נחלות ואותו הם קבלו ? למיטב ידיעתי הדברים לא ידועים ואין מדובר ביותר מדרשה...
ב. גם בדורו של יהושע לא כל אנשים ולא כל השבטים ירשו על פי הגורל. יהודה ושבטי יוסף ירשו את שטחם בלי גורל כלל אלא בהתאם לכיבושיהם באופן מעשי ועוד לפני שבכלל התכנסו לשילה לחלוקת הגורל במשכן. כך גם במרבית השבטים האחרים למי שקורא בתשומת לב בספר יהושע.
במקום שלא הצליחו לכבוש לא חילקו אפילו כי לחלוקה לא היתה שום משמעות. כך גם שבט דן ירשו נחלות חלקיות קטנות באזור הקרוב להרי יהודה אך לא בגוש דן של היום. החלוקה לנחלות היתה בעיקר עניין תיאורטי שלא התגשם, בודאי לא מיד אלא היה תהליך ממושך על פני דורות לפי כוחם של ישראל בכל דור.
דוגמה מצוינת היא העיר גזר שלא רק יהושע לא הוריש למרות היותה בנחלת שבטו, כנראה מפני שהיתה עיר ענקית ומבוצרת מאד, אלא אפילו דוד המלך ושלמה לא כבשו אותה מאותה סיבה ומפני שהיתה גם עיר הנציבות המצרית ולא רצו להתעמת עם פרעוני מצרים, עד שפרעה עצמו השמיד את הכנענים שבתוכה ומסרה כנדוניה לבתו לנישואיה עם שלמה. ועל מצב זה כתוב שה' קיים הכל לעם ישראל לתת להם את כל ארץ כנען...
אם כן כל הדיון בגמרא ואצל התנאים לאחר החורבן לא רק שאינו מעשי הוא גם לא משקף מציאות היסטורית מהעבר כי המציאות הכתובה בתנ"ך היתה שונה ! כדאי לקרא מה שכתב בסוגיה הרב יואל בן נון באתרו !
אביא רק עוד עניין אחד : בפרשת הפילגש בגבעה התארח האיש הלוי בביתו של האיש הזקן מהר אפרים, שגר בגבעה עם בתו יחידתו. נא עיינו ודונו כיצד נחל איש משבט אפרים שדות בנחלת בנימין ? כיצד השפיע הדבר על יחסם אליו ובעיקר אל בתו ( אילו נשא מישהו אותה היה יורשה ועובר השדה לשבט בנימין, אך השבטים עדיין לא הותרו לבוא זה בזה ! )?
כיצד תרם הדבר למלחמה העקובה מדם ?
אפשר להאריך בזה מאד מאד ואין מקום וזמן לכך.","209","","2539","True","True","False","","784","194.114.146.227","0","0","בבא בתרא|קיט ע"א",""),new Message("49959","49957","תשובות","21/05/17 13:55","כה אייר","תשע"ז","13:55","דוד כוכב","א. הוסיפו להם שטח בצד נחלתם, בדומה לזה פירש הגר"א את הפסוק (במדבר כו, נד) לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ.
ב. מה שכבשו בזמן מלחמת יהושע נכלל בחישוב החלוקה. ולאחר שחילקו יכלו לכבוש עוד.","125","","2539","True","True","False","","177","213.151.40.172","0","49957","בבא בתרא|קיט ע"א",""),new Message("49960","49959","לא נעניתי לגבי","21/05/17 14:23","כה אייר","תשע"ז","14:23","עלי","אותם שנטלו חלקם בארץ שלא בנחלות שבטיהם שלכאורה ברור שלא היה על פי גורל, כמו שבט הדני בליש והאיש הזקן מהר אפרים בגבעה ועוד ועוד יש דוגמאות כאלו.
בנות צלפחד זכו בנחלות ענק, גם מבחינה היסטורית מציאותית ( ארכיאולוגית. כי די לראות את גודל האזור בו נשמרו שמותיהן בנחלת מנשה ), גם בגלל מספר החלקים שהן עצמן נטלו וגם בעליהן נטלו עוד חלקים, וכנראה שצאצאיהן לקחו עוד חלקים ביערות נחלת מנשה כפי שנתן להם יהושע.
החלוקה לנחלות היתה כמו אופציה ( בנקאית ) שצריך לממש, עם ישראל לא מימש חלק גדול מהאופציות שלו מכל מיני סיבות.
אני מעריך שבין הסיבות העיקריות לכך היא התקוה שהקב"ה 'יעשה עבורנו את העבודה', מחד, והחשש שאם לא נהיה ראויים לכך, גם אם נממש את מה שהקב"ה הבטיח לנו, בסופו של דבר נאבד, בשל חטאינו, ועל כן עלינו קודם כל להשתפר רוחנית כדי להיות ראויים לארץ ורק אח"כ לרשת אותה. ו'תירוצים' אלו היו אז בימי האבות המתנחלים כמו בימינו אנו, ולכן 'לא נותרה ברירה' לקב"ה אלא לשלוח את אלו שלא מאמינים שהקב"ה יעשה את העבודה ויעשו אותה בעצמם בכיבוש הארץ, ואח"כ לגרום לנו באמת לאבד חלקים מהארץ כדי שנבין שאנחנו צריכים להשתפר רוחנית כדי לשרוד. ואכמ"ל בזה שהארץ היא הסיסמוגרף של מצב האומה !","209","","2539","True","True","False","","214","194.114.146.227","0","49957","בבא בתרא|קיט ע"א",""),new Message("49994","49960","לאחר תום חלוקת הנחלות ניתנה רשות להוריש","22/05/17 14:03","כו אייר","תשע"ז","14:03","דוד כוכב","אין קשר בין חלוקת יהושע למה שבשבטים המשיכו הורישו ונחלו.

בנות צלפחד ומשפחותיהם ניצלו את שטחיהם.
ומי שבמשך הדורות נצרך לעוד שטח, מצא פתרונות. כגון:
* (יהושע יז, יח) כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי.
* (ברכות דף ג ע"ב; סנהדרין דף טז ע"א) "לכו ופשטו ידיכם בגדוד".

החשש שמא לא נהיה ראויים לכך ונאבד - אינו חשש נכון. כדברי רבי אלעזר בן עזריה לאשתו במסכת ברכות דף כח ע"א: "לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר".

וכן לא נכון שהמאמינים הם בעלי תקוה שהקב"ה 'יעשה עבורנו את העבודה'. ושלכן 'לא נותרה ברירה' לקב"ה אלא לשלוח את אלו שלא מאמינים שהקב"ה יעשה את העבודה, ויעשו אותה בעצמם בכיבוש הארץ.
האמונה הנכונה היא שהקב"ה יעשה עבורנו את העבודה בכך שיתן לנו את הכח לעשות חיל, ודוקא בזכות שבכח אמונה זו נשתדל יותר! וכדברי יואב בן צרויה: (שמואל ב י, יב; דברי הימים א יט, יג) חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו. חֲזַק וְנִתְחַזְּקָה בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַה' הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
וראה עוד על כך בקישור זה.","125","","2538","True","True","False","","194","213.151.40.172","0","49957","בבא בתרא|קיט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);