var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=46228;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","30"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","0")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("46228","0","איך להבין את דברי המאירי בשיטה מקובצת?","22/09/16 09:58","יט אלול","תשע"ו","09:58","אליצפן","בשולי הגליון של הדף מובאת הערה של השיטה מקובצת, המצטטת את דברי המאירי:
"וזה דווקא בכנענים עובדי האלילים האנסים, שאינם גדורים בדרכי הדתות ... אבל באותם הגדורים בדרכי הדתות לא נאמר כן אלא אם באו לפנינו לדין אין מעבירין להם את הדרך כמלא מחט אלא יקוב הדין את ההר..."
האם התורה זו ארכאולוגיה, שהיא דנה מה היה צריך לעשות לפני אלפי שנים?","502","","2775","True","True","False","","1127","85.64.155.28","0","0","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("46229","46228","המאירי עקיב בשיטתו לגבי הגוים","22/09/16 11:21","יט אלול","תשע"ו","11:21","Almuaddib","וכדאי לעיין ישירות במאירי, ולא בציטוט חלקי היוצא מנקודת הנחה שהקוראים מכירים את המקור.
עיין, למשל, בדברי המאירי במסכת ע"ז בדין מכירת בתים לגויים בא"י.
ואין זו "אמירה ארכאולוגית", אלא אמירה עקרונית - יש שני סוגים של גוים. יש את אלו שהם כמו אותם הכנענים וכו', ויש את אלו שהם מאמינים בה' ויש להם חוקים. ואף אם הם טועים באמונתם, הרי שאין הם בגדר של עו"ג - זו שיטתו של המאירי, ובכך חלק על רבו, הרמב"ם.","107","","2775","True","True","False","","210","46.19.85.116","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("46230","46228","ראה גם","22/09/16 12:09","יט אלול","תשע"ו","12:09","לינקוש","פה","58","","2775","True","True","False","","328","46.121.40.253","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("46232","46228","בוודאי","22/09/16 12:33","יט אלול","תשע"ו","12:33","אור חדש","התורה שבכתב ניתנה לעמ"י לפני אלפי שנים בהקשר מסויים דווקא
כל נסיון ללמוד מהנאמר בתורה שבכתב למציאות אחרת מצריך לגשת לתושב"ע שהיא היחידה המוסמכת לתת תשובות נכונות על שאלות חדשות. למעשה לעיתים תקבל תשובה 'הפוכה' מהמבואר בתורה שבכתב (למשל- האם לסקול מחלל שבת? האם מותר לצייר שמש? מה דינו של המבייש?). המחשבה שהתורה שבכתב נכונה להלכה הינה מחשבת המינים- קראים למינהם.
גם תושב"ע שנכתבה בזמן כלשהו הופכת לתורה שבכתב מבחינה זו שאיננה עוד נכונה בהכרח לשאלות מאוחרות יותר ללא בדיקה מחודשת של חכמי התושב"ע החיים בזמן השאלה (וכך מבואר בתחילת פרשת שופטים- שכל דור צריך בדיקה מחדש והולכים לפי ההוראה העדכנית גם אם סותרת להוראת ראשי הדור הקודם).
להרחבה מומלץ לעיין בקובץ המצ"ב","458","doc","2775","True","True","False","","176","213.151.53.59","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א","0-doc"),new Message("53964","46228","גם בזמנו של המאירי ובזמנינו","24/12/17 10:25","ו טבת","תשע"ח","10:25","אליעזר מ ש","יש והיו כמה סוגים של נוצרים או אחרים , כאלה שאפשר להגדירם כעובדי אלילים גמורים או פורעי מוסר ומתנהגים באכזריות, וכאלה שלא עובדי אלילים גמורים וגם גדורים במוסר .
ויתכן, שיש קשר בין הדעות של המאירי, המגדיר את הנוצרים כמי שמייחדים את ה' כמונו אם כי חלוקים עלינו בחלק מעיקרי האמונה, וגדורים באנושיות. ליחס הנח יחסית -כנראה,שהיה כלפי היהודים-בזמנו-בדרום צרפת, ששם הוא חי. שקראתי, שהיהודים קבלו שם חרויות כמו הנוצרים .(או קרוב לזה) לעומת זאת היו פוסקים שחיו בגרמניה או באנגליה שהיה שם יחס של רדיפות כלפי היהודים . לדוגמא, בזמן המאירי זצ"ל כשהיה יחס נוח מצד הנוצרים כלפי היהודים שחיו במקומו, בפרובנס בדרום צרפת , באותו הזמן, מלך אנגליה ואנשיו רדפו באכזריות את היהודים כדי לאלצם להתנצר . ולאחר שלא הצליחו בכך, גזר אדוורד הראשון מלך אנגליה גרוש על היהודים. גם ידועה אכזריותו של קיסר גרמניה באותה התקופה, ששם את המהר"ם מרוטנבורג-רבן של ישראל בקהילות גרמניה,- בכלא . גם בזמנו ובמקומו של הרמב"ם, היו הצלבנים שהתאכזרו ליהודים . כך שמסתבר שהשינוי בין הגישה שאנו קוראים במאירי כלפי הנוצרים, לבין הגישה של חכמינו הגדולים האחרים, קשור לרקע ההסטורי הזה.(מקור ליחס הנוח ליהודים בדרום צרפת בזמן ההוא ,ראה בויקיפדיה,ערך, מסע הצלב האלביגנזי- 6 . הנקודה היהודית)","610","","2317","True","True","False","","161","62.0.1.86","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("46231","46229","מי הם הטוענים שהמאירי בכלל לא התכוון לכך","22/09/16 12:22","יט אלול","תשע"ו","12:22","אליצפן","יש הטוענים, שדבריו אלה של המאירי נאמרו מתוך חשש מן הנוצרים, ואינם משקפים את דעתו האמיתית.
מי הם הטוענים שהמאירי בכלל לא התכוון לכך?","502","","2775","True","True","False","","248","85.64.155.28","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49727","46229","דברי המאירי על האומות הגדורות בדרכי הדתו","05/05/17 15:28","ט אייר","תשע"ז","15:28","אליצפן","שאלה: דברי המאירי על האומות הגדורות בדרכי הדתות - שאלה שהופנתה לרב אליהו זייני בעקבות ספרו "חסד לאומים חטאת", בו הוא מקדיש דפים רבים לברור דברי ר' מנחם המאירי.
להלן השאלה:
שלום וברכה,
קראתי בעניין רב את דבריו בשיטת המאירי, שהתפרסמו בספר החדש "חסד לאומים חטאת" (הבנתי משומעי שיעורו, שעקרי הדברים כבר נאמרו בשיעורים בטכניון לפני 30 שנה). רציתי להעיר כמה הערות:
א. בתשמ"ט פרסם הרב דוד צבי הילמן (אשר היה העורך הראשי של רמב"ם מהדורת פרנקל) מאמר בכתב העת צפונות, בשם "לשונות המאירי שנאמרו לתשובת המינים". שם הוא אוסף לשונות רבות של המאירי בנושא (חלקן לא הובא בספר חסד לאומים חטאת). טענתו, כמובן מכותרת המאמר, היא שהדברים נאמרו לתשובת המינים בלבד. אלא שהדרך בה הלך שונה מדרכו של הרב בספר: בעוד שהרב ביקש להוכיח זאת באמצעות השוואת דברי המאירי לדברי רבינו יהודה בויכוח פריס, הרי שהרב הילמן מוכיח זאת באמצעות הבאת דברי המאירי בסוגיות שבהן נראה כי אי אפשר להאמין שהתכוון לדבריו כי אי אפשר לאמרם מצד ההלכה, ואין זה עניין להשקפת עולם לגבי הנצרות - למשל בעניין חוששין לזרע האב ביבמות צח.
את רוב המקומות המובאים במאמר ניתן ליישב גם אם נאמר שהמאירי אכן התכוון לדבריו באמת, אולם מכמה מקומות, כמו זה האמור, קשה מאוד לומר כך.
המאמר אינו מוזכר בספר, ואיני יודע הסיבה לכך (אם מפני שכבודו לא היה מודע לו, או מסיבות אחרות). אם יש בכך עניין, אשמח לשלוח עותק אלקטרוני של המאמר או למסור / לשלוח בדואר את המאמר מודפס.
ב. אמנם, ישנו מקום אחד במאירי, אותו לא הביא הרב הילמן במאמר הנזכר ולא הובא גם בספר חסד לאומים חטאת, בו נראה בבירור כי המאירי התכוון לדבריו באמת. זוהי לשונו בשבת קנה:
"נותנים מזונות לפני הכלב ואין נותנים מזונות לפני החזיר, ומה הפרש בין זה לזה? כלב מזונותיו עליך, חזיר אין מזונותיו עליך... ושמא תאמר: והלא בפרק ראשון אמרו 'נותנים מזונות לגוי בחצר, נטלם ויצא אין נזקקים לו'! כבר פירשנוה, מפני דרכי שלום. ועוד, שאין לדמות בני אדם לשאר בריות לעניין זה, ואפילו עובדי האלילים..."
מלשון המאירי אנו למדים כמה דברים:
א. המאירי חילק בין בעלי חיים לבין גויים למרות שלא התבקש הדבר מהסוגיה שלפניו, אלא כתירוץ קושיה ממקום אחר – ולתשובת המינים ודאי שלא היה צריך להיכנס לזה.
ב. המאירי הביא פירוש נוסף, מלבד "מפני דרכי שלום" – ושוב, אם לתשובת המינים למה לא הסתפק בדבריו הראשונים?
ג. לאחר שחילק בין בני אדם לשאר בריות, הרי החילוק קיים ועומד, ולמה לו להזכיר שוב את החילוק בין סתם גוים לבין עובדי האלילים, חילוק שאליבא דהמאירי עצמו אינו עניין לכאן, אם לא שלשיטתו יש באמת חילוק שכזה במקומות אחרים.
סוף דבר, קשה לענ"ד להעמיד שיטת המאירי בין כך ובין כך, והדבר עוד צ"ע.
(אגב, לפני כמה שנים נידונו הדברים בין כמה חכמים באינטרנט - בין המתדיינים היה ר' איתם הנקין הי"ד - וגם בידם לא עלה ליישב את הדברים כולם באופן ברור).
מקוצר המקום התשובה בהמשך ....","502","","2550","True","True","False","","410","85.64.155.28","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("46237","46231","אתה טוען שיש טוענים, למה אתה שואל אותי?","23/09/16 05:11","כ אלול","תשע"ו","05:11","Almuaddib","אם אתה אומר שיש טוענים - נקוב בשמם.","107","","2774","True","True","False","","185","46.19.85.202","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("46233","46232","לפי דבריך הרפורמים צודקים","22/09/16 12:51","יט אלול","תשע"ו","12:51","אליצפן","גם תושב"ע שנכתבה בזמן כלשהו הופכת לתורה שבכתב מבחינה זו שאיננה עוד נכונה בהכרח לשאלות מאוחרות יותר ללא בדיקה מחודשת של חכמי התושב"ע החיים בזמן השאלה (וכך מבואר בתחילת פרשת שופטים- שכל דור צריך בדיקה מחדש והולכים לפי ההוראה העדכנית גם אם סותרת להוראת ראשי הדור הקודם)"
ואת זה עושים הרפורמיים כל הזמן, ובאים בטענות לאורתודוקסים שהם מקובעים בהלכות מן העבר.
הייתכן? המאירי היה רפורמי?","502","","2775","True","True","False","","233","85.64.155.28","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49756","46232","הגדרה יותר ברורה","08/05/17 09:58","יב אייר","תשע"ז","09:58","אליעזר מ ש","[כתבת:למעשה תקבל לעיתים תשובה 'הפוכה' מהמבואר בתורה שבכתב . זוהי לא ההגדרה הנכונה. אלא] שתי התורות נתנו ביחד, והתורה שבעל פה מבארת שמה שכתוב בתורה שבכתב על עונשי מיתת בית דין צריך תנאים מסוימים. וביניהם שיהיו סנהדרין הגדולה יושבים ליד המזבח בחצרות המשכן. ולכן אין דיני נפשות בישראל בזמן הזה. כך הסבר שמובן ]","610","","2547","True","True","False","","217","147.236.34.10","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("46234","46233","ח"ו","22/09/16 12:56","יט אלול","תשע"ו","12:56","אור חדש","התעלמת מהסיפא של דבריי - "ניגשים לחכמי התושב"ע החיים בדור והם צריכים לבחון המציאות ולתת תשובה תורנית לשאלה"
ברור שגדולי כל הדורות נדרשו לשאלות מחודשות וגם נתנו תשובות מחודשות, זה תפקידם!
אדם שחושב שאסור לת"ח לחדש הלכה איננו מבין כלל מה זה תורה ורפורמי שיפקפק בגישה זו יצדק ואילו. הדבר מובן מהאמור לעיל שתורה כתובה לא נכונה בהכרח לכל שאלה וע"כ ת"ח שמסרב לדון עפ"י התורה בשאלות חדשות ולתת להן תשובות הנכונות לזמנו מחייב את בני דורו לנהוג לפי תורה שאיננה אמיתית לדידם כלומר מחייבם לנהוג שלא כפי רצון ה' מהם! ע"כ מובנים דברי חז"ל שת"ח שהגיע להוראה ובכ"ז חושש להורות עליו נאמר "ועצומים כל הרוגיה"
מצד שני אין הכוונה שמותר לכל אדם להמציא תורה מדעתו (שזו הגישה שבה מואשמים הרפורמים) אלא שרק ת"ח שבודק השאלה מתוך תורה יכול וחייב לחדש ההלכה עפי"י דרכה של תורה
אכן אם אדם ש"לא הגיע להוראה" יבוא להורות הלכה, עליו נאמר "רבים חללים הפילה"","458","","2775","True","True","False","","142","213.151.53.59","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("46238","46237","למשל על דבריו בע"ז ב' ע"א","23/09/16 07:54","כ אלול","תשע"ו","07:54","אליצפן","בית הבחירה למאירי מסכת עבודה זרה דף ב עמוד א
נראה לי שדברים אלו כלם לא נאמרו אלא על עובדי האלילים וצורותיהם וצלמיהם אבל בזמנים הללו מותר לגמרי ומה שאמרו בגמ' נצרי לעולם אסור אני מפרשו מלשון נוצרים באים מארץ מרחק האמור בירמיה שקרא אותם העם נוצרים על שם נבוכד נצר וידוע שצלם השמש היה בבבל ושכל עם נבוכדנצר היו עובדים לו וכבר ידעת שהחמה משמשת ביום ראשון כענין ראשי ימים ומתוך כך היו קורין לאותו יום נצרי על שם שהיה קבוע לנבוכד נצר על צד ממשלת חמה שבו והדברים נראין וברורים:
אתה לא קורא בין השורות שזה כיסוי בכדי לא להסתבך עם הכנסייה והאינקוויזיציה?
בדפוסים שלנו שינו מנוצרי לעכו"ם אבל זה אותו דבר - עקפו את הצנזור בצורה מתוכמת יותר עכו"ם - עובדי כריסטוס ומריה.
יום ראשון - "יום חמה" לא מצלצל לך בראש Sunday? שהוא יום אידם של הנוצרים בימינו ולא בימי ירמיהו?
וזה המפתח לא ההתבטאויות של רבינו מנחם המאירי בכל חיבורו. - זה מה שהגלות עשתה לתורה.","502","","2774","True","True","False","","365","85.64.155.28","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("46245","46238","דברי המאירי בנושא זה, פזורים לכל אורך","24/09/16 23:27","כא אלול","תשע"ו","23:27","Almuaddib","ספריו ופירושיו.
בחלקם, יקשה עליך מאד לטעון את מה שאתה טוען כאן.
=====
שאר הדברים שלך, פשוט לא נכונים בעליל. הקריאה של יום ראשון על שם השמש, היא הלניסטית, ולאנגלית הגיעה מן הלטינית (יום השמש, Dies Solis, ברומא האלילית, עוד טרם הנצרות).
בזמנו של המאירי ובמקומו - בפרובאנס, יום ראשון בכלל נקרא על שם האל. Dimanche או Domingo - שגם שמות אלו מקורם מהשם הלטיני יומו של האל - Dies Dominicus.
ידוע שבין השורות ניתן לקרוא שיעקב אבינו ברח מכנען לארם כאשר שטריימל חבוש לראשו, ואכמ"ל.","107","","2773","True","True","False","","217","46.19.85.47","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49728","49727","התשובה לשאלה הנ"ל ע"י הרב אליהו זייני.","05/05/17 15:30","ט אייר","תשע"ז","15:30","אליצפן","תשובה:
שלום רב לך ג"כ,
תודה על שטרחת לכתוב דבריך וכמובן לקרא את הספר. אך הדבר מעמיד אותי בקושי מסויים, כי דרושה מגילה עפה כדי להשיב לטענותיך, שתסלח לי, אפילו אחת מהן אינה עומדת במבחן הביקורת. ואסביר בקיצור מדוע.
1. מאמרו של הילמן (סליחה אם אין ביכולתי לציין לצדו תואר, כיון שמי ששופך שנאה פתולוגית כרונית בפרהסיא על הרב קאפח על לא עוול בכפו, אינו יכול בעיניי לשאת בתואר 'רב'). וידוע לי היטב ג"כ שהוא העורך של מ"ת (הוצאת פרנקל), אבל יש לי עוד סיבה לא להתייחס אליו בכבוד הראוי ללמדנותו, והיא, כיון ששוב מתוך שנאה כרונית לציונות, מצא לנכון לצטט בפרשנות המשנה תורה שלו את כל חכמי ישראל במפעלו זה, פרט לראי"ה קוק, לרב משולם ראטה, ורב חרל"ף וכהנה רבים, וכל זה רק בגלל ציוניותם! אין זו דרכה של תורה, אלא של פוליטיקאים, או הרבה יותר גרוע מזה! ולגבי מאמרו, הוא משכנע רק את המשוכנעים, כי מדובר בפרשנות שלו (שדרך אגב אני מסכים עם מסקנותיה בנידון דידן, אך לא עם ההוכחות, כיון שאינן הוכחות).
2. לגבי ההפנייה למאמר בשבת, אני עומד המום. איך אתה מטיל ספק האם אני יודע על מאמר מפורש בתלמוד או לא?! האם אתה מונה אותי עם אלו שמעיזים לכתוב על בסיס יידע השאוב ממאגרי מידע?! אני מזכיר לך שוב שחוסר ישרות תורנית כזו אינה מנחלתי כי היא אינה מנחלת אבותיי ורבותיי! ולגופו של דבר, ראה שמה שחשבת קושיא, אינה מתחילה בכלל: המאירי התייחס לגויים שם בגלל שהיה חייב להתייחס מפאת ההיא דביצה (כא.) שמשם נמחקה (צונזרה או תוקנה, אין כאן המקום להאריך) 'לכם ולא לנכרים, לכם ולא לכלבים' והיא היא גירסא הנכונה (ראה ר"ח, וראה ברש"י שם). ככל הנראה המצנזרים היו יותר למדנים מרבים מצעירי הציונות הדתית שלנו, החושבים שציטטה מתוך מאגר בר-אילן הופך אותם ללמדנים! אתה רואה שגם שמה שחשבת שאיני מכיר ואיני מסוגל ליישב, הוא פשוט מאד!
3. והיותר כבד מכל: טעות יסודית יש בגישתך בכלל, משום שמדבריך יוצא שאתה חושב שאני בא מעולם של תורה המצוי בארץ. זכות עצומה אני חש בהיותי בארץ קודשנו, דבר שגדולים וטובים אלף מונים ממני לא זכו לו. יחד עם זה, ב"ה, אינני חניך של מה שקרוי פה עולם התורה. אני בא מעולם של תורה בריא יותר: עולם בו אין אנו עוסקים ביישוב קושיות, אלא בפרשנות העוקרת את הקושיות מיסודן! ולכן מעולם לא עלה בדעתי ליישב דברי המאירי (וגם לא דברי שום חכם) אלא לברר אותן. אין לנו שום קושיא על שום חכם במהלך דורותינו, אלא אנו עוסקים במאמצים לבררם וללבנם עד כמה שידינו מגעת, וגם להכריע במה שטעון הכרעה (וזה בכל התחומים)! מתוך כך, כל קשויותיך לפיהן יש מקומות שלא יישבתי (או אף לא הזכרתי), אינן קושיות כי לא באתי ליישב, אלא באתי להוכיח שהטענות המרכזיות שמעלים כהוכחה לפסידו-עמדת אוניברסליסטית סובלנית של רבינו המאירי, הוא אינו מאמין בהן בכלל גם כשהוא כתבן! נקודה! לא בפרשנות מדובר, אלא בעובדה! לאור זה, מי שמוצא סתירה, עליו הוא להתאמץ ליישב, לא עליי!
ויש בידי להאריך עוד הרבה. בקיצור אין שום קושי ואין שום בעייה בדברי המאירי. אבל המקום הנכון וראוי לדון כדבעי בנושאים כבדים כאלו, הוא בית המדרש ועוד כאשר עומד לרשותנו זמן מתאים לנשוא, ואז הכל ייראה יותר מדוייק ויותר משמח. כי לא ניתן להעמיד את כל התורה על אי מייל אחד! (לפחות אצל תלמידי חכמים אמיתיים)
בברכה רבה ובכבוד,","502","","2550","True","True","False","","298","85.64.155.28","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49730","49728","המאירי ודאי נתכוין לדברים שכתב","06/05/17 22:02","י אייר","תשע"ז","22:02","דוד כוכב","אמרו במסכת כתובות דף כז ע"ב: "השתא נמי אתיא ומשקרא? - תרתי לא עבדה... השתא נמי אתו ומשקרי? - תרתי לא עבדי".
וכן במסכת בבא מציעא דף לט ע"ב: "אמר ליה: סוף סוף אתו סהדי ולא מסהדי? - אמר ליה: תרתי לא עבדי".
וכן בענין זה, כדי לא להפגע מהצנזור די לשתוק, כמו שעשו אלפי חכמי כל הדורות. ואילו המאירי שב ומאריך ומבהיר את דעתו בכל סוגיה וסוגיה שיש בה נגיעה לענין, ולא במילים ספורות כמתנצל אלא בהרחבה ובהבהרת דעתו. והוא מסביר להדיא את תכלית אריכות דבריו בענין זה: "כדי שלא תצטרך לכמה דחקים שאתה מוצא בחדושין ובתוספות ללא צורך".
ומפורט בקישור זה.
אפשר לחלוק על המאירי בעקבות חכמים רבים שחלקו עליו, אי אפשר למחוק את דבריו.","125","","2549","True","True","False","","824","212.76.117.212","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49732","49728","חוששני שהרב זייני נופל בכמה פחים כאן","07/05/17 09:53","יא אייר","תשע"ז","09:53","Almuaddib",".
ראשית, צר לי. אע"פ שאני שותף לביקורתו של הרב זייני על התנהלוו של הרב הילמן, אין זה מצדיק לנהוג כמנהג הלבלרים המשמיטים תואר "רב" מכל מי שאינו נמנה עם מחנה ה"השקפה הנכונה" לדעתם.
הרי אם אותם רבנים שלמדו בארץ ישראל, בהם מזלזל במפגיע הרב זייני כאן, ינהגו כמוהו - גם הם יעדיפו לכנותו בלא תוארו זה, ואכמ"ל.
עוד אעיר כי תמוה בעיני - והייתי שמח לדעת מה תשובתו של הרב זייני על כך - כי כמי שקנאי לכבודו של הראי"ה קוק, אין הוא טורח לצטט את דברי הרב קוק על היחס לגוים הגדורים בנימוסים - המסתמכת דוקא על דברי המאירי. כלומר, לא רק שהרב קוק הסכים לשיטת המאירי (ולא סבר שמדובר בכתיבה אפולוגטית מאימת הנוצרים), אלא אף פסק כמוהו כשהוא מסתמך עליו (אגרות הראיה, אגרת פ"ט).
אבל אם נעזוב את כל הדברים האלו, קושיות גדולות וקשות נעוצות בהסברו של הרב זייני, ונלע"ד שאינו טוב מההסברים של הרב הילמן - ושניהם עומדים בפני הקושיה הבסיסית - המאירי כתב דבריו במקומות רבים, גם במקומות בהם לא היה בכך כל צורך "מאימת הצנזורה".
וכדאי לראות את דבריו של הרב איתם הנקין הי"ד בדיון שנערך בנושא זה בדיוק, תחת הכינוי "תכלת דומה" - ואת הסבריו שם. כדאי גם לקרוא את מאמרו של הרב מיכאל אברהם העוסק בנושא זה,","107","","2548","True","True","False","","298","82.81.160.69","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49738","49732","האם כבודו קרא את הספר "חסד לאומים חטאת"?","07/05/17 10:59","יא אייר","תשע"ז","10:59","אליצפן","בספר יש התייחסות רבת הקף לדברי המאירי. בתשובה הנ"ל של הרב דייני יש רק קמצוץ, מדבריו בספר.
לכן כל התייחסות לדברי הרב זייני כולל המסקנות של הרב קוק מדברי המאירי ראויים לדיון רק לאחר קריאת הדברים במקור בספר הנ"ל.","502","","2548","True","True","False","","241","85.64.155.28","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49740","49738","טרם הספקתי לקראו, אולם","07/05/17 11:35","יא אייר","תשע"ז","11:35","Almuaddib","הנושא של דעת המאירי, מוכר שנים רבות, ונכתב עליו ארוכות על ידי גדולים וטובים.
אם תרצה, לסכם כאן את עיקרי טענותיו של הרב זייני, בוודאי את הטענות היחודיות לו - להבדיל מקודמיו, יועיל הדבר לדיון.
בינתיים, אין לי אלא מה שעיני רואות, וחוששני שלא ראיתי בשום מקום שהרב זייני מביא הוכחה חדשה לטענה הישנה של זיוף דברי המאירי, או שהוא כתב את דבריו בלחץ הצנזור.","107","","2548","True","True","False","","219","209.88.198.77","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49746","49740","תמצית הספר בכתבה ב"סרוגים"","07/05/17 14:12","יא אייר","תשע"ז","14:12","אליצפן","ב"סרוגים" התפרסמה כתבה על הספר "חסד לאומים חטאת"
בין השאר יש התייחסות לדברי הרב קוק המסתמך על המאירי:
"החלק השלישי עוסק בבירור דעתו האמיתית של רבנו המאירי שדבריו הלכו לאיבוד במהלך הגלות והובנו באופן לגמרי משובש, עד שאפילו מרן הראי"ה קוק מצא בהם יסוד להקל קולות מסויימות. רק לאחר פטירתו של הרב קוק נתגלה יצא לאור מחדש ספר 'בית הבחירה' למאירי, ובדבריו מוכח כי כל מה שיוחס לו בהקשר זה היא טעות יסודית חמורה, ויחסו לנצרות ולנכרים נשאר בדיוק היחס של התלמוד ללא כל שינוי, ולא מה שתלו בדעתו."","502","","2548","True","True","False","","424","85.64.155.28","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49748","49746","עינינו הקוראות בבית הבחירה רואות שלא כך!","07/05/17 16:18","יא אייר","תשע"ז","16:18","Almuaddib","שהרי לכל אורך פירושיו, ממסכת ע"ז ועד שבת, כפי שמצוטטים בהרחבה בקישורים שהעליתי לעיל, המאירי עקיב בדבריו.
לצערי, הטוען כי מה שיוחס למאירי בהקשר זה אינו נכון, צריך ליישב הרבה מאד מקורות - בכולן המאירי קובע בדיוק, אבל בדיוק את מה שיוחס לו.","107","","2548","True","True","False","","190","82.81.160.69","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49754","49748",""עינך הקוראות" לא קראו את הספר החדש","08/05/17 08:36","יב אייר","תשע"ז","08:36","אליצפן","יש בספר "חסד לאומים חטאת" התייחסות נרחבת ומעמיקה לכל דברי המאירי כולל ציטוטים שעד היום נעלמו מעיני הקוראים בשל צנזורה וכד'.
אני מציע לך לחוות דעה רק אחרי שתקרא את הספר תעבור על המקורות המצוטטים בו, ואת ההתייחסות של המחבר לנושא.","502","","2547","True","True","False","","258","85.64.155.28","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49760","49754","הסבר לדעת הרב אלמואדיב","08/05/17 10:30","יב אייר","תשע"ז","10:30","אור חדש","אם יש מחל' עתיקה בעולם וידוע מה טענות שני המחנות החולקים זה שאדם נוסף הצטרף למחנה מסויים זה לא סיבה לשנות את הדעה ולקבל דעת אותו מחנה
זה כן מצריך לבדוק אם המצטרף החדש הצטרף למחנה א' בגלל שהשתכנע מהנימוקים הוותיקים של בני מחנה זה (שאותם לא קיבלו בני מחנה ב') או שמא הצטרף רק לאחר שגילה ראיה ניצחת לצידקת מחנה זה, ראיה שמחנה ב' מעולם לא דחו.
לענייננו
נראה על פניו שהרב זיני סה"כ ערך מחדש את טענות מחנה ה'זיוף' ועשה המון פלפולים לדחות המקורות של מחנה 'התכוון לכתוב מה שכתב'
אם כך אין בדבר שום חידוש ואדם שהחליט לעצמו שמחנה ב' אחוז בגישה מסתברת יותר לא חייב כלל לרוץ ולקרוא הספר שסה"כ אומר מחדש את הדברים העתיקים.
בשולי הדיון
המחל' כמובן נובעת בייסודה מהשאלה היסודית 'האם שינוי מציאות יכול לחולל מהפך מוחלט בהלכה'
מחנה הרב זיני יוצא מנק' ההנחה שמהפכים כאלה מאד לא מקובלים וצריך ראיה ניצחת כדי לקבלם, כיוון שלמאירי לא היה מקור ברור לסטות מיחס הגמ' לנכרים הרי שגם הוא לא יכל להמציא חידוש שכזה
הגישה השניה (אמורה להניח) מניחה שלמאירי היה הסמכות לקבוע ש'לא ייתכן שהלכות התלמוד נאמרו על גויים של זמני' ודי בכך שזיהה שיש שינוי במציאות כדי שישנה את ההלכה בלא מקור קדום לחידוש (הרי המקורות הקדומים דיברו על מציאות אחרת- גויים עע"ז ושונאי ישראל...) (נראה לכאו' שבימי המאירי הגויים דווקא היו מאד דומים לרשעי תקופת חז"ל, בימנו עם זאת, שהאנטישמיות אסורה בחוק ברוב העולם והנצרות האלילית דואכת בהתמדה הדברים מאד מתאימים למציאות שהשתנתה מאד ב70 השנים האחרונות)
לא קראתי את כל המקורות שהביאו המחנות הניצים אך ברור לי שבהלכ' שבת יש את החליוק היסודי בין גויים 'רעים' לגויים 'טובים' שהרי אין מחללים שבת על 'סתם' גוי להצילו אך מחללים על 'גר תושב' כי אנו מצווים להחיותו, כל גוי שנכניסו לגדר 'גר תושב' וודאי משתנה דינו בצורה מהפכנית מ'מורידין ואין מעלין' ל'מעלין'.","458","","2547","True","True","False","","159","213.151.55.19","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49764","49754","התייחסתי למה שהבאת כאן","09/05/17 09:03","יג אייר","תשע"ז","09:03","Almuaddib",".
אני מבין שזה קשה לך, אך מנגד - אני מציע שתקרא את המאמרים שהזכרתי למעלה, כדי לנסות ולראות כיצד אפשר להתמודד עם ההוכחות שלהם לכך שהמאירי התכוון בדיוק למה שכתב.","107","","2546","True","True","False","","183","82.81.160.69","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49757","49756","כללי תגובה ראויה בכלל ובד"ת בפרט","08/05/17 10:00","יב אייר","תשע"ז","10:00","אור חדש","תחילה תתלה הטעות בך, אם ברור לך לחלוטין שהכותב טעה או לא דייק תגדיר בצורה הבהירה ביותר היכן הטעות
לא מספיק לכתוב במילותיך את ה'אמת' שלך, אם אתה מגיב לדברי אחרים עליך קודם להבהיר במה דבריך שונים מדברי קודמך ורק אח"כ להבהיר במה הם עדיפים על דבריו","458","","2547","True","True","False","","159","213.151.55.19","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49759","49756","לא הבנתי אותך","08/05/17 10:16","יב אייר","תשע"ז","10:16","אור חדש","האם בתורה שלך כתוב שסוקלים מחלל שבת, כן או לא?
אם בתורה שאצלך כתוב לסקול, האם זו ההלכה למעשה בימנו?
אם מוסכם עליך שזו לא ההלכה אז מוסכם עליך שההלכה הפוכה ממה שכתוב במפורש בתורה שבידך!
לכן הגדרתי מדוייקת להפליא ואין במה שכתבת כל תוספת חכמה ותורה כלל, ולא רק שאין הגדרתך עדיפה על שלי אלא שיש בדבריך דברי בלבול ששוב מנסים לבלבל את הקוראים בנוגע ליחס שבין התורה שבכתב (שאיננה בשום פנים להלכה למעשה) לבין התושב"ע הכתובה (שגם היא לא בהכרח נכונה למעשה) לבין התורה שבעל פה מת"ח חי המתייחס בדיוק למציאות הנשאלת (בד"כ זה יעבוד גם עם ספר של מחבר בן זמננו), שזו האפשרות היחדה שיש לנו לקבל הלכה נכונה למעשה.","458","","2547","True","True","False","","159","213.151.55.19","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49763","49760","הטעות הגדולה שלך היא בגלל הצנזורה.","09/05/17 08:22","יג אייר","תשע"ז","08:22","אליצפן","בתלמוד המקורי של רבינא ורב אשי היה כחוב "נכרי" או "גוי".
התלמוד שלפנינו הוא מצונזר ובמקום שתי מילים אלו כתוב "עכו"ם".
מזה הסיקו רבים כי יש הבחנה בין גוי עובד ע"ז לבין גוי אחר. ולא היא. יתר על כן "גר תושב" - קטגוריה נפרדת מגוי סתם.
בספר החדש "חסד לאומים חטאת" הדבר נדון בהרחבה, תוך הסתמכות על תלמוד עם הנוסח המקורי, וכל הקושיות והניסיונות לתרצן פשוט נמוגים ברוח.
לכן מוצע לקרוא את הספר בשלמותו לפני שמחווים דעה על הנושא בכללותו ועל דברי המאירי בספריו בפרט.","502","","2546","True","True","False","","266","85.64.155.28","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49765","49763","לא הבנתי מה הטעות שלי?","09/05/17 09:36","יג אייר","תשע"ז","09:36","אור חדש","העובדה שהיו שיבושי צנזורה מוכרת לי לפחות 20 שנה
כיצד הדבר נוגע לשיטתו המיוחדת של המאירי לא הבנתי (מעבר למה שציינתי כבר שזו דעת המחנה של ה'זיוף')","458","","2546","True","True","False","","181","213.151.55.19","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49766","49765","קרא בספר ותבין","09/05/17 10:13","יג אייר","תשע"ז","10:13","אליצפן","זה נושא ארוך שנידון בהרחבה בספר. אין פה המקום להעתיק את שליש הספר בכדי להוכיח את הטעויות בהבנת דברי המאירי.","502","","2546","True","True","False","","197","85.64.155.28","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49767","49766","מה הנושא הארוך?","09/05/17 10:29","יג אייר","תשע"ז","10:29","אור חדש","אנא רשום לי רק את כותרת הנושא הארוך שאני טועה בהבנתו.
שים לבך רק שנושא 'שיבושים מחמת אימת המלשינים' מוכר לי ולכל אותם שדחו את הטענה שכל דברי המאירי בנושא נובעים רק מחשש זה ומשיבושי הצנזורה.
שים ליבך גם לעובדה שאפשרות (הסבירה כמובן) לטעון שהמאירי כתב מה שכתב רק מחמת הצנזורה איננה בשום פנים ראיה לכך שזו אכן הסיבה לכתיבתו זו","458","","2546","True","True","False","","145","37.26.148.249","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49768","49767","הפרק בספר נקרא: "מלחמתו של רבינו המאירי.","09/05/17 13:02","יג אייר","תשע"ז","13:02","אליצפן","הפרק בספר נקרא: "מלחמתו של רבינו המאירי ועמדתו המדוייקת לגבי גויים"
הפרק מכיל 73 עמודים.
בסיום הדיון במאירי, נכתב בספר הנ"ל:
"סיכום סופי
"בסיום מאמר זה הן הטענות העולות השכם והערב מתבקשת בדורנו הערה חמורה, אך מצערת שאין כדוגמתה, והיא: כל מי שעוקב אחרי הדיון במשפט התלמוד הזה, משפט שהפך לסיבה לשרוף דברי חכמינו והחכמים עם היהודים יחדיו, מבחין שכל הטענות שנאלצו להעלות רבותינו בתקופת הביניים כדי לחלץ את עמנו מאיומי האינקוויזיציה נהפכו ל׳אני מאמין' של רבים בציונות הדתית ובישיבות המחשיבות עצמן לעידית התורה הציונית דתית ולנאורים ביותר. משום מה הם מתלוננים שנים נגדי באשר אני רואה בדעותיהן דעות ׳נוצריות׳. לאור כל הנ״ל, אני מודה שטעיתי במקצת: לא מדובר בדעות נוצריות בלבד, אלא בדעות האינקוויזיציה!!","502","","2546","True","True","False","","259","85.64.155.28","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49769","49768","לא הבנתי היכן טעותי","09/05/17 13:26","יג אייר","תשע"ז","13:26","אור חדש","העובדה שהרב זיני מכנה את החולקים על תפיסתו בכנויי גנאי וודאי אינה ראיה לצדקתו כלל. אולי יש בה אף סימן הופכי...
בלי קשר העליתי טענה שלדעתי היא חדשה ולא הבנתי כלל כיצד ניסית להפריכה, החלוקה בין 'גויים רעים שמצווה לאבדם' לבין 'גויים טובים שמצווה להצילם' מופיעה במפורש בחז"ל ונפסקה להלכה בדין הצלת נכרים בשבת, שם גם מי שפסק שאין להציל סתם נכרים (וממילא מוכח שלא חשש מהצנזורה) פסק שמצילים 'גר תושב'
מדבר זה ניתן לדעתי להוכיח שביסודה שיטת המאירי וודאי נכונה ש'גויים טובים' אינם בדין 'גויים רעים' הגם שניתן לחלוק על קביעתו שגויי אירופה בזמנו נחשבו ל'טובים'.","458","","2546","True","True","False","","165","37.26.148.249","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49770","49768","נו. שהרב זייני מכנה את הרב קוק "נוצרי"..","09/05/17 14:32","יג אייר","תשע"ז","14:32","Almuaddib","זה באמת חידוש - ועוד אנקוויזיטור.","107","","2546","True","True","False","","181","82.81.160.69","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49771","49770","הרב זייני התייחס גם לזה:","09/05/17 15:41","יג אייר","תשע"ז","15:41","אליצפן",""חסד לאומים חטאת" עמ' 240:
"ואיזה צער עצום מתעורר בנו לכשאנו מבחינים שאפילו אותו ענק כראי״ה קוק זצ׳׳ל לא עמד על דעתו האמיתית של רבינו המאירי וכתב (אג״ר ח׳׳א סי׳ פט): ׳ובשום אופן וענין אין צדקה לשום אומה בעולם להגביל זכיות חברתה בלא תכלית נשגבת כללית, ע׳׳כ צדקו מליצי ישראל בתביעתם ״הלא אב אחד לכולנו׳׳, לבד מה שהעיקר הוא כדעת המאירי, שכל העמים שהם גדורים בנימוסים הגונים בין אדם לחבירו הם כבר נחשבים לגרים תושבים בכל חיובי האדם. אמנם גם אם נאמר כפשטם של פוסקים אחרים ג״כ אין בזה בית מיחוש כיון שיש לפנינו ענין תכליתי׳!","502","","2546","True","True","False","","315","85.64.155.28","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49772","49771","לדברי הרב זייני הללו, כבר התייחסתי בספרי","09/05/17 15:54","יג אייר","תשע"ז","15:54","Almuaddib","בו כתבתי כהאי לישנא:
ואיזה צער עצום מתעורר בנו לכשאנו מבחינים שאפילו אותו הרה"ג הרב זייני שליט"א לא עמד על דעתו האמיתית של רבינו המאירי וכתב כי הרב קוק זצ"ל טעה בהבנת דברי רבינו המאירי!
מה גדול הצער על כי שגה בכך הרה"ג הרב זייני בקבעו כדבריו בספרו..."
ועיי"ש ותרווה נחת.
ובקצרה:
לכתוב על מישהו שהוא טועה, בלי להוכיח למה, כל כתבן דל יכול. לא צריך אפילו סמיכה לשם כך.
זו לא "התייחסות", זה פשוט לחזור, שוב, על הקביעה הידועה "אני צודק ומי שלא מסכים אתי טועה".
אם אני צריך לבחור, אפילו בלי להכיר את החומר בעצמי כלל, בין הליכה אחרי דברי הרב זייני לבין הליכה אחרי הרב קוק - מה לדעתך היה מייעץ הרב זייני עצמו בכך?","107","","2546","True","True","False","","279","82.81.160.69","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א",""),new Message("49773","49771","ב"ה שכיוונתי לדברי האמת של הראי"ה זצ"ל","09/05/17 18:52","יג אייר","תשע"ז","18:52","אור חדש","","458","","2546","False","True","False","","126","213.151.55.19","0","46228","בבא קמא|קיג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);