var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42907;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42907","0","מה בא הסיפור ללמדנו??","27/01/16 12:15","יז שבט","תשע&quot;ו","12:15","שיננא","<span class='darkYellow'><b>אביי אירכס ליה חמרא בי כותאי <br />שלח להו שדרוה לי <br />שלחו ליה שלח סימנא <br />שלח להו דחיוורא כריסיה <br />שלחו ליה אי לאו דנחמני את לא הוה משדרנא ליה ניהלך אטו כולי חמרי לאו כריסייהו חיוורין נינהו</b></span><br /><br /><span class='bordeaux'><b>בשביל מה הגמרא הביאה סיפור זה?<br />מה בא ללמדנו?</b></span>","146","","3015","True","True","False","","971","84.94.81.172","0","0","גיטין|מה ע&quot;א",""),new Message("42908","42907","תשובה אפשרית לשאלתך","27/01/16 12:26","יז שבט","תשע&quot;ו","12:26","אבי גרינבלט","אולי אפשר לענות לפי דברי המאירי,<br />המאירי מוכיח מכאן שגם בסימן כה קלוש (ואפילו שאינו רואה את האבידה) אם המאבד הינו ת&quot;ח , מחזירים לו אבידתו וסומכים עליו שאם יגלה שאכן אינה שלו , בודאי ישיב את האבידה למוצא.","539","","3015","True","True","False","","145","81.218.132.64","0","42907","גיטין|מה ע&quot;א",""),new Message("42928","42907","לגלות זיוף הכותים","27/01/16 18:33","יז שבט","תשע&quot;ו","18:33","אור חדש","ששיטתם כקראים ש&quot;מאמינים רק <b>בפשט </b>התורה&quot;<br />והרי בתורה כתוב &quot;עד דרוש אחיך אותו&quot; ולפי הפשט מיד שדורש- נותנים, אומנם ברור שאין זה הגיוני כלל וממילא גם הכותים נהגו <b>בפועל </b>כהוראת התושב&quot;ע- עד שתדרוש את המבקש אם רמאי הוא- ע&quot;י סימנים<br />והרי לנו ראיה לחוסר האמיתות שבנסיון לחיות את התורה שבכתב ללא התושב&quot;ע","458","","3015","True","True","False","","146","77.125.91.6","0","42907","גיטין|מה ע&quot;א",""),new Message("42937","42907","אולי התשובה טמונה במילים &quot;דנחמני את&quot;","28/01/16 18:46","יח שבט","תשע&quot;ו","18:46","אשבח","עליהם אומר רש&quot;י: &quot;דנחמני את - כלומר מכירין אנו בך <span class='bordeaux'><b>שחסיד </b></span>אתה ולא תשקר&quot;.<br /><br />ואולי כוונת רש&quot;י היא בדברי הגמרא בראש השנה דף יח עמוד א:<br />&quot;אביי אמר: בזבח ומנחה - אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין, <span class='bordeaux'><b>אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים</b></span> - חיה שיתין שנין&quot;.<br /><br />אבל הבנתי הראשונה לפני השאלה כאן של שיינא הייתה יותר בפשטות: הסיפור בא כאן כי הוא דומה למה שנאמר קודם &quot;שלחו ליה..&quot;, &quot;שלח להו...&quot; מילים המופיעות גם באבדת החמור של אביי - ואם נצטט גם את דברי הגמרא שבסוגריים נקבל הקשר נוסף: אבדת חמור...,<br /> הנה כך לשון הגמרא בסוגריים: <br /><br />&quot;(שלח להו: וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבידת אחיך,<br /> שלחו ליה: והכתיב לא תסגיר עבד אל אדוניו!)&quot; .","507","","3014","True","True","False","","182","79.179.143.90","0","42907","גיטין|מה ע&quot;א",""),new Message("42914","42908","פרישותו של אביי","27/01/16 13:55","יז שבט","תשע&quot;ו","13:55","המכריע","רבי חיים קנייבסקי כתב שאביי היה כל כך לא מתמצא, שחשב שזה ייחודי לחמורו בלבד וזה סימן.<br />ועל זה ענו לו כסימן זה כלום, כל החמורים כך, אבל מדין טביעות עינא דתלמיד חכם המחזירים לו בלא סימן תקבל.<br /><br />א&quot;כ שמע מינה שנהגו למעשה בדין השבה לת&quot;ח, וש&quot;מ גודל פרישותו מענייני העולם. (ומי שמכיר קצת את הרב קנייבסקי יודע כמה נאים הדברים למי שאמרן)","199","","3015","True","True","False","","274","95.86.88.33","0","42907","גיטין|מה ע&quot;א",""),new Message("42922","42914","פרישותו של אביי","27/01/16 17:31","יז שבט","תשע&quot;ו","17:31","דוד כוכב","מסכת קידושין דף פא ע&quot;ב:<br />&quot;אפילו עם בהמה. אביי מכלליה מכולה דברא&quot;.<br /><br />רש&quot;י:<br />&quot;מכלליה מכולה דברא - כשהיה הולך בשדה בגירסא לייחוד היה מונע הבהמות מכל השדה ד&quot;א שאינו מניח להיות רועה והבהמות בשדה אחד&quot;.<br /><br />ובציון על המילה אביי:<br />רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה כב, ב; ושו&quot;ע אה&quot;ע כד, א:<br />&quot;וגדולי החכמים היו מרחיקין הבהמה כדי שלא יתייחדו עמה&quot;.<br /><br />אביי לא הכיר את חמורו.","125","","3015","True","True","False","","196","95.86.96.103","0","42907","גיטין|מה ע&quot;א",""),new Message("42947","42914","העתקתי דבריו, בצירוף ראיה לשר","30/01/16 21:18","כ שבט","תשע&quot;ו","21:18","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=32504'>כאן</a>.","125","","3012","True","True","False","","137","95.86.89.112","0","42907","גיטין|מה ע&quot;א",""),new Message("42925","42922","אבל","27/01/16 17:58","יז שבט","תשע&quot;ו","17:58","עלי","גדולי התנאים והאמוראים התחברו לתקופות ממושכות עם רועי בהמות כדי להכיר את מומיהן וטריפותיהן !","209","","3015","True","True","False","","138","212.76.103.101","0","42907","גיטין|מה ע&quot;א",""),new Message("42927","42925","כך נהג רב, ואביי נהג אחרת","27/01/16 18:07","יז שבט","תשע&quot;ו","18:07","דוד כוכב","כל חכם הקפיד והתחסד כפי דרכו היחודית.<br />בענייני עריות היו שנהגו בהרחקת יתר, והיו שלצורך מצוה לא חששו. כל אחד כפי יצרו. ראה בריטב&quot;א בסוף קידושין.","125","","3015","True","True","False","","196","212.199.57.207","0","42907","גיטין|מה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);