var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42494;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42494","0","2 נקודות בדברי רש"י המצפים לביאור","29/12/15 06:35","יז טבת","תשע"ו","06:35","אלף בית רשי","לחברי הפורום הנכבד הנה אתגר המונח לפיתחכם
רש"י ד"ה הבא ראשו ורובו. כשהוא טהור במים שאובים בתוך הכלי:
למה נקט בתוך הכלי זה הרי לא משנה באיזה דרך ?
רש"י ד"ה בעל קרי חולה כו' טהור. לדברי תורה דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין קודם שיעסקו בתורה והקלו על החולה בנתינת תשע קבין אפי' שאובין במסכת ברכות אבל לטהרו ליכנס במקדש בעינן ארבעים סאה:
למה נוקט רש"י אבל ליכנס במקדש וכו' ולא כתב אבל לתרומה וקדשים כלישנא דגמרא בב"ק פ"ב ע"ב, וגם רש"י עצמו כמה שורות קודם ד"ה טמא .לתרומה וכו'
אשמח לרבל רעיונות אפשריים","278","","3047","True","True","False","","959","24.201.226.110","0","0","גיטין|טז ע"א",""),new Message("42504","42494","השתדלתי להיות איש ומצאתי הסבר ל-1","30/12/15 05:39","יח טבת","תשע"ו","05:39","אלף בית רשי","כאן","278","","3046","True","True","False","","186","24.201.226.110","0","42494","גיטין|טז ע"א",""),new Message("42507","42494","שאובין בקרקע מטהרין ב"ק","30/12/15 11:31","יח טבת","תשע"ו","11:31","אור חדש","למעשה נראה שמדאו' שאובין בקרקע מטהרים אף לטהרות אלא שגזרו עליהם שמא יטבול בתלושין","458","","3046","True","True","False","","77","37.26.147.206","0","42494","גיטין|טז ע"א",""),new Message("42511","42507","לא שייך לענינינו","30/12/15 15:18","יח טבת","תשע"ו","15:18","אלף בית רשי","כי הרי במתכונת הגזירה הייתה בגלל שהיו שתי בורות בקרקע באחד היה מי גשמים סרוחים ובשנייה היה מים שאבים נקיים שהחליפו אותם כל פעם והטובלי היו רוצי להסיר מעליהם את הליכלוך מהמקוה והיו טובלים בבור השני וע"כ חששו שיאמרו שהעיקר בבור השני ולבסוף לא יטבלו כלל בראשון וע"כ גזרו,

אגב אני מכיר יהודים חסידיים שמקפידים היום לא להתקלח לאחר הטבילה במקוה, אלא שיש כאלה מהם שגם לא מתקלחים לפני לצערי והם בבחינת חב לאחריני","278","","3046","True","True","False","","220","24.201.226.110","0","42494","גיטין|טז ע"א",""),new Message("42512","42511","לא נכון","30/12/15 16:08","יח טבת","תשע"ו","16:08","אור חדש","פירוש הרע"ב לזבים ה יב:
והבא ראשו ורובו - לאחר שטבל בו ביום:
במים שאובין - לפי שהיו טובלים במי מערות סרוחים והיו נותנין עליהם אחר כך מים שאובין להעביר סרחון המים, התחילו ועשאום קבע לומר לא מי המערות מטהרים אלא מים שאובים מטהרים, עמדו וגזרו עליהם טומאה, דלמא אתו לבטולי תורת מקוה וטבלי בשאובים, וכדי לקיים גזירה זו להעמידה, הוסיפו וגזרו על טהור גמור שנפלו על ראשו (ורובו) שלשה לוגין לז מים שאובין, שיהיה פוסל את התרומה עד שיטבול:

הבעיה שהיו מתקלחים לאחר הטבילה וחששו שיטעו שרחיצה זו מטהרת בלא צורך בטבילה
(המציאות היא שכל מים שתשאיר במערה יסרחו לאחר זמן ולא משנה מה מקורם)

טבילה בשאובין בקרקע מטהרת מטומאת קרי כפי שניתן גם לדייק מרש"י אצלינו","458","","3046","True","True","False","","135","84.228.112.64","0","42494","גיטין|טז ע"א",""),new Message("42556","42511","עיין משנה מקואות","31/12/15 14:25","יט טבת","תשע"ו","14:25","אור חדש","פ"ח משנה א' ששאובין בקרקע מטהרין ב"ק","458","","3045","True","True","False","","93","37.26.147.176","0","42494","גיטין|טז ע"א",""),new Message("42528","42512","אין לדייק כך מרש"י - ראה מקומות נוספים","31/12/15 04:29","יט טבת","תשע"ו","04:29","אלף בית רשי","אמנם מהגמרא בשבת ג"כ הלשון ונותנין עליהם אבל רש"י בשבת דף יד
אלא אלו מטהרין. וחיישינן דילמא אתי לבטולי תורת מקוה וטובלין בשאובין והתורה אמרה אך מעין ובור מקוה מים וגו' (ויקרא יא):

עוד דבר יסודי שצריך לשים לב יש כאן שתי דברים 1)הבא ראשו ורובו אין שיעור למים 2)וטהור שנפלו שלשה לוגין,
שני דברים אלו נגזרו בעקבות אותה תקלה שהשתמשו במים שאובין להסיר את הסירחון וע"כ הציור מוכרח להיות כך או שהיה בור נוסף של מים שאובים שאותם החליפו כל הזמן (בבור המקוה אי אפשר להחליף כי כשר רק מי גשמים) או שהיו לוקחים עם כלי שלוש לוגין ומפילין על עצמם,

לגבי טהרת ב"ק במים שאובים באשבורן בכל מקרה צריך שיעור מקוה וא"כ זה כבר יוגדר כמקוה ולא כבור רחצה שגודלו ככל הנראה כראשו ורובו הרבה פחות ממקוה","278","","3045","True","True","False","","204","24.201.226.110","0","42494","גיטין|טז ע"א",""),new Message("42539","42528","נכון ולא נכון","31/12/15 10:29","יט טבת","תשע"ו","10:29","אור חדש","אכן יש בעיה לא רק ברחיצה בשאובין אלא גם בטבילה בהן אם הם בכלי שהרי שני המצבים הנ"ל לא מועילים כלל מדאו' ועל שניהם גזרו
לא נכון להמציא חילוק בין "מקוה" שמטהר ב"ק בשאובין ל"בור רחצה" שמטמאו
א: אין לזה זכר בשום מקום
ב: אין הבדל אמיתי במים שאובים בקרקע בין יש בהם מ' סאה לאין בהם
אומנם נכון שגם בשאובין צריך שיעור לטהרה ובפחות מזה לא יועיל רק שים לב ששיעור מקוה זה כשיעור גופו של אדם- קצת יותר מ"ראשו ורובו"","458","","3045","True","True","False","","113","37.26.147.152","0","42494","גיטין|טז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);