סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

אלף בית רש"י

דיוק וחידוש ברש"י

גיטין דף טז

עמוד א

רש"י ד"ה בעל קרי חולה כו' טהור. לדברי תורה דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין קודם שיעסקו בתורה והקלו על החולה בנתינת תשע קבין אפי' שאובין במסכת ברכות אבל לטהרו ליכנס במקדש בעינן ארבעים סאה:
נראה לדקדק בלשון רש"י שכתב תשע קבין אפילו שאובין וכו', וכן מה שכתב לטהרו ליכנס למקדש וכו' ולא כתב לטהרו לתרומה וקדשים כלשון הגמרא (במסכת בבא קמא דף פ"ב ע"א) ששם הגמרא מסבירה את כל עשרה התקנות שתיקן, אומרת הגמרא כך: ותיקן טבילה לבעלי קריין דאורייתא הוא דכתיב {ויקרא טו-טז} ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ את בשרו במים דאורייתא הוא לתרומה וקדשים אתא הוא תיקן אפילו לדברי תורה, ע"כ.
והנה בריטב"א הקשה איך אפשר לומר שטהור בתשעה קבין הרי כבר בנפילת שלוש לוגין על אדם שהיה טהור גזרו טומאה, ותירץ שלשה תירוצים: א. שהגזירה הייתה מג' לוגין ועד תשעה קבין ותשעה קבין לא כי הם מטהרים, ב. שכאן זה רק טהור לתורה ותפילה ורק כלפי תקנת עזרה שהצריך טבילה לב"ק לתורה ותפילה ובחולה הקילו, ובאמת גם תשעה קבין מטמאים את הטהור, ג. שעל חולה לא גזרו חכמים.
ואפשר שלכך רומז רש"י שכתב אפילו כי הרי בשלושה גזרו שיהיה טמא לתרומה אף אם היה טהור, ולכן המשיך רש"י לכתוב אבל ליכנס למקדש בעינן ארבעים סאה, כי הרי לתרומה בודאי לא שייך שיועיל כי בתשעה קבין בודאי שיהיה טמא לתרומה כי כבר בשלושה לוגין יהיה טמא, ומכאן שרש"י סבר כתירוץ השני של הריטב"א ולרש"י לא הוקשה מידי כי זה הוא רק היתר לחולה לצורך דברי תורה ותפילה ועל כן רש"י גם מראה מקום למסכת ברכות (בדף כ"ב) ששם הגמרא מסבירה את מהות ההיתר לצורך תורה וכו'.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר