var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=40349;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","57"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","55"),new MostViewed("107103","פסחים - מקום שנהגו","מרדכי דב זינגר","03/05/24 10:53","807","52")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("40349","0","אילפס , האם הכוונה לזה ?","13/07/15 13:14","כו תמוז","תשע&quot;ה","13:14","שמואל נבון","שאלה  : האם זה סיר קטן. מול הקדרה שהיא סיר גדול ?.","515","jpg","3223","True","True","False","","1758","2.54.38.139","0","0","נדרים|נא ע&quot;א","0-jpg"),new Message("40358","40349","להיפך","13/07/15 16:11","כו תמוז","תשע&quot;ה","16:11","דוד כוכב","האילפס הוא סיר גדול והיו מחלקים ממנו לכל העניים.<br />וע&quot;פ מסכת עירובין דף נג ע&quot;ב ובמקבילות, ראה מהרש&quot;ל שם, וגם באיכה (בובר) א, א, עולה שקדירה קטנה יותר, וקרובה לקערה שהיא צלחת פרטית.","125","","3223","True","True","False","","222","164.138.117.211","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40360","40358","זכור לי שההבדל בצורה","13/07/15 16:39","כו תמוז","תשע&quot;ה","16:39","אור חדש","האלפס יותר שטוח- דומה למחבת שלנו ואילו הקדרה עמוקה<br />לא זוכר מה המקור לדבר","458","","3223","True","True","False","","159","213.151.62.100","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40388","40358","חוששני שאין דבריך מבוססים","14/07/15 13:00","כז תמוז","תשע&quot;ה","13:00","Almuaddib","כלל לא ברור האם הקדרה קטנה מהאלפס, או ההיפך - או שההבדל ביניהם כלל אינו קשור לגודל, אלא למשהו אחר.<br /><br />ממעבר על כל המקומות בהם מוזכרים אלפסים, נראה כי מדובר בכלי שבא תמיד בצמידות לקדרה - ובגדלים שונים. כך, למשל, למדנו בעירובין כי &quot;אין משיירין פאה באילפס אבל משיירין פאה בקערה&quot;, ובמנחות &quot;ג' דפוסים היו שם הא' לתנור וא' לבצק ואחד שהוא רודה ונותנו לאלפס כדי שלא יקלקלו את הלחם&quot;.<br /><br />ונראה לי שדוקא ההבדל אחר, ואולי נעוץ בקיומו של מכסה, שהקדרה אין לה מכסה, ולאלפס יש.<br /><br />בכל אופן, חוששני שמה שכתבת למעלה, אין לו על מה להתבסס.","107","","3222","True","True","False","","226","82.81.160.69","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40361","40360","אלו מחבת ומרחשת","13/07/15 16:47","כו תמוז","תשע&quot;ה","16:47","דוד כוכב","לרבי חנינא בן גמליאל במשנה במסכת מנחות דף סג ע&quot;א. <br />ושם בגמרא מרחשת נדמתה לכלבוס עמוק, ולא דימו כלל ללפס וקדירה.","125","","3223","True","True","False","","253","164.138.117.211","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40362","40361","מה שייך ברור בלשון תורה לנדוננו?","13/07/15 17:23","כו תמוז","תשע&quot;ה","17:23","אור חדש","מחבת ומרחשת נאמרו ב<b>עברית מקראית</b> וצריך להבין פי' המצווה לפי מקבילות <b>מהמקרא</b>.<br />שאלתנו היא מה היחס בין המילה <b>הארמית </b>אילפס למילה הארמית קדירה.","458","","3223","True","True","False","","172","213.151.62.100","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40376","40362","עיין שוב בדבריי","14/07/15 01:45","כז תמוז","תשע&quot;ה","01:45","דוד כוכב","","125","","3222","False","True","False","","163","164.138.117.211","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40385","40376","עיינתי ודומני שטעית","14/07/15 11:52","כז תמוז","תשע&quot;ה","11:52","אור חדש","<b>וב''ה אומרים</b>: &quot;כלי היה במקדש ומרחשת שמה <b>ודומה כמין כלבוס</b> <b>עמוק </b>וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים וכמין בלוטי היוונים ואומר וכל נעשה במרחשת ועל מחבת&quot; <br /><br />כל זה דברי ב&quot;ה שהיו <b>תנאים ארץ-ישראליים</b> ובחרו לדמות כלי עמוק לקלבוס. מובן שאין אלו דברי <b>הגמרא</b>!<br /><br />למה לא דימו לקדרה או אלפס שהן מילים רווחות <b>בבבל האמוראית</b>?<br /><br />לא בגלל שההשוואה לא נכונה אלא בגלל ההבדל בזמן ומקום <br />ממילא כנראה יש בידך <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=40372'>טעות נוספת</a>","458","","3222","True","True","False","","194","213.151.62.100","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40397","40385","סבורני שצדקתי","14/07/15 14:03","כז תמוז","תשע&quot;ה","14:03","דוד כוכב","כתבת שקדרה ו[אי]לפס הן מילים רווחות בבבל האמוראית. אבל בסוגייתנו מילים אלו שנויות בא&quot;י בברייתא תנאית, והן שנויות במשנה במקומות רבים מאוד.<br /><br />גם לא הבנתי איזו טעות נוספת יש ממילא בידי.","125","","3222","True","True","False","","191","164.138.117.211","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40392","40388","לקדרה יש מכסה","14/07/15 13:06","כז תמוז","תשע&quot;ה","13:06","אור חדש","משנה שבת פ&quot;ד מ&quot;ב  בראשונים ובגמ' יש כיסוי <b>לקדרה</b><br />וכן בגמ' חולין קח' ע&quot;ב מפורש שיש כיסוי לקדרה<br />וכן ידוע ומפורסם לכל ש&quot;ל<b>כל</b> סיר יש מכסה&quot; ובהקשר לדף של היום &quot;לכל דג יש דגה&quot;<br /> <img src='/icon/4.gif'>","458","","3222","True","True","False","","170","213.151.62.100","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40393","40392","חוששני ששגית במקור","14/07/15 13:12","כז תמוז","תשע&quot;ה","13:12","Almuaddib","לא מצאתי שם קדרה, עם או בלי מכסה.<br /><br />ובשאר הקדרות, לא מצאתי גם כן מכסה, אבל יתכן שלא חיפשתי במקום הנכון...","107","","3222","True","True","False","","190","82.81.160.69","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40394","40393","תיקנתי","14/07/15 13:14","כז תמוז","תשע&quot;ה","13:14","אור חדש","","458","","3222","False","True","False","","109","213.151.62.100","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40395","40394","חוששני שאין שם את שאתה טוען שיש שם","14/07/15 13:32","כז תמוז","תשע&quot;ה","13:32","Almuaddib","","107","","3222","False","True","False","","129","209.88.198.77","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40396","40395","בבקשה","14/07/15 13:55","כז תמוז","תשע&quot;ה","13:55","אור חדש","רע&quot;ב שבת פ&quot;ד מ&quot;ב:<br />נוטל. <b>כסוי של קדרה שיש תורת כלי עליו</b>, ואע''פ שהן עליו לא איכפת לן דלא נעשה בסיס להן שאין עשוי אלא לכסות את הקדרה:<br /><br />חולין קח א':<br />מתני' טיפת חלב שנפלה על החתיכה אם יש בה בנותן טעם באותה חתיכה אסור <b>ניער </b>את <b>הקדרה </b>אם יש בה בנותן טעם באותה קדרה אסור:... <br />חולין קח ב':<br />אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בשלא <b>ניער </b>ושלא <b>כסה </b>ודברי חכמים <b>בשניער </b><b>וכסה </b>","458","","3222","True","True","False","","184","213.151.62.100","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40399","40397","אשמח לציון המקומות של קדרה ואלפס במשנה","14/07/15 14:29","כז תמוז","תשע&quot;ה","14:29","אור חדש","כמובן מלבד המקרה של נדרים","458","","3222","True","True","False","","144","87.68.43.111","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40401","40399","הנה","14/07/15 14:34","כז תמוז","תשע&quot;ה","14:34","דוד כוכב","<b>קדירה/קדירות:</b><br />  1.  משנה מסכת ברכות פרק ו משנה ה<br />  2.  משנה מסכת מעשרות פרק א משנה ז<br />  3.  משנה מסכת מעשרות פרק ד משנה א<br />  4.  משנה מסכת ערלה פרק ב משנה טו<br />  5.  משנה מסכת שבת פרק ג משנה ה<br />  6.  משנה מסכת שבת פרק טו משנה ב<br />  7.  משנה מסכת ביצה פרק ד משנה ה  (*2)<br />  8.  משנה מסכת חגיגה פרק ג משנה ה  (*2)<br />  9.  משנה מסכת נדרים פרק ו משנה א<br />  10.  משנה מסכת נדרים פרק ו משנה ב  (*3)<br />  11.  משנה מסכת בבא קמא פרק ה משנה ב<br />  12.  משנה מסכת חולין פרק ח משנה ג  (*2)<br />  13.  משנה מסכת כלים פרק ב משנה ב  (*2)<br />  14.  משנה מסכת כלים פרק ג משנה ב<br />  15.  משנה מסכת כלים פרק ו משנה א  (*3)<br />  16.  משנה מסכת כלים פרק ז משנה א<br />  17.  משנה מסכת כלים פרק ז משנה ב<br />  18.  משנה מסכת כלים פרק ח משנה ד  (*2)<br />  19.  משנה מסכת כלים פרק ח משנה ח  (*2)<br />  20.  משנה מסכת כלים פרק יא משנה ט  (*2)<br />  21.  משנה מסכת כלים פרק כח משנה ב<br />  22.  משנה מסכת אהלות פרק ה משנה ב  (*3)<br />  23.  משנה מסכת אהלות פרק ה משנה ז  (*2)<br />  24.  משנה מסכת אהלות פרק י משנה ו<br />  25.  משנה מסכת טהרות פרק ב משנה א  (*6)<br />  26.  משנה מסכת טהרות פרק ז משנה ט  (*2)<br />  27.  משנה מסכת מכשירין פרק ד משנה ח<br />  28.  משנה מסכת מכשירין פרק ה משנה יא  (*3)<br />  29.  משנה מסכת טבול יום פרק ב משנה ב  (*2)<br />  30.  משנה מסכת טבול יום פרק ב משנה ה<br />  31.  משנה מסכת טבול יום פרק ג משנה ג<br />  32.  משנה מסכת עוקצין פרק ג משנה ד<br /><br /><b>אילפס/לפס:</b><br />  1.  משנה מסכת מעשרות פרק א משנה ז<br />אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין רבי יהודה אומר <br />  2.  משנה מסכת שבת פרק ג משנה ה<br />או לתוך הכוס כדי להפשירן האילפס והקדרה שהעבירן <br />  3.  משנה מסכת שבת פרק ח משנה ה<br />קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס: <br />  4.  משנה מסכת כלים פרק ב משנה ה<br />לתשמיש טמאים כסוי הלפס בזמן שהוא נקוב ויש לו חדוד <br />  5.  משנה מסכת כלים פרק ג משנה ב<br />ר' מאיר אומר בזיתים הלפס והקדירה שיעורן בזיתים הפך <br />  6.  משנה מסכת כלים פרק ה משנה ב<br />טרופה ונתונה באלפס הכופח עשאו לאפייה שיעורו כתנור <br />  7.  משנה מסכת כלים פרק יד משנה א<br />בו מיחם כדי לקבל סלעים הלפס כדי לקבל קיתונות קיתונות <br />  8.  משנה מסכת טבול יום פרק ג משנה ג<br />של ביצה שקרם על דפנות של לפס ונגע בו טבול יום מן השפה <br /><br /><br /><b>ועוד רבים בתוספתא בברייתות ובמדרשים תנאיים.</b>","125","","3222","True","True","False","","289","164.138.117.211","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40402","40401","תודה רבה","14/07/15 16:12","כז תמוז","תשע&quot;ה","16:12","אור חדש","אכן נראה שטעיתי ומילים אלו היו בשימוש גם אצל התנאים<br /><br />אומנם ערכתי חקירה לגבי <b>כלבוס </b>וזה מה שהתקבל:<br /><br />קהלת רבה (וילנא) פרשה יב <br />תמן תנינן לא יצא האיש<b> בסנדל המסומר</b>, ולא ביחיד בזמן שברגלו מכה, כמה מסמרות יהיו בו? ר' יוחנן אמר חמשה כנגד חמשה חומשי תורה, ר' דוסא בן חנניה אומר שבעה כנגד שבעה ימי השבת, ור' חנינא אומר תשעה כנגד תשעה ירחי הלידה, אמר ר' יוסי בן חנניה <b>הכלבוס אינו ממנין מהמסמרות</b>, ר' זעירא בשם ר' אבא בר זבדא מהו ליתנם על גבי מנעל בשבת, אמר לו מותר, מהו להחליפם, אמר לו מותר, מהו ליתנם זה על גב זה, אמר לו מותר.<br /><br />מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בלק סימן יג <br /><br />ויקר אלהים אל בלעם וישם דבר בפיו כאדם שנתן <b>כלבוס בפי בהמה</b> ופוקמה להיכן שירצה כך הקדוש ברוך הוא פוקם את פיו כיון שאמר לו שוב אל בלק וברכם, אמר מה לי לילך אצלו לפוח נפשו בקש לילך לעצמו ולא לבלק נתן הקדוש ברוך הוא <b>כלבוס </b>בפיו שוב אל בלק וכה תדבר<br /><br />ילקוט שמעוני תורה פרשת צו רמז תפז וכן בתצב'<br /><br />ובית הלל אומרים כלי היה בבית המקדש ומרחשת שמו ודומה <b>כמין כלבוס עמוק </b>וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי כרתים וכמין בליטי יונים ואומר וכל נעשה במרחשת ועל מחבת אלמא על שם כליו נקראו ולא על שם מעשיהן:<br /><br />בשני המקורות הראשונים נראה שכלבוס כלל איננו סוג של כלי בישול אלא כלי מעוקל המשמש לחיבור כמסמר או לתפיסת הבהמה.<br />ע&quot;כ נראה שהדמיון של המרחשת לכלבוס לא נובע מכך ששניהם כלי בישול עמוקים (שלדעתי זו הגדרה לקדרה) אלא הדמיון הוא בצורה החיצונית שהיתה לאותה מרחשת שהיה בה צורת וו או עיקול <b>ומלבד </b>זאת היתה עמוקה (כמעשה קדרה)","458","","3222","True","True","False","","256","213.151.62.100","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א",""),new Message("40403","40401","כמה מקורות לברור","14/07/15 17:27","כז תמוז","תשע&quot;ה","17:27","אור חדש","שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז <br /> כדי לבשל בו ביצת תרנגולת, שאין לך ביצה <b>קלה לבשל </b>יותר מביצת תרנגולת טרופה ונתונה <b>באילפס</b>:<br />מכאן נראה שזה הכלי היותר נוח לצליית ביצה, למה? נראה שמצד שהוא <b>רחב ודק</b> יותר משאר כלים!<br /><br />מדרש תנחומא (בובר) פרשת אחרי מות סימן יז <br />אמר ר' אלעזר [בן עזריה] לימדך התורה דרך ארץ, אם יהיה לאדם מישראל עשרה ליטרין של כסף, יהא אוכל ירק <b>בקדירה</b>, ואם יש לו עשרים יהא אוכל <b>באילפס</b>, ואם יהיה לו שלשים יהא אוכל ליטרא בשר משבת לשבת, ואם יהיה לו חמשים יהא אוכל בשר בכל יום [ויום], וכל כך למה, כדי לחוס על נכסיהם של ישראל.<br />כאן נראה שהאילפס <b>גדול </b>מהקדרה אלא שדבר זה קשה לקבל שהרי יש אילפסים קטנים וקדרות גדולות כמבואר בכלים:<br />משנה מסכת כלים פרק י משנה ח <br /> <b>לפסין זו בתוך זו </b>ושפתותיהן שוות השרץ בעליונה או בתחתונה היא טמאה וכולן טהורות היו בכונס משקה השרץ בעליונה כולן טמאות בתחתונה היא טמאה וכולן טהורות השרץ בעליונה והתחתונה עודפת היא והתחתונה טמאה בעליונה והתחתונה עודפת כל שיש בה משקה טופח טמאה:<br />מוכח שיש גדלים שונים לאלפסים א&quot;כ למה רק עשירים אוכלים באלפס? אולי כיוון שבישולו יותר איכותי ויקר- ייתכן שכיוון שבעצם מדובר <b>בטיגון </b>המצריך גם <b>שמן </b>ולא מים כבקדרה.<br /><br />על משנה זו מופיע בפירוש הרע&quot;ב כך:<br />לפסין - כמו אלפסין. מחבות גדולות של <b>ברזל </b>שמבשלין בהן:<br />ולכאו' יש כאן תשובה לשאלה מה מייחד אלפס- שעשוי ברזל ולא חרס! אלא שהמעיין במשנה זו יווכח שטעות חמורה יש כאן ולא ייתכן כלל שמדובר כאן בכלי מתכת אלא רק בכלי חרס שייך הדין ואכן הרע&quot;ב עצמו ממשיך בביאור המשנה כך:<br />&quot;היא טמאה - אם השרץ בעליונה, אוכלין שבתחתונה טהורין, דרחמנא אמר (ויקרא י&quot;א) כל אשר יפול אל תוכו, ולא אל תוך תוכו, &quot; שזה וודאי דין בכלי חרס בלבד.","458","","3222","True","True","False","","190","213.151.62.100","0","40349","נדרים|נא ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82692);