var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=40238;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","68"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","51"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("40238","0","הערה חשובה","06/07/15 11:01","יט תמוז","תשע"ה","11:01","אור חדש","מתיב רבא מקצתן לראשון וכולן לשני ראשון קנה שני לא קנה אלא אמר רבא היינו טעמא דרבי יוסי גזירה משום מתנת בית חורון.

תניא המפקיר את שדהו...


יש לשים לב שכל הגמרא מהמשנה עד סוף הפרק נדונה אליבא דר' יוחנן שחי בא"י שני דורות לפני רבא.
ריו"ח סבר שטעמו של ר' יוסי הינו ש"הפקר כמתנה" ועל זה יש קושיות רבות שנדונות בגמרא
אך לשיטת רבא, (שהובאה משום מה בעמוד שלנו באמצע הדיון בשיטת ריו"ח) טעמו של ר"י הינו גזרה וממילא לא קשה כלום וכל הדיון הארוך לא מתחיל.

למעשה צריך להבין ש"תניא המפקיר שדהו" כלל לא קשורה לדברי רבא ומתעלמת מהם, כיוון שדברי רבא נאמרו הרבה אחרי שהדיון הזה התקיים בביה"מ, והינה המשך לסוגיה שלפני כן.
ע"כ מומלץ לציין כאן סוגריים סביב דברי רבא ולכתוב לצידם "שייך לקמן בסוף הסוגיה"","458","","3228","True","True","False","","856","213.151.62.100","0","0","נדרים|מג ע"ב",""),new Message("40268","40238","חוששני שאתה מפספס כאן משהו חשוב","07/07/15 09:37","כ תמוז","תשע"ה","09:37","Almuaddib","דף הגמרא שלפנינו, אינו דף לא-ערוך. התלמוד הבבלי עבר עריכה, אפשר לומר אף עריכה קפדנית.

אם כך, השאלה שהיית צריך לשאול היא, מדוע - אם דברי רבא שייכים לסוף הפרק-סוף הסוגיא - מדוע הם הובאו כא, באמצעיתה?


לעניות דעתי, אתה צודק בכך שהחל מהבריתא, ד"ה תניא המפקיר שדהו" - הדיון חוזר לדיון במחלוקת רבי יוסי וחכמים אליבא דשיטתו של רבי יוחנן בדברי רבי יוסי.

אם כך, מדוע הובאו דברי רבא באמצע?

הבה נתבונן במהלך הגמרא מהמשנה עד כאן:

אמר ר' יוחנן: מ''ט דר' יוסי? קסבר הפקר כמתנה; מה מתנה - עד דאתיא מרשות נותן לרשות מקבל, אף הפקר - עד דאתי לרשות זוכה.

מתיב ר' אבא: והלה נוטל ואוכל, ורבי יוסי אוסר. א''ר יוסי: אימתי - בזמן שנדרו קודם להפקירו, אבל אם היה הפקירו קודם לנדרו - הרי זה מותר.

ואי אמרת עד דאתי לרשות זוכה, מה לי נדרו קודם להפקירו מה לי הפקירו קודם לנדרו?!
הוא מותיב לה והוא משני לה: כל הנודר - אין דעתו על מה שהפקיר.

מתיב רבא: מקצתן לראשון וכולן לשני - ראשון קנה שני לא קנה!
אלא אמר רבא: היינו טעמא דרבי יוסי: גזירה משום מתנת בית חורון.

תניא המפקיר את שדהו...



כעת אשאל אותך: על מי מקשה רבא?

לפי העריכה שלך, שקושיית רבא שייכת לסוף הסוגיה, הרי שרבא מקשה על דברי רבי יוחנן שלמעלה. רבי יוחנן טען כי טעמו של רבי יוסי הוא משום שקניין הפקר כקניין מתנה, ואילו רבא חולק עליו, וטוען כי אין הדבר כך, וכי טעמו של רבי יוסי הוא גזירת חכמים, משום המעשה שהיה בבית חורון.

אבל העורך לא סבר כמוך. לשיטת עורכי הגמרא, קושיית רבא היא כלפי דברי רבי אבא, לא רבי יוחנן.
וכך מקשה רבא:

ממתנתו של בריא, לא ניתן לחזור, בעוד ששכיב מרע שנתן, ואחר כך החלים - חוזר בו. הואיל והתנא בבריתא קבע כי הראשון קנה - הרי שזו היתה מתנת בריא. כאשר נתן לשני את כל נכסיו, הרי שעולה מכך שחזר בו ממתנתו הראשונה, והחליט לתת את כל נכסיו לשני. שאם לא תסבור כך, נמצא שמתחילה היתה כוונתו לחלק את נכסיו לשני האנשים, ושתי המתנות היו בגדר מתנת שכיר מרע, וגם הראשון לא היה קונה.
מכאן עולה בבירור כי כאשר ציווה את כל נכסיו לשני, הרי התכוון גם למה שכבר נתן לראשון - וחזר בו ממתנתו לראשון. מכאן ניתן ללמוד שמי שמעניק למישהו את כל נכסיו בסתם, דעתו אף על מה שכבר נתן לאחרים, ואם כך אי אפשר לומר שהנודר - אין דעתו לאסור את מה שהפקיר - ההיפך מתירוצו של רבי אבא.


ומכאן מיקום דברי רבא מתיישב היטב. רבי יוחנן פירש את טעמו של רבי יוסי. רבי אבא הקשה על טעמו של רבי יוחנן - והציע פירוש אחר, ואת פירושו דחה רבא - וכדי ליישב את קושיתו של רבי אבא - הציע פירוש שונה לגמרי בדברי רבי יוסי. בכך נסגר הדיון בדברי רבי אבא, וחוזרת הגמרא לדון בטעמו של רבי יוחנן.","107","","3227","True","True","False","","180","209.88.198.77","0","40238","נדרים|מג ע"ב",""),new Message("40290","40238","לאחר עיון בכ"י","09/07/15 12:30","כב תמוז","תשע"ה","12:30","אור חדש","באתר זה יש שני כ"י
בשני הנאה והמאוחר יותר הגרסא כגמרתנו
צילום הראשון מצ"ב.
ניתן להתרשם מהקושי הגדול שהיה בעבר בלימוד הגמרות שהסופר הוסיף קיצורים ור"ת מדעתו.
דברי רבא מובדלים משאר הטקסט ברווחים, זה נראה כמו "פתיחת חלון צדדי" שאיננו ברצף הסוגיה.
מי מצליח להבין מה הטעם של ר"י לפי רבא מהכ"י?","458","png","3225","True","True","False","","131","213.151.62.100","0","40238","נדרים|מג ע"ב","0-png"),new Message("40272","40268","יישר כח גדול","07/07/15 10:14","כ תמוז","תשע"ה","10:14","אור חדש","הערתך לגבי עריכה מדוקדקת וודאי נכונה ועל פי רוב ודרך הכלל כך צריך ללמוד שכל דבר קבוע במקומו לשם תכלית של העברת חכמה ולא במקרה בלבד.
בכ"ז יש יוצאים מהכלל ולעיתים הסיבה נעוצה בטעות מעתיקים (עדיין לא בדקתי בכ"י) או בחוסר עריכה של מסכת מסויימת. כמובן ידוע לך שמסכת נדרים לא זכתה לעריכה של אותו עורך שערך שאר מסכתות הבבלי והדבר ניכר ביותר בשינויי הלשון וגם בסגנון העריכה. ניכר גם שלפני הר"ן היה סידור אחר של היחס בין המשניות גדמרא.

ראה דבריו של הרב דוד שכמדומני ביאר אחרת קושיית רבא.

לא הבנתי בדבריך כיצד רבא יישב את ריו"ח וכיצד זה מתיישב עם דבריו המפורשים?","458","","3227","True","True","False","","141","213.151.62.100","0","40238","נדרים|מג ע"ב",""),new Message("40273","40272","רבא מסביר את דברי רבי יוסי, לא רבי יוחנן","07/07/15 10:21","כ תמוז","תשע"ה","10:21","Almuaddib","(טעות הקלדה בדברי לעיל תוקנה)

ואכן, אני חולק לגמרי על דברי ר' דוד לעיל, שאם כדבריו - הקושיה על העריכה ומיקום דברי רבא עומדת ומתחזקת.","107","","3227","True","True","False","","152","209.88.198.77","0","40238","נדרים|מג ע"ב",""),new Message("40274","40273","אם כך הדרא קושיה","07/07/15 11:46","כ תמוז","תשע"ה","11:46","אור חדש","אם רבא לא בא לתרץ דברי ריו"ח אלא בעיקר לדחות הסברו ולהציע הסבר חדש בדעת ר' יוסי היה ראוי לקבוע דבריו כפי הסדר הכרונולוגי בסוף הסוגיה הדנה בשיטת ריו"ח ולא באמצעה.","458","","3227","True","True","False","","133","213.151.62.100","0","40238","נדרים|מג ע"ב",""),new Message("40277","40273","יש בזה אכן מחלוקת המפרשים","07/07/15 12:30","כ תמוז","תשע"ה","12:30","דוד כוכב","אני הבאתי את פירוש המפרש המכונה 'רש"י' ומפרשים נוספים, כגון השיטה מקובצת בסתמא ובשם שיטה.
אך תוספות ופרשנים נוספים פירשו שבמתנתו לשני הוא אכן חזר בו מהמתנה לראשון.

כפירוש שהבאתי פסק הרמב"ם הלכות זכיה ומתנה ט, יח:
"נתן מקצת נכסיו וקנו מידו, ואחר כך נתן את כולן לאחר וקנו מידו כדי ליפות את כוחו, אם מת קנה הראשון המקצת וקנה האחרון את השאר, ואם עמד, ראשון קנה שני לא קנה".
וכך כתבו גם הטור והשו"ע חו"מ רנ, יב.
ואף שבמקום: "את כולן לאחר", כתבו: "והמותר לשני", היינו הך, שכן כך הם פירשו ופסקו את לשון הברייתא דידן שמובאת גם במסכת בבא בתרא דף קמח ע"ב.","125","","3227","True","True","False","","156","164.138.117.211","0","40238","נדרים|מג ע"ב",""),new Message("40278","40274","כבר עניתי על כך בדברי למעלה:","07/07/15 13:47","כ תמוז","תשע"ה","13:47","Almuaddib","רבא לא בא לדחות את הסבר רבי יוחנן, אלא לדחות את הסברו של רבי אבא, על כן דבריו באו בדיוק במקומם - לאחר דברי רבי אבא.

"על הדרך" - תוך שהוא דוחה את תירוצו של רבי אבא, הוא גם דוחה את פירושו של רבי יוחנן בדברי רבי יוסי, ומביא טעם אחר.","107","","3227","True","True","False","","162","209.88.198.77","0","40238","נדרים|מג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);