var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=37466;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","78"),new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","76"),new MostViewed("107150","הגהות הגר"א ב"מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","44")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("37466","0","דעת ר"ש ב"הואיל ונאסרה עליו שעה אחת"","05/11/14 17:03","יב חשון","תשע"ה","17:03","עציוני","בדף יח ראינו שנחלק ר"ש על חכמים בדין אשת אחיו שלא היה בעולמו. לדעת חכמים, אם האח הצעיר נולד לאחר פטירת הבוגר, הרי שאלמנת הבוגר אסורה עליו עולמית בכל מצב. ר"ש חולק וסובר שאם נתייבמה (לאח אמצעי, שהיה בחיי המת) והתאלמנה שוב, יכול האח הצעיר לייבמה.
נחלקו האמוראים האם ר"ש אמר את דינו רק במצב של "יבם ואח"כ נולד" או אף ב"נולד ואח"כ ייבם". לדעה ראשונה רק אם האח הצעיר נולד לאחר שהאמצעי כבר ייבם, ולמעשה הכיר את האשה כבר כאשת אחיו החי, אזי הוא לא מתייחס אליה כאל אשת הראשון (שלא היה בעולמו) אלא כאשת השני ויכול לייבמה.
הדעה החולקת סוברת שגם אם קודם נולד הצעיר (ואז היתה אסורה עליו מדין אשת אחיו שלא היה בעולמו), ואח"כ ייבם האמצעי, עדיין בעת פטירת האמצעי יוכל הצעיר לייבם, משום שנישואי השני "מוחקים" את הקשר של האלמנה לראשון וכעת היא נחשבת כאשת השני בלבד, וממילא אין לשלישי בעיה לייבם.

והנה בדף ל מופיעה משנה:
שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואח''כ מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:

לכאורה זה מקרה מקביל ממש לנולד ואח"כ ייבם. בשעה שנפלה האלמנה לייבום בפעם הראשונה היתה אסורה על אחד האחים. ייבם אותה אח אחר (בעל הנוכרית), ולכאורה עכשיו היא אשתו בלבד, ללא כל קשר לראשון. בשעה שהיא מתאלמנת בשנית, כבר אין מניעה לאח השלישי לשאת אותה, וכל הבעיה היא היותה אשת הראשון שנאסרה שעה אחת.
מדוע כאן לא ראינו שר"ש חולק? תינח למ"ד ייבם ואח"כ נולד, אבל למ"ד שאף בנולד ואח"כ ייבם אמר ר"ש את דינו, הרי בהכרח הוא לא מקבל את הכלל "אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת" והיינו מצפים שיחלוק גם כאן!","159","","3477","True","True","False","","1140","212.150.66.161","0","0","יבמות|ל ע"א",""),new Message("37470","37466","דעת ר"ש ב"הואיל ונאסרה עליו שעה אחת"","07/11/14 00:23","יד חשון","תשע"ה","00:23","דוד כוכב","נראה שקיים הבדל בין שני המקרים, ורבי שמעון מודה בדין המשנה שבדף ל.
בדבריך טענת שטעמו של רבי שמעון הוא: "משום שנישואי השני "מוחקים" את הקשר של האלמנה לראשון וכעת היא נחשבת כאשת השני בלבד, וממילא אין לשלישי בעיה לייבם", לטעם זה לא אמור להיות הבדל בין שני המקרים.
אולם כמו שכתבת לא משמע כך מסתימת המשנה. וכך גם מסתבר, שגם לרבי שמעון אין סיבה שנישואי השני ימחקו את איסור אשת אחיו שהוקבע 'הואיל ונאסרה עליו שעה אחת'. רבי שמעון חורג מכלל זה רק במקרה אחד: כאשר היתר היבום לא נתקיים רק משום חיסרון של "יחדיו" שנדרש מהפסוק (דברים כה, ה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, כלומר רק באשת אחיו שלא היה בעולמו. רבי שמעון הרי "דריש טעמא דקרא", ורק בחיסרון של "יחדיו" קיימת סברה שהאח האמצעי ממשיך ומחבר רצף של "יחדיו" בין האח הראשון לאחרון. האח האמצעי הרי ממלא את מקומו של האח המת, ככתוב: (בראשית לח, ט) כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע... [כי אם:] נְתָן זֶרַע לְאָחִיו. וכיון שהאח האמצעי היה בעולמו של האח האחרון, נחשב הדבר כאילו גם האח הראשון היה בעולמו של האח האחרון, כי נשמת האח הראשון גנוזה באח האמצעי. "והמשכיל יבין" (רמב"ן בראשית לח, ח).","125","","3475","True","True","False","","137","31.44.139.249","0","37466","יבמות|ל ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82784);