var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=35525;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("35525","0","הרב עקיבא כהנא במאמרו המובא ב-"להעמיק"","20/06/14 12:38","כב סיון","תשע"ד","12:38","יהודי_קדום","מותר לעשר בשביל להתעשר? עושה דבר מאוד מעניין:
הרב מדבר על מצוות הצדקה כשבעצם הגמרא מדברת על מעשר. (1)

מעניינת אותי הסיבה להבאת הצדקה כעיקר, ואולי אף יותר מכך: "עשייתה" שווה לחלוטין למעשר משום שהיא באה תחת הכותרת "מותר לעשר וכו'.

הנה כך הדברים שם:
המאמר פותח ב-: "הגמרא בתענית (ט ע"א) כותבת שמותר לעשר את המעשר על מנת להתעשר, ..." וכו' עד סוף השורה השלישית -

ומיד הוא כותב:

"הגמרא ביארה מהו המקור לכך שמותר לנסות את ה' במצוות הצדקה, אך לא ביארה מה הטעם שמצוות צדקה שונהבזה משאר המצוות?..." (?)
(כל ההדגשות שלי).

כאמור, ולמרות ההערות של הרב בסוף המאמר, נוצר רושם שהצדקה היא הדיון העיקרי של הדף - ולא היא.

(1)
אומנם מצינו שיש משותף בין מעשר לצדקה (ראה למשל רש"י, ר"ה ה: ד"ה ' ה' אלהיך אלו צדקות ומעשרות') אבל לא מצאתי שמעשר הופך לצדקה. אותי מעניין מדוע נדחה המעשר מן הדף כמעט לחלוטין - כאילו ביצענו לגמרא "החלף" 'מעשר' ל- 'צדקה'.

.","233","","3604","True","True","False","","983","109.66.8.158","0","0","תענית|ט ע"א",""),new Message("35526","35525","תשובה","20/06/14 12:52","כב סיון","תשע"ד","12:52","חשיבה ישרה","אני מקבל במייל, מישיבת הר עציון, שיעור קצר יומי על הדף בו הרחבה עיונית, של אחד הנושאים מהדף הנלמד.

היום הנושא היה כמובן מעשר כספים.
תחילה הביא את המדרש שבתוספות, המרחיב את המצווה גם למעשר מהכסף [ודוק! הגמרא אינה מדברת על מעשר מכסף....]. מכאן, לדבריו שמעשר כספים הינו הרחבה של מעשר שני!

לאחר מכאן הוא כותב כך:
"על פניו נראה מדברי רבי יוסף קארו שמדובר במצווה שונה - לא מדובר במצוות מעשר כספים אלא במצווה אחרת של צדקה (שולחן ערוך יורה דעה ד סימן רמט סעיף א)."

אולי מכאן שאב הרב ע' כהנא את הזהות בין מעשר כספים לצדקה.","219","","3604","True","True","False","","78","5.29.222.64","0","35525","תענית|ט ע"א",""),new Message("35534","35526","תודה. אבל עדיין קשה כי מדובר "בהרחבה"","20/06/14 14:41","כב סיון","תשע"ד","14:41","יהודי_קדום","למעשר כספים שהוא מעשר הניתן מרווחים. וגם אם הוא נלמד מ"כל" - אינו דומה ל- ""עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ...".

ועוד:
לא לכל הדעות מעשר כספים מהתורה לעומת "עשר תעשר" שהוא ודאי מן התורה. וכן שבמצוות צדקה מחוייב כל אדם מישראל.

ועוד:
מעשר כספים ניתן מרווחיו של אדם בתחילת השנה ואינו חייב להיות קשור לתבואה אלא יכול לבוא מפרקמטיא וכו' ונכון שמשום כך אפשר לקבל שזו "הרחבה" של המצווה בפסוק "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה." .

ועוד:
במעשר כספים יכול להשתמש המפריש עצמו ואינו מחוייב לתיתם כדין מעשר א', ב' וכו' (כמובן שמדובר שנותנם לצורך מצווה)


והעיקר: וזה לענ"ד, רק מי שיחפש ויחקור ימצא קשר מרומז כלשהו, בין "עשר תעשר" שבדף שלנו לבין גוף המאמר המדבר על צדקה. ואפשר שיש השערה נוספת לכתיבת המאמר בדרך זו.


.","233","","3604","True","True","False","","177","109.66.8.158","0","35525","תענית|ט ע"א",""),new Message("35536","35534","איני מבין מה אתה רוצה","20/06/14 15:58","כב סיון","תשע"ד","15:58","חשיבה ישרה","1. הופנית לשו"ע המחבר בין מצוות צדקה לבין החישובים העולים ממצוות מעשר כספים.
ההנחה היא שהמחבר ראה במצוות מעשר כספים חלק ממצוות צדקה,
ולאור זאת כתב הרב הנ"ל את מאמרו.

בכך למעשה ענינו על שאלתך והיא מדוע הוא "קופץ" למצוות צדקה.

[זה שהתשובה מעלה עוד כמה וכמה קושיות ותמיהות על הרב המחבר, אינו משאיר את תשובתנו קשה אלא מעלה את שאלותיך מהרב כותב המאמר אל מרן.]

2. בסוף דבריך, אתה מקשה על הרב כותב המאמר.
יש לי הרבה קושיות [וגם תשובות לצערי] על כל מיני דברים שכותבים.
אבל צריך לשמור על כבוד ת"ח אז אני משתדל למלא פי מים. וד"ל.","219","","3604","True","True","False","","60","5.29.222.64","0","35525","תענית|ט ע"א",""),new Message("35546","35536","אם רק אני רואה את ״הקפיצה״ במאמר","20/06/14 18:16","כב סיון","תשע"ד","18:16","יהודי_קדום","ממעשר, כפי שהרחיב בו רבי יוחנן, - לצדקה, כפי המאמר, אז באמת הבעיה היא שלי. אולי גם יש לי בעיה בהבנה למה אני לא מקבל כמובן מאליו מה שהוא כותב מיד בשורה הרביעית שהגמרא מבהירה את מצוות הצדקה ושבאמת אני צריך לקבל זאת כי עובדה היא, כפי שמראה ר' חשיבה ישרה, שאפשר ע״י לימוד ממעשר כספים להבין את המאמר.

אני מבקש שתבדוק דבריי לשם לימוד בלי המטען החורג שבסוף דבריך ואולי יתברר שיש משהו בדבריי.","233","","3604","True","True","False","","187","109.66.8.158","0","35525","תענית|ט ע"א",""),new Message("35552","35546","ברור שיש קפיצה !!","20/06/14 18:45","כב סיון","תשע"ד","18:45","חשיבה ישרה","לא טענתי שאין קפיצה אלא הסברתי את הרקע שלה. [שהרי אתה בעצך שאלת מדוע הוא קופץ לנושא אחר ועל כך עניתי - בעקבות השו"ע.]

הרקע הוא שמרן בשו"ע חיבר בין מעשר כספים למצוות צדקה.
חיבור זה הוא שהביא את כותב המאמר לעשות את הסלט בין מעשר כספים לצדקה.

סיכום:
הביקורת שלך על כותב המאמר נכונה מכל הבחינות.
הסיבה שכותב המאמר עירבב בין התחומים ועשה את ה"קפיצה" היא החיבור בין המצוות בשו"ע.

שבת שלום","219","","3604","True","True","False","","62","5.29.222.64","0","35525","תענית|ט ע"א",""),new Message("35554","35552","תודה על חיזוק דבריי. עכשיו אני לא לבד!","20/06/14 19:11","כב סיון","תשע"ד","19:11","יהודי_קדום","יישר כוח על הכול.
שבת שלום.","233","","3604","True","True","False","","133","109.66.8.158","0","35525","תענית|ט ע"א",""),new Message("35584","35554","שלום רב, וישר כח על ההערות על המאמר","23/06/14 09:40","כה סיון","תשע"ד","09:40","עקיבא","(אני הכותב)
למעשה בסוף המאמר הובא על זה שתי דעות שרמ"א מביא ואני משער שקראת אותם, כך שזה לא לגמרי 'קפיצה מחשבתית', מה גם שכמו שהביאו לעיל שו"ע מביא זאת בהלכות צדקה

כמו כן המאמר היה רחב יותר וקוצץ משיקולי עריכה, אצרף לפה דיון נוסף שהיה במאמר וקוצץ על ידי העורכים ב'ארץ חמדה'...
אביא אותו בעיקר בשביל רמב"ן שמשמע ממנו שוודאי מותר בצדקה לעשר בשביל להתעשר, ולא רק מחמת הפסוק 'עשר בשביל שתתעשר', אלא מהתורה 'ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך אלוקים'

"רמב"ן (בהשמטות לספר המצוות (לאווין יז) כותב ש"לא יחר בעיניו בתתנו צדקה לעניים, ולא ניתן אותה אליהם בעין רעה... לפי שהוא יתברך ישלם לנו הכל בכמה כפלים..." וכותב מגילת אסתר שרמב"ם השמיט מצווה זו לתת לעניים בעין יפה, כי הבין שזהו פרט במצווה. ונראה שרמב"ן למד שהפסוק שאומר 'כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך' אינו ברכה או הבטחה, אלא הגדרה במצוות הצדקה, שאנחנו צריכים לתת צדקה מתוך טוב לב, ולדעת שה' ישלם לנו, ונראה שלפי שיטתו בכל צדקה מותר לתת על מנת להתעשר, ועל כל צדקה נאמרה ברכה זו. וכן נראה שלשיטת רדב"ז שהובא לעיל, שהותר לנסות בשביל כל מצוות שהן כלפי העניים, הותר הדבר גם בכל מצוות צדקה, ולא רק במעשרות שבהם עסק הפסוק שהבטיח עשירות. אמנם לדעת המאירי כפי שהבאנו לעיל הדבר אסור."","106","","3601","True","True","False","","120","192.117.162.62","0","35525","תענית|ט ע"א",""),new Message("35586","35584","שהמאמר קוצץ ע"י העורך - לא העליתי בדעתי!","23/06/14 11:25","כה סיון","תשע"ד","11:25","יהודי_קדום","ובזה ודאי אפשר להבין את "הקפיצה" לדיון בצדקה.
לא רק שהעורך, לאחר הקיצוץ, לא הכניס אף לא הערת ביניים אחת בתחילת המאמר, אלא שבעריכה הוא חיבר את שלוש השורות הראשונות למשפט אחריהן, משפט שאינו נכון ישירות לגמרא תענית ט. וודאי היה נכון במקור למקומו, (המשפט הוא: "הגמרא ביארה מהו המקור לכך שמותר לנסות את ה' במצוות הצדקה" ואיני חולק על מי שדורשו להאדרת מצוות הצדקה!).
הערה מסבירה כזו, שוודאי קוצצה בעריכה, הייתה מקשרת את "עשר תעשר כדי שתתעשר" שבדף הגמרא , להבנת השקילות ההלכתית והרעיונית המובאת בגוף המאמר .

אכן, נכון, כבר בכתיבתי הראשונה התייחסתי להערות: "כאמור, ולמרות ההערות של הרב בסוף המאמר, נוצר רושם שהצדקה היא הדיון העיקרי של הדף" אלא שגם הוספתי: " - ולא היא.".

יישר כוח","233","","3601","True","True","False","","197","109.64.10.120","0","35525","תענית|ט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);