מותר לעשר בשביל להתעשר? / הרב עקיבא כהנא

פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה

תענית ט ע"א

הגמרא בתענית (ט ע"א) כותבת שמותר לעשר את המעשר על מנת להתעשר, ואף שכתוב 'לא תנסו', ואסור לנסות את ה', בזה מותר לנסות. הגמרא מביאה ראייה מפסוק (מלאכי ג, י) שהקב"ה אומר לעם ישראל לבחון אותו כשיביא מעשר לבית האוצר 'אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים, ונתתי לכם ברכה עד בלי די'.
הגמרא ביארה מהו המקור לכך שמותר לנסות את ה' במצוות הצדקה, אך לא ביארה מה הטעם שמצוות צדקה שונה בזה משאר המצוות?
המאירי מבאר (שם) שאין היתר לתת צדקה כשמטרת הנתינה היא לתועלת של התעשרות, אלא שברור שאדם שמקיים את מצוות הצדקה יתעשר, שהרי מידותיו של ה' הם מידה כנגד מידה, ולכן אם אדם מנסה זה יצליח, אבל אסור לשנות את כוונת המצווה, וכלשונו: "כל לעשות על מנת כך אסור". וכן כתב בשל"ה (מסכת מגילה פרק נר מצוה) שאסור לתת צדקה בשביל להתעשר, אלא שברור שמי שנותן צדקה מתעשר.
לעומתם רס"ג (אמונות ודעות מאמר ז אות א) סובר שמותר לתת צדקה על מנת להתעשר, ולבחון את ה' אם הוא ראוי לעשירות, ואיסור 'לא תנסו' הוא רק לנסות כשאינו מאמין בה' באופן מוחלט, ובוחן האם 'יש ה' בקרבנו אם אין', אבל כשמאמין בה', ורק בוחן אותו במשהו שיש בידו יכולת לעשות, אין כלל איסור, ולדעתו מותרת נתינת צדקה למטרת התעשרות (1). לפי דברי רס"ג אפשר לפרש שכוונת הגמרא (ר"ה ג ע"א) שלגוי אסור לתת צדקה על מנת שיחיו בניו, היא משום שהגוי אינו מאמין בה' ורוצה לנסות את ה' כדי לדעת אם להאמין בו, אמנם יהודי מאמין בה' ומנסה את עצמו אם ראוי שיעשה לו נס, ולכן ליהודי מותר לתת צדקה על מנת שיחיו בניו.

שיטה שלישית היא שיטת רדב"ז (שו"ת ח"ג תמא) הסובר שמעיקר הדין היה צריך להיות איסור לנסות גם במצוות הצדקה, אמנם, מפני תקנת עניים, וכדי שיתנו יותר צדקה, תיקנו שיוכלו האנשים לתת צדקה בשביל כדי להתעשר. וכמו כן גם דין הגמרא (ר"ה ד ע"א ופסחים ח ע"א) שאדם יכול לתת 'סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני' ונחשב צדיק גמור, הוא גם משום תקנת עניים. וכן כתב רדב"ז גם בפירושו לרמב"ם (הלכות מתנות עניים ז, י) שהסיבה שכופים על מצוות צדקה אף שמתן שכרה בצידה, היא מאותה סיבה שמותר לנסות, שעושים פעולות עבור תקנת העניים גם אם אינם מהדין.

הרמ"א (יו"ד רמז, ד) פוסק להלכה שמותר לנסות את ה' רק במצוות הצדקה: "אסור לנסות את הקב"ה כי אם בדבר זה שנאמר ובחנוני נא בזאת", אמנם מביא מחלוקת האם הפסוק והגמרא נאמרו רק במעשרות, או גם בכל מצוות צדקה: "וי"א דוקא בנתינת מעשר מותר לנסות הקב"ה אבל לא בשאר צדקה (וכ"כ ר' יונה בספרו שערי תשובה שער ג אות ל)".

סיכום:
ג' שיטות יש מדוע מותר לנסות במצוות צדקה: א. מאירי – אסור לנסות גם בצדקה, אלא שבצדקה יש הבטחה מיוחדת. ב. רס"ג – אין איסור כלל לנסות את ה', אלא אם כן מנסה את ה' מחמת חסרון אמונה. ג. רדב"ז – אסור לנסות בכל מצווה אלא שבמצוות הצדקה התירו לנסות לצורך העניים.

 

(1) בנוסף נראה ממנו שאין הבדל בין מצווה זו למצוות אחרות, וזה דין בכל המצוות שאין איסור לנסות את ה' אלא באופן של חוסר אמונה.