var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34380;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34380","0","איה מלאכת הוצאה?","08/05/14 15:36","ח אייר","תשע&quot;ד","15:36","אור חדש","נסביר כאן את יסוד השביתה בשבת וממילא כיצד ביטלנו את מלאכת הוצאה:<br />כידוע המלאכה המדוברת ביותר בחז&quot;ל היא &quot;הוצאה&quot;; מספר פרקים במסכת שבת עם איזכורים לאורך כל המסכת, השפעה על הלכות ר&quot;ה ופורים, יסוד לכל הלכות מוקצה וכמובן כל מסכת עירובין שלא לדבר על כך שמלבד הבערה זו המלאכה המפורשת היחידה בתורה.<br />בניגוד למרכזיות המלאכה ברמת העיון למעשה יהודי בימינו, שסומך על ה&quot;עירוב&quot;- כנראה רוב שומרי תורה בארה&quot;ק (כמובן שלוקחים בחשבון את הנשים והילדים, כן גם הם יהודים) כלל לא נשמרים ממלאכה זו בחייהם הרגילים וייתכן שיעברו עליהם כל חייהם ללא שימנעו מלהוציא חפץ לרה&quot;ר מחמת איסור זה.<br />דבר זה מעלה תמיהה רבה, כיצד ביטלנו מחיינו אב מלאכה  מפורש בתורה ובנביאים ובחז&quot;ל בקלות רבה כ&quot;כ?<br />להבנת העניין נקדים מדרש:<br />בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יא: <br />טורנוסרופוס הרשע שאל את רבי עקיבא ... חזר אצל ר&quot;ע, א&quot;ל אם כדבריך שהקב&quot;ה מכבד את השבת אל ישב בה רוחות, אל יוריד בה <b>גשמים</b>, אל <b>יצמיח </b>בה עשב, א&quot;ל תיפח רוחיה דההוא גברא אמשול לך משל לשנים שהיו דרין בחצר אחת אם אין זה נותן עירוב וזה נותן עירוב, שמא מותרין לטלטל בחצר, אבל אם היה אחד דר בחצר הרי הוא מותר בכל החצר כולה אף כאן הקדוש ברוך הוא <b>לפי שאין רשות אחרת עמו </b>וכל העולם כולו שלו מותר בכל עולם כולו...<br />תשובתו של ר&quot;ע תמוהה ביותר מילא התרגלנו ש&quot;עירוב מתיר הוצאה&quot; אבל להתיר בכך מלאכת זורע והשקיה?<br />ולבאר העניין נסביר כך:<br />כידוע השביתה ביום השבת היא כנגד ששת ימי בראשית שבהם ברא הקב&quot;ה את עולמו כביכול באותן מלאכות שמהם אנו שובתים בשבת.<br />בספרי המקובלים מבואר שהמלאכה היסודית והראשונית שבה עסק הקב&quot;ה היתה צימצום ייחודו דהיינו הוצאה- מרשות היחיד- יחידו של עולם (מציאות אחדותו קודם מעשה הבריאה) למציאות של פרוד- עוה&quot;ז שיש בו ריבוי ורה&quot;ר, למעשה מלאכה זו היא המאפשרת את כל שאר המלאכות שהרי הבערת אש יכולה להתקיים רק בעולם מפורד ששייך בו חום וקור וכן כל שאר המלאכות.<br />חייבים לציין שיש בין המקובלים מחלוקת אם אותו  צמצום שעשה הקב&quot;ה היה ממש בעצמותו או רק באורו וגילויו אך בעצמותו מעולם לא חל שינוי והכל נשאר באחדות אחת ומציאות עולם הפרוד זה רק <b>למראית עין.</b><br />נראה לי שר&quot;ע סבר כהסבר השני וממילא מובן שאם הקב&quot;ה לא עשה באמת הוצאה ממילא הוא גם לא עושה זריעה וחרישה.<br />נראה שעם ישראל קיבלו בנבואתם את אותה קבלה שהתבארה כאן ומכריזים כלפי הקב&quot;ה:גם אנחנו חוזרים ומערבים את עולם הפרוד להיות מאוחד עמך ללא מציאות של חילוק רשויות וממילא אין לנו לאחר העירוב (ההכרה של האחדות הנ&quot;ל) איסור הוצאה אלא רק שאר המלאכות ורק מצד שנראה היה שאתה עוסק בהם בששת ימי בראשית.<br />עניינה של השבת:<br />מבואר בתורה שהקב&quot;ה נח ביום השביעי ממלאכתו של ששת ימי הבריאה, לפי דברינו עיקר המנוחה היתה מהנסיון <b>ליצור מראית עין של פירוד</b> בינו לבין העולם הנברא, ממילא בשבת יש יכולת לראות את אותה מציאות של האחדות ללא שהקב&quot;ה מתאמץ להסתירה. מי שלא מודע לכך ימשיך להסתכל על העולם כרגיל אך מי שעיניו בראשו רואה עולם אחר לגמרי ביום השבת.","458","","3648","True","True","False","","666","213.151.45.197","0","0","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34382","34380","מדהים ביותר!!!!","08/05/14 20:20","ח אייר","תשע&quot;ד","20:20","אמלתראות","וחזק ביותר, ובעצם אפשר לומר כי גם יהודי אשר אינו מודע לענין שכתבת, בתת מודע יש לו את הענין הזה, כשמחשב שהכל ביד הבורא, וכל מלאכתו עשויה, ואם כי אינו מפעילו בעולם המעשה ע&quot;י מניעתו מלהוציא, מ&quot;מ במניעה קלה במוקצה שהיא תולדה דמוקצה כיון שאנחנו בעיקבתא דגאולה אורה מזהיר כ&quot;כ שגשמיות קלה עושה פעולתה כגשמיות עבה בדורות קדמונים<br /><br /> <img src='/icon/6.gif'>","267","","3648","True","True","False","","245","66.128.7.111","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34392","34380","הלכה","08/05/14 23:21","ח אייר","תשע&quot;ד","23:21","הכהן","יש להוסיף על הדברים, כי העירוב המלא והמושלם הוא עירוב ההלכה והקבלה, והיינו: השו&quot;ע לא ס&quot;ל דמהני עירוב כמבואר בדבריו בכמה דוכתי וכמו שהרחיב בזה הביאור הלכה סי' שס&quot;ד ד&quot;ה שאין. וכן הכריע המשנ&quot;ב שם דאף שאין למחות ביד הסומכים על הדיעה שאין לנו רשות הרבים, כל בעל נפש יחמיר על עצמו. ואילו לדברי הקבלה של המקובל הדגול בעל האור חדש כדאי וראוי לסמוך על העירוב.<br />יש להמשיך ולהוסיף כי לצורך העירוב המושלם סמוך לגאולה יש הנוהגים לערב בין קודש לחול ובין ישראל לעמים ובין גברים לנשים וכהנה וכהנה, יצילנו ה' מכל שיבוש.","453","","3648","True","True","False","","77","164.138.117.69","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34402","34380","להנהלת הפורטל, אפשר לארגן סקר בשאלה :","09/05/14 09:05","ט אייר","תשע&quot;ד","09:05","אור חדש","&quot;האם לדעתך רוב שומרי תו&quot;מ מקפידים שבני ביתם לא יסמכו על העירוב בשבת?&quot;<br />תודה","458","","3647","True","True","False","","124","87.68.12.36","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34457","34380","קובץ עם עריכה וביאור יותר טובים","11/05/14 10:45","יא אייר","תשע&quot;ד","10:45","אור חדש","","458","doc","3645","False","True","False","","121","31.44.128.175","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א","0-doc"),new Message("34459","34380","כד הוינא טליא","11/05/14 19:44","יא אייר","תשע&quot;ד","19:44","Almuaddib","כד הוינא טליא, לימדני אבי מורי, כי אל לו לאדם לעסוק בקבלה, אלא אם כן מילא כרסו ש&quot;ס ופוסקים, וכבר מלאו לו ארבעים.<br /><br />- ואם יעסוק? תמהתי בחוצפה.<br /><br />פתח לי מסכת חגיגה, ולימדני מעשה בארבעה שנכנסו לפרדס.<br /><br />והנה, קראתי את ההודעות שכאן, מהפותחת דרך ממשיכותיה, וראיתי את העגל הזה. וכבר ראינו מי שיומרתו גדולה היתה מיכולתו, ועוד כהנה וכהנה שחשבו לדרוש, ומותנם לא הגיעה לעובי קוטנה של שאיפתם.<br /><br />והזכרת לי סיפור, מעשה שהיה בעיירתנו:<br /><br />כשנפטר משה-גנב, הגנב של העיירה, נתאספו גברי העיירה ונשותיה כדי ללוותו למנוחת עולמים. מנשטמן, עמדו הקהל בשקט, והמתינו שיימצא מי שידבר בשבחו של הנפטר. <br />מצווה לדבר בשבחו של הנפטר, אך חל איסור לשקר, ומשה-גנב, היה - איך נאמר – לא מצדיקי הדור. השתיקה המשיכה, ואז כחכח בגרונו הרב קראצמעך, רבה של עיירתנו, ואמר: <br /><br />&quot;נו משה. לעומת אביך המנוח – היית צדיק גמור!&quot; <br /><br />(מתוך: מואדיבּ, מעשים שהיו בעיירה)","107","","3645","True","True","False","","596","46.19.85.228","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34383","34382","לקח לי זמן להבין,בסוף הצלחתי ,נראה לי","08/05/14 20:39","ח אייר","תשע&quot;ד","20:39","אור חדש","<img src='/icon/2.gif'>","458","","3648","True","True","False","","118","87.68.12.36","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34387","34383","ד״א","08/05/14 21:24","ח אייר","תשע&quot;ד","21:24","עם הארץ","ספרדים לא סומכים על שום ערוב, אלא אם היתה עיר מוקפת חומה מימי יהושע וגם זה בספק .","248","","3648","True","True","False","","236","74.233.242.176","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34389","34387","יש בינינו מחלוקת במציאות...","08/05/14 21:37","ח אייר","תשע&quot;ד","21:37","אור חדש","שמת לב להערה לגבי ילדים ונשים? האם ידוע לך שיש ספרדים שלא נוהגים כשיטה המחמירה בילקוט יוסף אלא כ&quot;יש מקום להקל מעיקר הדין&quot;?<br />לפי דברינו הבעיה היא במחמירים...","458","","3648","True","True","False","","187","87.68.12.36","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34394","34392","מיהרת לערב מין בשאינו מינו.","08/05/14 23:41","ח אייר","תשע&quot;ד","23:41","אור חדש","אני אשמח להיות באותו גיהנום יחד עם רוב אמוני ושלומי ישראל (וכן רש&quot;י ועוד מגדולי הראשונים) בעוד אתה תהנה לך מג&quot;ע של מעטים בחלקה השמורה ליהירים. והנח להם לישראל שאם לא נביאים הם בני נביאים הם...<br />לא באתי לפסוק הלכה עפ&quot;י הקבלה חלילה אלא לבאר<br />את ההלכה הרווחת למעשה ברוב קהילות ישראל, ושוב אם אצלכם אומרים לנשים לטלטל זה אומר שסומכים על העירוב כי אשה היא בוודאי לא גוי של שבת.<br />כיוון שהנהגה זו תמוהה ביותר ואין לה ביאור בדרך הפשט (כמבואר במ&quot;ב שם) נאלצתי להרחיק נדוד עד לעומקה של סוגיה וממנה לבאר צדקתם של ישראל","458","","3648","True","True","False","","140","87.68.12.36","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34395","34394","לכתחילה ובדיעבד","08/05/14 23:52","ח אייר","תשע&quot;ד","23:52","הכהן","ראשית אתנצל על הדברים החריפים, שאף כי יש בהם צדק, היה ראוי לאומרם בניחותא. שנית אבהיר את כוונתי בצורה רגועה: א. יש דברים רבים שרש&quot;י נהג ולא נפסקו להלכה משום שדעת רוב הראשונים להיפך. ב. הסיבה שבמקומות רבים נוהגים המחמירים לטלטל להתיר לנשים זה משום שהדבר קשה להן יותר עקב הטיפול בילדים וכד'. ג. האם כדאי לומר על דבר שלפי השו&quot;ע אסור, וגם לפי הפוסקים האשכנזים ראוי לבעל נפש להימנע ממנו, כי הוא לכתחילה? או שמא כדאי להסביר את הבדיעבד ולהשאירו ברמה של בדיעבד המוכרח.","453","","3648","True","True","False","","96","164.138.117.69","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34398","34395","דברי חכמים בנחת נשמעים","09/05/14 05:38","ט אייר","תשע&quot;ד","05:38","אור חדש","אקבל התנצלותך ברצון<br />בד&quot;כ מעשה רב והנהגה להקל יש בה עדיפות על החמרה (חידה, היכן זה מבואר ברש&quot;י בביצה)<br />לא הכרעתי בברור שרוב ישראל יהיה בג&quot;ע אלא אדרבה ציינתי שייתכן ונגיע לצד השני, אלא שהדבר מכניס אותך לפרספקטיוה הנכונה.<br />איזו מן טענה היא שזה &quot;קשה להן&quot;, תתיר גם בישול בגלל אותה טענה?!?<br />דעת השו&quot;ע להחמיר לא ברורה לחלוטין וע&quot;כ נצרך המ&quot;ב לבררה למעננו, מציאות זאת משאירה מקום גם לספרדים לפסוק אחרת מנטייתו של מרן להחמיר ואכן כך נוהגים רובם או רובן עכ&quot;פ.<br />אילו היה אפשרי שהלכה זו תהפוך מהנהגה ע&quot;פ הבדיעבד ללכתחילה הייתי מסכים לעודד את ההחמרה ולבטל את ההנהגה להקל אבל כיוון שאנו רואים שההנהגה <b>למעשה </b> היתה ונשארה  במשך כל הדורות וכנראה תמשיך להיות שכן סומכים על העירוב נאלצתי להסביר למה כלל ישראל לאורך כלל הדורות עושים נגד הכרעת מרן להחמיר מתוך ההבנה שכלל ישראל לאורך כל הדורות אינו סתם כך &quot;מחפף&quot; חלילה.<br />ולמחמירים ינעם.","458","","3647","True","True","False","","170","87.68.12.36","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34400","34398","סיכום","09/05/14 07:45","ט אייר","תשע&quot;ד","07:45","הכהן","אסכם את המוסכם ואם טעיתי אמור:<br />א. דעת מרן נוטה להחמיר.<br />ב. ישנם מגדולי הראשונים המקילים.<br />ג. לדעת המג&quot;א והט&quot;ז בעל נפש יחמיר. וע&quot;כ ודאי שעדיף להחמיר.<br />ד. למדת זכות על כלל ישראל המקל עם הסבר עפ&quot;י הקבלה.<br />ה. כח דהתירא עדיף, היינו שיותר טוב להשמיע כח דברי  המתיר  משום שהוא התיר מודאי ולא מספק כמבואר ברש&quot;י.<br />עוד יש לדון מה נוהגים רוב גדולי התורה, ורוב הרבנים, וזה מעמיד את מנהג רוב העם כמנהג של בדיעבד, והשאלה היא מה ראוי להמריץ ולהמליץ לציבור, הנסיון מוכיח כי ע&quot;י שמיעת הלכתחילה מושפעים רבים לנהוג בו במשך הזמן [גם בזה וגם בדברים אחרים] אך אם אומרים על הבדיעבד שהוא לכתחילה לעולם לא יעזבוהו.<br />יש לציין כי בניגוד למקובל, דעת החזון איש היא כי אף שאין ראוי לסמוך על דעת הראשונים שצריכים ששים ריבוא, אין לנו רשות הרבים דאו' משום שצורת בניית הבתים היום יוצרת מרובע של בנינים אשר העומד בהם מרובה על הפרוץ. אכן הוא אסר את הטלטול משום שטען שהעירובים לא עשויים טוב. ולכן בזמנינו יש מקום יותר להקל, משום שבמקומות רבים [כמעט כל ירושלים למשל] ישנם עירובים חזקים מאוד עם שכלולים הגורמים להם להיות יציבים ומתוחים כראוי. מאידך גיסא יש בעיה של גויים וחילוניים המקלקלים את העירוב יותר מפעם כי אין זכות למשטרה וכד' להכנס לבית פרטי להניח בו דברים כפי שהיה פעם. ולכאו' עדיין עדיף לבעל נפש לחוש. ועכ&quot;פ לא לקחת עמו אלא דברים המוכרחים [כגון אם לוקחים עגלה עם תינוק אשר אין הטלטול בהם מהתורה לא לצרף עוד חבילות שאפשר להסתדר בלעדיהם] ונקוה שנהיה כולנו בעלי נפש.  בברכת כהן באהבה.","453","","3647","True","True","False","","55","164.138.117.69","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34401","34400","סיכום יפה, תוספת:","09/05/14 08:59","ט אייר","תשע&quot;ד","08:59","אור חדש","<b>ה: </b>כאמור אני מודה שבמקום שהמנהג טרם הוברר או שהוא התקבל <b>בוודאות </b>בטעות יש להנהיג את העם לפי ההלכה.<br />לענ&quot;ד שני התנאים לא מתקיימים ביחס לעירוב:<br />המנהג להתיר הוא קדום ביותר ולא נראה שיש דרך הסברה שתוכל לשנותו וגם אי אפשר כלל להכריע שמה שנהגו ישראל להתיר הרבה לפני נטייתו להחמיר של מרן הינו מנהג שיסודו בטעות.<br />כיוון שכך לא נותר לי אלא לחפש הסבר לסתירה בין מה שנראה כהלכה לבין מה שנוהגים העם, זו דרכם המובהקת של בעלי התוס' (חידה: לפחות שני מקרים בביצה) שבמקרה שיש סתירה בין מה שנראה כהלכה לבין מנהג נפוץ ומקובל מיישבים את ההלכה לפי המנהג.<br />אינני טוען שאסור להחמיר או אף לנסות לשנות מנהג זה למרות שיש בכך מעין הוצאת לעז על הראשונים אבל כן כדאי לך לזכור עניין זה כשאתה דן בעניין.<br /><b>ו:</b> אסור לפסוק עפ&quot;י נסתר אבל אחרי שיש כבר הלכה או מנהג ניתן להטעים אותם עפ&quot;י הסוד, זאת עשיתי, ןעיין בספר הק'  &quot;בן איש חי&quot;..<br />לדעתי ההסבר שלי עדיף בהרבה מאשר לומר &quot;עושים כי זה קשה&quot;- זו חפיפניקיות אמיתית! והוצאת לעז גמורה על אימותינו הקדושות ונשותינו הצדיקות שבזכותן נגאלנו ועוד ניגאל.<br />בלי קשר להלכה אני ממליץ בחום לכוון לפי ההסבר הנ&quot;ל (שעיקר מנוחת הקב&quot;ה בשבת היא מלהעלים את אחדותו עםעולמו) בתפילת ליל שבת, מנסיון זה מרומם מאד.<br />שבת שלום","458","","3647","True","True","False","","155","87.68.12.36","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34404","34401","הערה","09/05/14 09:48","ט אייר","תשע&quot;ד","09:48","הכהן","אין כוונתי לומר כי משום שקשה לא קיימו ח&quot;ו, אלא לומר שהתירו לסמוך ולא מחו בידם. מאז ומעולם נהגו המחמירים לא לטלטל. ואם יש בזה הוצאת לעז מדוע כתבו כן המג&quot;א והט&quot;ז שבעל נפש יחמיר. מדוע כתב כן המשנ&quot;ב. וגם מדוע משמע כל כך ממרן שדעתו להחמיר.","453","","3647","True","True","False","","62","164.138.117.69","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34415","34401","מדבריך בסעיף ו' עולה שאין לך מושג","09/05/14 14:15","ט אייר","תשע&quot;ד","14:15","חשיבה ישרה","איך פוסקים הלכה.<br /><br />אני לא מדבר על ידיעת התורה או עיון בספרי הפסיקה וסיכום הדיעות השונות<br />אלא על פסיקה <b>למעשה</b>.<br />בפסיקה לוקחים בחשבון פרמטרים רבים ולא רק מה שכתוב בספר.<br />לעניין זה מצבו הכלכלי או הרוחני של השואל גם כן נלקח בחשבון. לכן, כשהאלמנה הגיע אל רב העיר  עם העוף שבקושי הצליחה לקנות אותו, ויש לה שאלה בכשרותו, אז הרב עשה מאמצים מרובים למצוא דרך להתיר לה אותו.<br /><br />כך הדבר גם בפסיקה במראות:<br />באוזני שמעתי רב פוסק חשוב מאחת החסידויות בארץ, שאמר לי שהוא מוכן לסכן את העולם הבא שלו בשביל זוג שטרם קיים מצוות פו&quot;ר. מה שייך לסכן? או שזה מותר או שזה אסור!<br />אז זהו שזה ממש לא עובד כך!!    <br />שכן מצבו האישי של השואל נכלל בשיקולי הפסיקה של פוסק אמיתי. ובדידי הווה עובדה. וראיתי לא פעם שכשהבאתי לו שאלות שהוא נהג באופן כזה שיצא היתר [הגם שיכל לפסוק אחרת באותו הרגע].<br />במקרה מסוים אמרתי לו שייתכן שהטבילה תצא במקום אחר [ולא במקווה שהוא אחראי עליו] והוא שיקלל זאת בתוך שיקולי הפסיקה שלו שכן לדבריו אין לו שום התנגדות למקווה ההוא אלא שהוא לא מכיר אותו. מה זה שייך לשאלה העובדתית אם המראה אסור או מותר?   עובדה!!!<br /><br /><span class='bordeaux'><b>כך פוסקים הלכה!</b></span>","219","","3647","True","True","False","","84","149.78.7.165","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34403","34402","ואיזה ערך משמעותי יש לסקר כזה? מה זה","09/05/14 09:25","ט אייר","תשע&quot;ד","09:25","יהודי_קדום","&quot;רוב שומרי תו&quot;מ&quot; ??<br /><br />אפשר לשאול לדעתי האישית האם אני מקפיד על בני ביתי וכו'.<br />(תשובתי לא!)<br /><br />גם מה שכתב: &quot;מקפידים שבני ביתם לא יסמכו...&quot;  - צריך להכיר את כל המגזרים כדי להבין שאין לגבי חלק ניכר אין כלל וכלל משמעות ויכולת להקפיד על בני הבית...","233","","3647","True","True","False","","167","79.180.185.196","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34407","34403","הרב הכהן טען שע&quot;י הסברה נכונה כולם יחזרו","09/05/14 10:26","ט אייר","תשע&quot;ד","10:26","אור חדש","הרב הכהן טען שע&quot;י הסברה נכונה כולם יחזרו להלכה האמיתית כנטיית מרן להחמיר. אני ניסיתי להוכיח שלא רק שאין סיכוי לשנות את דרך כלל העם אלא אפילו על בני ביתינו הקרובים אין דרך להשפיע להחמיר. אני שמח שחיזקת את דברי.<br />תודה רבה","458","","3647","True","True","False","","185","87.68.12.36","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34412","34403","יש רק סקר רציני אחד שבודאי תסכים לו","09/05/14 12:24","ט אייר","תשע&quot;ד","12:24","קותי","תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד א <br /><br />אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: <b>וכולן נסקרין בסקירה אחת</b>. <br /><br />מצטרף לדעתך <br />סקרים כאלו הם חריגה מסמכות. ממש אין לזה מקום.<br />כבר אמרו חז&quot;ל במופלא ממך אל תחקור.","217","","3647","True","True","False","","221","79.181.184.196","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34406","34404","ב&quot;ה הגענו להסכמה","09/05/14 10:23","ט אייר","תשע&quot;ד","10:23","אור חדש","אכן כדבריך: <b>המחמירים</b> החמירו אבל סמכו על המקילים לגבי בני ביתם, היינו סברו שזה מעיקר הדין בניגוד להנהגתם <b>האישית</b> להחמיר.<br />אני מבין שגם בכל השאר יש בינינו הסכמה<br />שבת שלום","458","","3647","True","True","False","","122","87.68.12.36","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34418","34404","ראה עוד","09/05/14 15:32","ט אייר","תשע&quot;ד","15:32","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=21869'>כאן</a>.<br />גם לא הבנתי, כיון שאין זכות למשטרה להכנס לבית פרטי כפי שהיה פעם, אז למה רק 'עדיף לבעל נפש לחוש'. גם עיקר ההלכה כרמב&quot;ם בשו&quot;ע או&quot;ח שסב, יב שלא יהא רוב היקף בצורת הפתח, ע' במ&quot;ב שם.<br />אמנם קיים מוטב שיהיו כו' וזה ענין אחר.<br />גם יש מקום לדרשות אור חדש, ואינן למעשה.","125","","3647","True","True","False","","142","95.86.116.215","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34411","34407","דרך השפעה","09/05/14 10:52","ט אייר","תשע&quot;ד","10:52","הכהן","הדרך להשפיע אינה על ידי &quot;הקפדה על בני הבית&quot; אלא על ידי הסברת הענין בצורה יפה ונתינת אפשרות לכל אחד לעשות כהבנתו. אולי אני חי בסביבה שונה מסביבתו של אור חדש, אך בסביבתי רואה אני בני אדם רבים משתנים ומתקדמים בדקדוק ההלכה, בהידורים ובשמירת סוג דברים כאלו שכתוב עליהם בפוסקים כי בעל נפש יחמיר. ואף בסביבה של בני אדם אשר באופן כללי אינם חזקים כ&quot;כ ביר&quot;ש, רואים התקדמויות בדברים שבעבר לא דקדקו בהם וכמובן לא חשבו לנהוג חומרות וזה על ידי שמיעת שיעור ודיבורים המציגים את העובדות כפי שהן. ודוגמאות לדבר: בדיקת תולעים בפירות. אכילת ירקות עלים כחסה וכד' רק מגידול חממות ועוד ועוד. ולמשל בעינינינו אם באים לאנשים ואומרים להם: מדוע אתם מטלטלים? דעת מרן לא לטלטל! אינכם בעלי נפש?! וכד' כמובן שדברים אלו לא יתקבלו וידחו את השומעים. אך אם יאמרו שיעור בענין זה, וימליצו אולי למעט בטלטול שלא במקום ההכרח ויתנו לשומעים להחליט לבד, סביר להניח שבמקרים רבים יתקבלו הדברים על לב השומעים.","453","","3647","True","True","False","","91","164.138.117.69","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34427","34412","אין שום מחלוקת במציאות","10/05/14 00:10","י אייר","תשע&quot;ד","00:10","עם הארץ","יש הלכה והולכים לפי ההלכה.<br />זה שבמציאות פורצים גדרות זה לא קשור למחמירים או מקילים.<br />וכבר כתבתי פה בפורום שנוהגים פה , בארץ לא זרועה , לערב את כל העיר ע״י מתיחת תיל סביב עמודי חשמל , חצי מהזמן הערוב לא כשר מלכתחילה, ובכל זאת הרבנים המקומיים מאשרים את השימוש בו, אז זה אומר שאני צריך לנהוג כמוהם???<br />אנחנו מצווים להוכיח, מי שקיבל קיבל , לא קיבלת זה כבר בעיה שלך .","248","","3646","True","True","False","","283","172.56.26.1","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34425","34415","לא הבנתי כלפי מה דבריך אמורים","09/05/14 18:00","ט אייר","תשע&quot;ד","18:00","אור חדש","","458","","3647","False","True","False","","112","87.68.12.36","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34434","34425","זה שהוצאת לשון הרע על ציבור שלם הבנת?","10/05/14 23:04","י אייר","תשע&quot;ד","23:04","חשיבה ישרה","חלקם גם לומדים דף יומי.<br />לידיעתך!!<br /><br />אחרי שתבין את זה אולי יהיה מקום לדבר על שאר הדברים שכתבתי [כלומר, על איך פוסקים הלכה <b>למעשה</b>].","219","","3646","True","True","False","","101","37.142.148.200","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34432","34427","בו נתחיל עם החמור חמור תחילה","10/05/14 21:36","י אייר","תשע&quot;ד","21:36","קותי","יסמנו היכן יש רשות הרבים דאורייתא <br />כדי לא לעבור על איסור דאורייתא<br />אחר כך נסמן את כל הכרמליות <br />ולאט לאט נדע היכן  מותר והיכן אסור<br />ואחר כך נבדוק היכן מותר בלי ערוב <br />והיכן צריך עירוב","217","","3646","True","True","False","","222","79.179.171.162","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34437","34434","פסיקת הלכה","10/05/14 23:22","י אייר","תשע&quot;ד","23:22","אור חדש","אם לדעתך נתינת התר גורף לכלל הנשים בכל הזמנים שיטלטלו עבור בעליהן המחימירים שייך לאותו הסוג של &quot;להקל בשעת הדחק גדולה&quot; יש לך בעיה חמורה בהבנת דרכי הפסיקה.<br />אני התכוונתי להביא את הרב הכהן להגיע למסקנה שלי מהמציאות הנ&quot;ל והיא שהכרעת עמ&quot;י להקל לסמוך על העירוב הינה יותר מאשר &quot;חפיפניקיות&quot; חלילה אלא כיוון שמדובר בכלל ישראל חייבים להבין שיש דברים בגו.","458","","3646","True","True","False","","132","87.68.12.36","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34460","34459","משובב נפש ומרבה שמחה עולם, שכוייח","11/05/14 19:54","יא אייר","תשע&quot;ד","19:54","אור חדש","","458","","3645","False","True","False","","108","87.68.12.36","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א",""),new Message("34462","34459","קישור שיבהיל אותך אבל חשוב שתדע","11/05/14 20:24","יא אייר","תשע&quot;ד","20:24","אור חדש","https://www.google.co.il/search?q=%D7%A1%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D&ie=utf-8&oe=utf-8&aq=t&rls=org.mozilla:he:official&client=firefox-a&channel=sb&gfe_rd=cr&ei=9LBvU-icMJT9jAeTnYCYCw<br /><br />אין בדבריי שום גילוי של שום דבר שלא התפרסם כבר בעולם","458","","3645","True","True","False","","131","87.68.12.36","0","34380","עירובין|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);