הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

לפעמים ששים רבוא

עירובין נט ע"א

 
"משנה. עיר של יחיד ונעשית של רבים - מערבין את כולה".

פירש רש"י:
"עיר של יחיד - שלא היו נכנסין בה תמיד ששים רבוא של בני אדם, ולא חשיבא רשות הרבים, דלא דמיא לדגלי מדבר.
ונעשית של רבים - שנתוספו בה דיורין, או נקבעו בה שווקים".

ממילת 'דיורין' שכתב רש"י עולה שכל תושבי העיר בכלל ששים רבוא לסוברים שרשות הרבים תלויה בכך. וממילות 'נכנסין' ו'שווקים' שכתב רש"י עולה שגם הנכנסים לעיר מדי פעם בכלל הששים רבוא. לכן פירוש המילים "שלא היו נכנסין בה תמיד" – שתמיד אינם נכנסים, כלומר לעולם לא.

כך פירש הריטב"א (הובא בביאור הלכה סימן שמה ד"ה שאין ששים רבוא): "רש"י ז"ל אינו מצריך שיתיישבו בעיר ששים רבוא אלא שיכנסו בה ששים רבוא כאלו הכרכים והעיירות שהם פתוחים למקומות הרבה ורגילין בהם סוחרים וכיוצא בהם. ותדע שאף ירושלם לא היו בה ששים רבוא תדיר ואעפ"כ יש בה משום רשות הרבים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה".
וכן כתב הנימוקי יוסף בשם הריטב"א (בהלכות קטנות לרי"ף שבסוף מנחות הלכות ציצית דף יד ע"א; הובא בערוך השולחן או"ח סימן שמה, כו): "ושרגילין לעבור בה לפעמים ששים רבוא".
וכן דייק ברש"י באגרות משה (ח"א סימן קלט ענף ה, וח"ד סימן פז).

לכן מה שכתב בשו"ע או"ח סימן שמה, ז: "ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים", כתב הערוך השולחן שם שלאו דוקא 'בכל יום'. וכן כתב במשנה ברורה ס"ק כד שלא נמצא בראשונים שיטה כזו. ואכן בב"י הביטוי "בכל יום" נמצא רק בדברי הר"ן בבואו לדחות את דברי הסוברים שרשות הרבים תלויה בששים רבוא.
אמנם לשון חידושי הרמב"ן במסכת שבת דף נז ע"א: "ובספר התרומה אמר שעכשיו במקומות הללו אין בהם רה"ר גמורה מפני שאין המבואות רחבים שש עשרה אמה ועוד שאין עוברים בהן ששים רבוא בכל יום". אלא שלשון זה אינו בספר התרומה עצמו, אלא לשונו: שישלטו, דשלטי, שולטין, שלטי בהו – ששים רבוא. וגם לא היה כך בדגלי מדבר. לכן צריך לבאר את דברי הרמב"ן כדברי רש"י, שבכל הימים יחד אין ששים רבוא. ובשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קלט תירץ דענין 'כל יום' מיירי רק בדרכים.

לפיכך גם לדעה זו המקילה, לא רק ירושלים נחשבת כרשות הרבים שאינה ניתרת בצורת הפתח, שכן יש בה לבדה בשנת ה'תשע"ג למעלה מ-800,000 תושבים, ולא רק גוש דן שיש בו למעלה מששים רבוא תושבים, אלא גם חיפה והקריות, שיש בהם למעלה מששים רבוא – יחד עם הרגילים להכנס להם לפרקים.