var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34357;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34357","0","הערה מחכימה ונכונה של הרב שמשי","07/05/14 09:14","ז אייר","תשע"ד","09:14","יהודי_קדום","במאמרו "יש ברירה" - מהי ההלכה?


בסוף המאמר הוא כותב:

"הערה מסכמת: יש סוגיות רבות בש"ס לגבי הכלל של "יש ברירה" ו"אין ברירה". הרמב"ם מזכיר פעם אחת בלבד בכל הלכותיו את הביטוי "יש ברירה", וזה בהלכה הנ"ל - בסוגייתנו. כמו כן הוא מזכיר רק פעם אחת בלבד את ההלכה ה"הפוכה", שבדיני תורה "אין ברירה":".

יישר כוח על כל המאמר בכלל ועל ההערה בפרט!

.","233","","3649","True","True","False","","1123","79.180.185.196","0","0","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34361","34357","ראה ברמב"ם הלכות עירובין ח הלכה ז:","07/05/14 21:54","ז אייר","תשע"ד","21:54","דוד כוכב",""אמר לחמשה הריני מערב על איזה מכם שארצה - רציתי ילך לא רציתי לא ילך, אף על פי שרצה משחשכה - ילך, דבר שהוא מדברי סופרים יש בו ברירה".
הלשון פה "יש בו ברירה" ומשמעותו "יש ברירה".

גם ברמב"ם הלכות תרומות א הלכה כא:
"במה דברים אמורים בא"י שהמעשרות של תורה ובשל תורה אין ברירה אבל אם לקחו שדה בסוריא הואיל והמעשרות שם מדבריהם אפילו חלקו הגדיש חלקו של עכו"ם פטור מכלום".
המשמעות הברורה בסיפא היא שבדרבנן יש ברירה.","125","","3649","True","True","False","","132","95.86.116.215","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34362","34357","מצטרף ליישר כוח. ומעלה שאלה לעיון","07/05/14 22:49","ז אייר","תשע"ד","22:49","קותי","האם יש ברירה הוא ההיפך מביטול מיעוט ברוב?
ביטול מיעוט ברוב דאורייתא.
אם יש ברירה הרי שהמיעוט לא בטל
ולכן חייבים לומר שאין ברירה בדאורייתא

לגבי יש ברירה בדברי סופרים
זאת הגבלה על דברי סופרים עד כמה הם יכולים לחול אל דבר שמותר מדאורייתא","217","","3649","True","True","False","","245","79.183.137.175","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34371","34357","לחרפתי לא ידעתי מושג זה","08/05/14 08:32","ח אייר","תשע"ד","08:32","הודו_כי_טוב","והרב המכריע הסביר לי כך:

האם אפשר שיחול כעת חלות לפי מה שאנחנו נברר מחר.

למשל:
אבא יעקב מת והניח שני בנים ראובן ושמעון.
והניח שתי שדות אחת בצפון ואחת בדרום.
בשעת המיתה צריכה לחול הירושה.
אילו היה בן יחיד הוא היה יורש מיד ברגע המוות של האבא.
כעת יש שני בנים, בשעת מיתת האב עדיין לא ידוע מי יקבל מה.

למחרת ישבו וחילקו שדה צפונית לראובן ושדה דרומית לשמעון.

למאן דאמר יש ברירה, מהרגע הראשון ראובן ירש צפון וכו', למרות שהבירור נעשה רק יותר מאוחר.
למאן דאמר אין ברירה, אין כח לבירור להשפיע על למפרע, ולשיטתו ברגע המוות כל גרגיר שדה שייך לשניהם ובשעת החלוקה הם החליפו ביניהם
אתה תיקח את כל הגרגירים שלי בצפון ואני את שלך בדרום, ולכן נחשבים לקוחות. ומחזירין ביובל.","207","","3648","True","True","False","","232","79.180.52.86","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34364","34362","אין לברירה קשר למיעוט ורוב","07/05/14 23:06","ז אייר","תשע"ד","23:06","דוד כוכב","בברירה המעשה פועל אחורנית בזמן.
וראה על כך באשכול זה.","125","","3649","True","True","False","","136","95.86.116.215","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34366","34364","עמוק עמוק מי ידענו","07/05/14 23:14","ז אייר","תשע"ד","23:14","קותי","מדובר בנורמה הלכתית שצריכה להשתלב בשאר הכללים ההלכתיים
אף אחד לא אמר מתי מתרחשת הברירה
זה לא נורא אם עוד לא קישרו בין ברירה וביטול ברוב
מבחינה לוגית אין בעיה לשאול את השאלה
כי אם משהו בטל הוא לא יכול לפתע להתברר","217","","3649","True","True","False","","216","79.183.137.175","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34368","34366","חשוב על הסיטואציות שבברירה","07/05/14 23:16","ז אייר","תשע"ד","23:16","דוד כוכב","אין כאן שום רוב או מיעוט.
יש פה חלות שנקבעת עכשיו אך היא תלויה ומושפעת מדבר שיקרה בעתיד.","125","","3649","True","True","False","","100","95.86.116.215","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34369","34368","אני הבנתי להיפך","07/05/14 23:49","ז אייר","תשע"ד","23:49","קותי","פירוש המשנה לרמב"ם מסכת דמאי פרק ז

והדבר הנשאר כאלו הוא מופרש ומובדל מתחלה

המושג חלות זה מושג מודרני שנועד להסביר
אני מסופק אם יש לו תוקף הלכתי ממשי.","217","","3649","True","True","False","","216","79.183.137.175","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34372","34369","פירוש דברי הרמב"ם:","08/05/14 08:56","ח אייר","תשע"ד","08:56","דוד כוכב",""והלכה זו אינה אלא לרבי מאיר שסובר יש ברירה - והדבר הנשאר כאלו הוא מופרש ומובדל מתחלה".
- לרבי מאיר הסובר 'יש ברירה', מותר לאכול מהמאכל אם אמרו עליו את נוסח ההפרשה אף שעדין לא הופרשו ממנו המתנות, כי מה שישאר בסוף - אלו הן המתנות. ואם תקשה, הרי מתנות אלו הופרשו רק לבסוף, ואילו הוא אכל על סמך הפרשתם כבר בתחילה! על כך עונה הרמב"ם שהמופרש - "כאלו הוא מופרש ומובדל מִתְּחִלָּה!", ההפרשה חלה למפרע כאילו נעשתה בפועל כבר בזמן שהוא הכריז על כך שמה שישאר לבסוף הן הן המתנות.

המושג חָלוּת מוזכר בשמואל ב ג, כט: יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב וְאֶל כָּל בֵּית אָבִיו. רש"י: "דמי אבנר - יחולו דמיו על ראש יואב".
והמושג חָלוּת במשמעות שעסקנו בה, למרות שאיננו מופיע בלשון זו, הוא מפורש כבר במשנה, כגון במסכת בבא מציעא ז משנה יא: "כל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחלתו - תנאו קיים". כלומר נתן גט ואמר על מנת שתעשי או שאעשה כך כך, הגט חל מיד ברגע הנתינה, בתנאי שהמעשה אכן נעשה לבסוף. (המילים "שאפשר לו לקיימו" באות להוציא תנאי שלא ניתן כלל לבצעו, כגון: 'על מנת שתעלי לרקיע').","125","","3648","True","True","False","","114","95.86.116.215","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34379","34371","מושג החלות אינו מושג הלכתי! זה מושג","08/05/14 14:24","ח אייר","תשע"ד","14:24","קותי","שנועד לסבר את האוזן
אם היו אומרים לך
שאם יש ברירה בדוגמא שהבאת אז ראובן חייב בנזקי בור עוד לפני שבוצעה חלוקת הירושה היית מבין שזה לא רלוונטי ללעניין חלוקת ירושה.זה לא מסביר את היש ברירה זה מראה עד כמה עניין החלות רופף.

העבר אינו נגרר אחרי העכשיו אלא להיפך.
העכשיו אינו פועל בעבר דבר! פרט אולי לתשובה מאהבה","217","","3648","True","True","False","","271","79.181.184.196","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34373","34372","יכולת להביא את כל דיני התנאים","08/05/14 10:59","ח אייר","תשע"ד","10:59","קותי","אבל אין עניינם ברירה כלל
המציאות היא אחת וממציאות זאת ממשיכים הלאה לפי התנאי
שום דבר אינו חל רטרואקטיבית ולא מתחיל רטרואקטיבית

למה לא תביא בל יחל דברו? דברו קיים בתודעת האדם כי הוציאו מפיו
וכאשר חלל דברו המציאות תמשיך בהתאם לכך.

פשט דברי הרמב"ם לטעמי הם שאותם טיפות יין (בדמאי?) שלא נשתו הן אותן טיפות יין שריחפו בכד ברגע ההפרשה של המעשר שהרי לא שתה בלי לעשר, והן שרדו . כך ששום דבר לא חל רטרואקטיבית כי הוא הפריש לפני שהחל לשתות והיו טיפות יין מעשר רק לא ידענו להצביע עליהן משנותרו בכד שמנו ידנו עליהן.

לדעתי חז"ל תפשו את המושג זמן בצורה פשוטה ואינטואיטיבית ללא כל ההגיגים הפילוסופיים המאוחרים שאנו מנסים להלביש עליהם.","217","","3648","True","True","False","","200","79.183.137.175","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34419","34379","החלות היא מושג הלכתי וכך דעת כל המחברים","09/05/14 15:56","ט אייר","תשע"ד","15:56","דוד כוכב","","125","","3647","False","True","False","","120","95.86.116.215","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34422","34419","היכן מצאנו מושג זה בראשונים?","09/05/14 17:09","ט אייר","תשע"ד","17:09","קותי","בטל ברוב זה מושג הלכתי עם משמעות ברורה שמביאה להתיר או לאסור דבר מה

חלות אינה עושה כל פעולה הלכתית זה רק בא להסביר ומי שמבין עניין זה או אחר ללא

מושג מחודש זה אשריו וטוב לו.","217","","3647","True","True","False","","232","79.178.105.97","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34423","34422","באלפי מקומות","09/05/14 17:28","ט אייר","תשע"ד","17:28","דוד כוכב","חפש למשל: חל/חלה על/עליו/עליה/עליהם/ן","125","","3647","True","True","False","","84","95.86.116.215","0","34357","ביצה|לח ע"א",""),new Message("34506","34423","ר' קותי מדבר על הגדרת המושג "חלות"","12/05/14 14:12","יב אייר","תשע"ד","14:12","יהודי_קדום","שהוא מושג מחודש ולא מוזכר בראשונים. ובזה הוא צודק לענ"ד.

האם המושג "חלות" מוזכר בגמרא או בראשונים?

ברור שנמצא עניין החלת דין שקיימת בשעת מעשה כמו קניין, מתן גט ועוד אך לא כמושג מוגדר.","233","","3644","True","True","False","","150","79.180.185.196","0","34357","ביצה|לח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);