var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31492;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31492","0","כלי גללים - שאלה על המציאות הזו","08/11/13 09:00","ה כסלו","תשע"ד","09:00","שיננא","רש"י:
כלי גללים. צפיעי בקר.

האם מישהו מכיר מידע על התופעה הזו שמכינים כלים מצפיעי בקר?
יש כזה דבר?
ומי מעז לאכול מכזה כלי?","146","","3829","True","True","False","","1391","77.126.141.234","0","0","יומא|ב ע"א",""),new Message("31494","31492","יחזקאל פרק ד פסוק טו","08/11/13 10:16","ה כסלו","תשע"ד","10:16","יהודי_קדום","וַיֹּאמֶר אֵלַי רְאֵה נָתַתִּי לְךָ אֶת צפועי צְפִיעֵי הַבָּקָר תַּחַת גֶּלְלֵי הָאָדָם וְעָשִׂיתָ אֶת לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם:

מסיקים בהם - גם לאפות ולבשל מחומם - וראה שדינם מיוחד משאר כלים לגבי טומאה, הם פוסלים את המקוה ועוד.

למשל:
מנחות דף סט:

ככלי גללים ככלי אדמה ואין מקבלין טומאה, דאמר מר: כלי אבנים וכלי גללים וכלי אדמה - אין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, או דלמא לא הוי עיכול? תפשוט ליה מהא, דאמר עולא משום ר"ש בר יהוצדק: מעשה ובלעו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן, ובא מעשה לפני חכמים וטהרו את הבשר! שאני בשר, דרכיך. ולפשוט מסיפא: וטמאו את העצמות! שאני עצמות,

------------

כלי מייצרים לא רק כצלחת לאכילה וכו'


.","233","","3829","True","True","False","","304","109.65.160.212","0","31492","יומא|ב ע"א",""),new Message("31499","31492","גללים, צפיעי בקר ודומיהם","08/11/13 11:55","ה כסלו","תשע"ד","11:55","כדי","אינני יכול לספק מידע היסטורי מקיף, אך אשיחה מעט מאשר נכתב אצלי בעניין זה בעבר.

שהנה בשו"ת רב פעלים ח"ד (חאו"ח סי' מג) נשאל אודות לחם שנאפה מגללי אדם ומגללי בקר שנשרפו האם מותר לאוכלו או שיש בזה משום בל תשקצו. והשיב, שאע"פ שנשרפה הצואה, יש בזה משום בל תשקצו, והביא מקרא מפורש ביחזקאל (והוא הפסוק שהביא ידידנו ר' יהודי) ואת פירוש הרד"ק שם, שממנו משמע שאע"פ שהצואה נשרפה, עדיין נחשב הלחם שנאפה על ידה כדבר מאוס, ולכן אין ראוי לאכול הלחם הזה משום בל תשקצו, וגם אין ראוי לברך עליו משום הקריבהו נא לפחתך. עכ"ד הר"פ.

ויש להעיר על דבריו, שקצת תימה שלא הביא מדברי הגמ' בעירובין (פא.) שם איתא שלחם כזה אינו מאכל אדם, וע"ש בפירוש רש"י. ובתוס' שם מבואר שבשעת הדחק עכ"פ מישרא שרי לאוכלה ע"ש.
אלא אי קשיא הא קשיא, דבגמ' עירובין (כט:) הכי איתא: אמר אביי אמרה לי אם האי מאן דאית ליה חולשא דליבא, לייתי בישרא דאטמא ימינא דדיכרא, ולייתי כבויי דרעיתא דניסן (פירש"י: צפיעי בקר) וכו' וניכבביה (יעשה מהן גחלת ויצלה בהן אותו בשר), וניכול ונשתי בתריה חמרא מרקא. ע"כ. הרי מבואר להדיא ששרי לאכול בשר שנצלה על ידם במקום חולשא דליבא, ואי איתא שיש בזה איסור משום בל תשקצו לא מסתבר שהיו מתירים רק משום חולשת הלב. ועי' ברש"י שבת (י.) שעניין חולשת הלב הוא מה שמרגיש כאשר לא בא מאכל לפיו במשך זמן מרובה. ובוודאי שאין זה כדאי להתיר איסור דאורייתא או דרבנן. וההיא דגונח יונק דכתובות (ס.) ובב"ק (פ.) נראה מלשון רש"י שם ושם שהוא עניין אחר ולא דמי לכאן.
ואף לו יהיבנא דחולשת הלב נחשבת כחולי, עדיין הראיה עומדת בעינה, דעי' להגאון חיד"א בספר פתח עיניים (ב"ק צב:) שכתב שאין להתיר במקום חולי את איסור בל תשקצו, ודלא כהרב עיון יעקב. ע"ש. וא"כ ע"כ לומר שאין בזה משום איסור בל תשקצו, ודברי הרב פעלים צ"ע.

ועוד יש לפלפל בדברי קדשו, אך כאן יעמוד קנה במקומו.","249","","3829","True","True","False","","1168","79.183.60.246","0","31492","יומא|ב ע"א",""),new Message("31503","31492","זה שאתה לא מכיר מציאות כזו מתקופתינו אנו","09/11/13 19:51","ו כסלו","תשע"ד","19:51","Almuaddib","לא אומר שזה לא היה.

ובפשטות - היה, שהרי אנו מוצאים לכך אזכורים במשנה, ולדעת כל הפרשנים, מדובר בכלים שעשויים מגללים מיובשים של בקר.

אבל אין כורח שיהיה זה כלי המיועד למאכל מתוכו. יתכן שכלי זה נעשה כדי להכיל משהו שאין הדעת סולדת מהמחשבה שגללים מיובשים יגעו בו.

דיני טומאת כלים הם לגבי כלים, לא רק לגבי כלי אוכל.","107","","3828","True","True","False","","266","77.125.140.148","0","31492","יומא|ב ע"א",""),new Message("31501","31499","הערה","08/11/13 13:55","ה כסלו","תשע"ד","13:55","דוד כוכב","אמנם חולשת הלב היא פשוט רעב, כדברי שו"ת משנה הלכות חלק יב סימן שע המועתק פה, אחר אמצע העמוד.
אבל כבר כתבו הרמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים ה, ב; והשו"ע או"ח סימן פט, ד; שהצמא והרעב, הרי הם בכלל החולים. אמנם יש לדון אי דמי לענין אכילה לפני תפילה.","125","","3829","True","True","False","","247","95.86.78.53","0","31492","יומא|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);