var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26247;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26247","0","חגבים מתעוורים","16/01/13 09:35","ה שבט","תשע"ג","09:35","הראל","המדע שבתורה, הרב יהודה לוי, עמ' 19-20:

בגמרא מסכת שבת ריש פרק הצד (דף קו ע"ב): "הצד חגבין בשעת הטל - פטור, בשעת השרב - חייב".

ופירש שם רש"י: "חגבים בשעת הטל: עיניהם מתעוורות, והרי הן ניצודין ועומדין". ולא ברור מה בכוחו של הטל, שהוא בעצם מים טהורים, בכדי לסמא, ולא שמענו על תופעה דומה אצל חיות אחרות.

אך ידוע היום שעיניהם של שרצים רבים, ביניהם החגב, הן "מרוכבות" ופניהם מכוסות בעדשות רבות. עין כזאת שונה מזו של הבריות האחרות בהן כל עין מכילה עדשה אחת פשוטה. אם פני העין ה"מרוכבת" ייעשו חלקות אזי העדשות לא יתפקדו כראוי והחגב לא יוכל לראות.

הטל נוצר על ידי כך שאויר הרווי בלחות בא במגע עם גופים הקרים ממנו, או שהוא עצמו מתקרר ואז לחות זו מתעבה לטיפות טל על פני האדמה, צמחים וכדומה. מכיון שטמפרטורת הגוף של חרקים היא כמו זו של סביבתו, סביר להניח שטל גם יכול להתעבות על עיני החגב (שדרך אגב יש לו חמש עיניים). לחגב אין עפעפיים וכך אין לו דרך לנגב את עיניו ולא נותר לו אלא לחכות עד שהטל יתייבש. ידיעת חוקי האופטיקה המודרנית התחילה להתגבש רק בתחילת המאה ה-16 ואילו רש"י בפירוש הגמרא, בחכמתו או בקבלתו הנאמנה, מציין את תופעת עיוורון החגבים כ-400 שנה לפני זה!","46","","4128","True","True","False","","998","84.229.53.254","0","0","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26252","26247","דברים שהבאת תמוהים הם","16/01/13 12:04","ה שבט","תשע"ג","12:04","Almuaddib","ראשית יש לדייק, אין המדובר כאן במדע שבתורה, אלא במדע שבדברי רש"י.

פשט הגמרא מתפרש לכמה פנים, שכן מדובר על שעת הטל, לאו דוקא על הטל או הרטיבות.

הדברים שהבאת, גם הם מפרשים את דברי רש"י, ולא בהכרח בהסבר היחיד האפשרי, שכן רש"י כתב שבשעת הטל עיניהן מתעוורות - גם רש"י לא כתב שהדבר קורה בשל הטל עצמו.

ההנחה כי בגלל שעיני החגב הראשויות מורכבות מעדשות רבות, טיפת מיים תגרום לעוורונו, טעונה אישוש כלשהו. למען האמת, הנחה זו כלל אינה סבירה, וגם מה שנכתב כי תגרם "החלקה" של העין, אינו נכון, משום שבשל מתח פני הנוזל, תיווצר מעין עדשה של מים מעל עין החגב.

בנוסף, מה הסבירות שדוקא על עיני החגב יתגבשו אגלי הטל? על עין אחת - ניחא, דוקא על שתי העיניים הראשיות?


סביר יותר כי כוונת דברי הגמרא היא דוקא לקור השורר בשעת הטל, לעומת השרב, וכך גם אני מבין את דברי רש"י, שגם רש"י דייק וכתב בשעת הטל, ולא בשל אגלי הטל.","107","","4128","True","True","False","","161","77.125.104.110","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26267","26252","למרות שאני לא חגב","16/01/13 22:11","ה שבט","תשע"ג","22:11","הודו_כי_טוב","גם לי זה קורה בימי חמסין אחרי עבודת שטח כשאני נכנס לאוטו העניים צורבות ודומעות
ואי אפשר לנהוג כמה דקות","207","","4128","True","True","False","","176","46.117.14.249","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26310","26252","זה עתה עלה לפורטל מאמר בנושא","18/01/13 15:32","ז שבט","תשע"ג","15:32","מנהל האתר","מאת משה רענן - כאן.","1","","4126","True","True","False","","223","84.228.62.240","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26271","26267","וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים","17/01/13 00:38","ו שבט","תשע"ג","00:38","דוד כוכב","(במדבר יג, לג)
תרתי משמע (בעינינו).
","125","","4127","True","True","False","","123","95.86.93.19","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26278","26271","וכן היינו בעיניהם - חד משמע בעיניהם","17/01/13 09:50","ו שבט","תשע"ג","09:50","Almuaddib","אגב, אם לדרשתך, וחשבנו עצמנו כבעלי חמש עיניים, שתיים ראשיות מחולקות לתאים רבים, ושלוש משניות בתווך?","107","","4127","True","True","False","","156","77.125.104.110","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26311","26310","ב- 1955 יצאנו אחי ואנוכי לשדות טבריה","18/01/13 16:25","ז שבט","תשע"ג","16:25","יהודי_קדום","וצדנו חגבים לתוך סירים (עד היום אני זוכר את כל קפיצתם בסיר - כקול הפופ קורן ממש...) . השמים מלאו בהם אף יותר מהמוראה בתמונה.
בבית, אימי ע"ה בדקה אותם אחד אחד כשהכשרים נקראו "ח'לל" .

אם סקרנים לדעת... לאחר טיגונם ניסיתי לאכול אחד אבל זה לא היה בשבילי... שאר בני הבית נהנו ...
המושט והגפילטע פיש מחכים ...
אז שבת שלום","233","","4126","True","True","False","","145","79.182.145.217","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26313","26311",""חלאל" זה פשוט כשר בערבית","19/01/13 19:45","ח שבט","תשע"ג","19:45","Almuaddib","","107","","4125","False","True","False","","239","87.68.42.185","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26314","26313","זה לא קשור לשחיטה?","19/01/13 20:05","ח שבט","תשע"ג","20:05","כדי","משום מה מונח בזיכרוני ששחיטה כשירה או משהו כזה נקרא כך.

וע"ע ברש"י חולין (קיג.) ד"ה הא שניהם. ויל"ע אם יש חוט ששוזר את כל המשמעויות של השורש הזה בשפות השונות.","249","","4125","True","True","False","","170","109.64.219.96","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26317","26313","נכון. הנה סימני הכשרות של החגב בשו"ע","19/01/13 20:17","ח שבט","תשע"ג","20:17","יהודי_קדום","שו"ע יו"ד סימן פ״ה: סימני חגבים ס"א
סימני חגבים: כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים,
וכנפיו חופין את רוב אורך גופו ורוב היקפו,
ויש לו שני כרעים לנתר (פי׳ לקפץ ולהעתיק ממקום למקום) בהם.

אבל... בנוסף אני זוכר בוודאות את ה"סימן" הרביעי שאמי בדקה: צורת האות " ח " על החזה שיחד עם שלושת הסימנים האחרים אפשרו לאות זו לרמוז על "חלאל" = כשר ולא "חראם" = אסור.

אגב הסימנים: ידוע שרש"י הק' פירש שהכרעיים לנתר נמצאים קרוב לראש ומאחר ולא קיים חגב כזה אסרו במרוקו בתקופה מסויימת לאכול ארבה.

אני מניח שהתרגום " "חלאל" זה פשוט כשר בערבית " לא יועד למרוקאי כמוני ","233","","4125","True","True","False","","248","79.182.145.217","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26318","26314","שחיטת כשרה אצל המוסלמים נקראת 'חלאל'","19/01/13 20:21","ח שבט","תשע"ג","20:21","יהודי_קדום","בעצם, אשאיר את השטח לר' אלמואדיבּ שידיעותיו כאן רבות משלי.","233","","4125","True","True","False","","148","79.182.145.217","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26321","26317","לגבי כשרות החגבים","19/01/13 20:43","ח שבט","תשע"ג","20:43","כדי","ראה כאן שיעור בענייני כשרותם. ושם בדקה 7:10 תגובת הגר"ח קנייבסקי שליט"א לסימן החי"ת שהזכרת בדבריך.
http://www.kolhalashon.com/New/Media/ShowJwPlayer.aspx?RavID=1008&RavName=%EE%E9%E5%E7%E3%E9%ED&Title=%d7%94%d7%97%d7%92%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%94%20%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%95%20%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%95,%20%d7%91%20%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99,%20%d7%aa%d7%a9%d7%a2&Path=Hebrew|HKnasim|R1008&Order=182570&NoCart=True&Source=1008-20090920-152036-%d7%94%d7%97%d7%92%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%94_%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%95_%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%95.wmv

ומי שירצה לראות תמונה ברורה של החי"ת המדוברת יוכל לראות זאת בקישור זה.

אגב, יתכן ובראיית תמונות אלו מקיימים מ"ע מדאורייתא.","249","","4125","True","True","False","","268","109.64.219.96","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26331","26318","אז ככה:","19/01/13 23:37","ח שבט","תשע"ג","23:37","Almuaddib","השורש הערבי הוא חל"ל, ומשמעויותיו רבות, אך המשמעות הראשונה קשורה להיתר. משהו אסור נעשה מותר. חלת אלמראה - הותרה האשה להינשא. חל אלמחרם - העולה לרגל סיים את עלייתו, והותרו לו כל האיסורים שהיו מוטלים עליו עד שיסיים.

ומכאן הביטוי, למי שמכירו, על בשר שנשחט כהלכה, ביחוד באירופה. הבשר חלאל - הוא מותר לאכילה למסלם המקפיד על מצוות דתו.","107","","4125","True","True","False","","180","87.68.42.185","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26324","26321","הערות (באשכול קודם)","19/01/13 21:00","ח שבט","תשע"ג","21:00","דוד כוכב","בקישור זה.","125","","4125","True","True","False","","86","95.86.93.19","0","26247","שבת|קו ע"ב",""),new Message("26327","26324","עוד הערה","19/01/13 21:27","ח שבט","תשע"ג","21:27","דוד כוכב","ובביאור הגר"א ליורה דעה סימן פב סעיף ה סוף אות ט התיר.","125","","4125","True","True","False","","114","95.86.93.19","0","26247","שבת|קו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);