var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=24453;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("24453","0","הלל הבבלי והתרמודי","03/11/12 20:34","יח חשון","תשע&quot;ג","20:34","דוד כוכב","מדוע בחר בשאלות אלו?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=19576'>על כך כאן</a>.","125","","4198","True","True","False","","820","95.86.91.187","0","0","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("24455","24453","רגליהם אל אפריקיים דורכים על פירושך","03/11/12 20:42","יח חשון","תשע&quot;ג","20:42","Almuaddib","","107","","4198","False","True","False","","130","87.68.42.49","0","24453","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("24458","24455","זה היה אמור להרגיז עוד יותר את הלל","03/11/12 20:58","יח חשון","תשע&quot;ג","20:58","דוד כוכב","אז מה אם אתה רואה עתה את רגלי (כדלעיל במסכת שבת דף כה ע&quot;ב: &quot;כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי, ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין, ורוחץ פניו ידיו <b>ורגליו</b>, <b>ומתעטף</b>&quot; והלל היה אפילו חופף) הן נראות לך גדולות כשל אפריקאי??","125","","4198","True","True","False","","163","95.86.91.187","0","24453","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("24480","24455","איכפת לי?","04/11/12 04:11","יט חשון","תשע&quot;ג","04:11","דוד כוכב","<img src='/icon/4.gif'>","125","jpg","4197","True","True","False","","108","95.86.91.187","0","24453","שבת|לא ע&quot;א","0-jpg"),new Message("24461","24458","אתה הולך ומתרחק מהבריתא","03/11/12 21:13","יח חשון","תשע&quot;ג","21:13","Almuaddib","בבריתא זו, השואל שואל שלוש שאלות, כולן על בני מקומות שונים.<br /><br />בבליים, תרמודיים, אפריקיים.<br /><br />לגבי כל אחד מבני המקומות הוא שואל שאלה על המופע החיצוני - מאפיין גפני שלהם, ומקבל מהלל תשובה &quot;למרקיאנית&quot; - של השפעת תנאי הסביבה על הפיזיונומיה.<br /><br />שאלה 1:<br />מקום - בבל<br />תופעה - ראש סגלגל<br />הסיבה, לפי הלל - מיילדות לא מיומנות.<br /><br />שאלה 2:<br />מקום - תדמור<br />תופעה - עיניים תרוטות<br />הסיבה, לפי הלל - גרים באיזור חולי.<br /><br />שאלה 3:<br />מקום - איפריקיה<br />תופעה - רגלים רחבות<br />הסיבה, לפי הלל - גרים בין ביצות.<br /><br /><br /><br /><br />הפירוש שלך שובר את הסדרה. ברגע בו אתה קובע כי התרמודיים הם מלקטי עצים, אתה צריך להסביר מה השאלה לגבי האפריקיים. <br /><br />גם את תשובת הלל אתה צריך להסביר, שכן לא סביר כי כל מלקטי העצים - גרים דוקא באיזורים חוליים. אין מלקטי עצים באיזור ירושלים? באיזור בו ליקט הלל הזקן, לפי המדרש שהזכרת, עצים?<br /><br /><br />על כן פירושלך, לעניות דעתי, למרות שהוא יפה, הוא פשוט לא נכון.","107","","4198","True","True","False","","332","87.68.42.49","0","24453","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("24462","24461","אני לא חולק על דבריך כאן","03/11/12 21:30","יח חשון","תשע&quot;ג","21:30","דוד כוכב","אבל למה נבחרו דוקא אומות אלו?<br /><br />רש&quot;י לעיל בחנוכה כתב שהתרמודיים הם אומה, אלא שכתב מהי מלאכתם האופיינית, כשל הלל. ובזה ניסה לרמוז לו ולהקניטו.<br /><br />כיון שהתרמודיים הם אומה מיושבת שאלתך בנוגע למקור מקום מגוריהם.<br />ועי&quot;ל שעיניהם הותאמו לראייה גרועה בחולות, ממילא הם פעילים גם בזמן ראייה גרועה של בין הערביים.<br />ועוד, שאין צורך להסביר יותר מדאי את תשובותיו של הלל, שנאמרו כדחייה בעלמא כדי שלא יתייאש השואל לשאול שאלות יותר רציניות. כך יש שביארו בדבריו.<br />ואגב, את הלל, שלא כרבותינו של רש&quot;י, אתה יכול להבין גם כתשובה &quot;דרוויאנית&quot;.","125","","4198","True","True","False","","142","95.86.91.187","0","24453","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("24464","24462","והרי רש&quot;י לעיל דחנוכה, קשה ותמוה עד מאד!","03/11/12 22:57","יח חשון","תשע&quot;ג","22:57","Almuaddib","שהתרמודיין הם אומה - ברור מכאן, ותרמודאי = תרמודיין.<br /><br />וכי מצינו אומה שלמה שכולם מתפרנסים מאותו הדבר?<br /><br /><br />אלא תרמודאי הם אוספי התרמדא, וכפירוש הגאונים, ומילותיו הראשונות של רש&quot;י, שהם אומה, לא מסתברות.<br /><br />וראה בתשובות הגאונים &quot;... ומהו תרמדאי בני אדם עניים העושים מלאכה בשדה או בפעולה או שומרי פירות ומתאחרין לאחר כל בני אדם עד שחשכה ויש עצים במקומנו להסקה ולהתחמם בהם ושמם תרמדי כמו תהגין ואטדין וכיון שאין להם דמים ליקח עצי' מן השוק מלקטין אחר מלאכתן מאותן תרמדי ...&quot;.","107","","4198","True","True","False","","220","87.68.47.216","0","24453","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("24465","24462","וכדלעיל תישָאל - מה להלל ולאיפריקיה?","03/11/12 22:59","יח חשון","תשע&quot;ג","22:59","Almuaddib","","107","","4198","False","True","False","","152","87.68.47.216","0","24453","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("24467","24464","וכי לא מצינו?","03/11/12 23:03","יח חשון","תשע&quot;ג","23:03","דוד כוכב","גם בארץ,<br />סתם פיליפיני - מטפל בזקן, וצא וראה שזה כבר הפך לשם דבר.<br />סתם תיילנדי - עובד חקלאות.<br />סתם רומני - בבנין, כך לפחות היה לפני מספר שנים.<br />סתם סיני - אני כבר לא זוכר.<br />והיום אריתראים וכו'.<br />והיה במילונים אירופאים - סתם יהודי מלוה בריבית.<br /><br />לכן לא יפלא כלל לחבר בין אומה למלאכה הנהוגה אצל מהגריהם.","125","","4198","True","True","False","","130","95.86.91.187","0","24453","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("24499","24464","לענ&quot;ד אין לו לתמוה כלל על פירוש רש&quot;י הק'","04/11/12 10:12","יט חשון","תשע&quot;ג","10:12","יהודי_קדום","ויש לראות במה שהביא את תשובות הגאונים ('שערי תשובה' (ס' רגל) ושם דנים בשיבוש בין &quot;עניים&quot; שצ&quot;ל &quot;עצים&quot;)  <span class='lightYellow'><b> רק פירוש </b></span> למילים:<br /><br />תרמדאי<br />תרמודאי<br />תרמדי<br /><br />וכך הוא לענייננו ולענ&quot;ד יש להבין:<br /><br />1.  &quot;ויש עצים <b>במקומנו </b>להסקה ולהתחמם בהם ושמם <span class='bordeaux'><b>תרמדי </b></span>כמו תהגין ואטדין...&quot; <br /><br />2.  &quot;מלקטין מאותן <span class='bordeaux'><b>תרמדי </b></span>ומתאחרין אחר כל בני אדם&quot;<br /><br />משני הנ&quot;ל ברור שלפירוש זה <span class='bordeaux'><b>תרמדי=סוג של עצים</b></span><br /><br />3.  &quot;ומהו <span class='bordeaux'><b>תרמודאי </b></span>בני אדם עניים העושים מלאכה בשדה או בפעולה או שומרי פירות&quot;  <br />וברור מכאן שלפירוש זה ש <span class='bordeaux'><b>תרמודאי </b></span> היה <span class='bordeaux'><b>כינוי לחקלאים</b></span> המגיעים מאוחר מהשדה ובעוניים הם מלקטים מאותם עצים הנקראים תרמדי כלומר: שמם - תרמודאי - נתקבל מהמילה תרמדי... אם נרצה:  התרמודאי ליקטו תרמדי .<br /><br />ופירוש נוסף זה אינו סותר כלל את רש&quot;י הק' כי מלכתחילה לא עומדת אצלו השאלה האם  &quot;תרמודאי הם אוספי התרמדא&quot; כפי ההסבר הנוסף מהגאונים שהביא.<br /><br /><b>ראוי להוסיף </b>לנ&quot;ל:<br />- שגם הרי&quot;ף פי׳ שהעצים נקראים תדמור והמביאים אותם נקראים תרמודאי.<br />- כתב בספר &quot;ברכת אברהם&quot; דף קמה: &quot; ויותר מזה כתכ כחדושי הגר״א שהנכון שהמדינה נקראת תרמודאי, והם יושכין כשוק יותר מכולם.&quot;<br /><br />לרש&quot;י הק' ולנו ברור שלכו&quot;ע <b>תרמוד </b>הוא שם מקום:<br /><br />1. מסכת נזיר מז.<br /> &quot;מעשה <b>במרים התרמודית </b>שנזרק עליה אחד מן הדמים...&quot;.<br /><span class='lightYellow'><b>ומפרש רש&quot;י הק'</b></span>: &quot;...<b>מתרמוד שם מקום</b>&quot;.<br /><br />2. יבמות טז. שם מובאת המחלוקת האם מקבלים גרים <b>מתרמוד</b>.<br /><br />3. ונהיר מתוס' יבמות יז.<br />&quot;<b>משאול </b><span class='lightYellow'><b>לתרמוד</b></span>. שאול קורא . בבל לפי שתחילה גלו כולם לבבל כשרים ופסולים ומבבל <b>הלכו כל הפסולים לתרמוד </b>כדאמר בעשרה יוחסין (קדושין סט:) דלא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ומונה כסדר שהלכו הפסולים מזו לזו כמו שהקב הולך ומתגלגל מכאן לכאן:&quot;<br /><br />4. בראשית רבא פ' נו,יא:<br />&quot;וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו, <b>רַבִּי אוֹמֵר זוֹ תַּרְמוֹד</b>, אַשְׁרָיו כָּל מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה <b>בְּמַפַּלְתָּהּ שֶׁל תַּרְמוֹד</b>, שֶׁהָיְתָה שֻׁתֶּפֶת בִּשְׁנֵי חֻרְבָּנוֹת. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי חֲנִינָא, חַד מִנְּהוֹן אָמַר בְּחֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן הֶעֱמִידָה שְׁמוֹנִים אֶלֶף קַשָּׁתִים [נסח אחר: קשטים], וּבְחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי הֶעֱמִידָה שְׁמוֹנַת אֲלָפִים קַשָּׁתִים. (בראשית כב, יט):&quot;<br /><br />ומכאן שפשוט לפרש וקל מאוד לקבל (בכל מקום ולא רק &quot;במקומנו&quot; כפירוש דלעיל):<br /> <br /><span class='lightYellow'><b>תרמודאי הוא בן לאומה הנקראת תרמוד</b></span>.","233","","4197","True","True","False","","807","79.176.158.96","0","24453","שבת|לא ע&quot;א",""),new Message("24468","24467","הגאונים, עכ&quot;פ, לא סברו כמוך","03/11/12 23:05","יח חשון","תשע&quot;ג","23:05","Almuaddib","","107","","4198","False","True","False","","121","87.68.47.216","0","24453","שבת|לא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);