var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23613;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23613","0","כמה שאלות","06/10/12 23:58","כ תשרי","תשע&quot;ג","23:58","ינון","בס&quot;ד<br /><br />1) &quot;והאמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור לבר מהני תלת דפטור ומותר&quot;- למה דברי שמואל מהווים קושיא על דברי רב מתנא? והלא רשאי אמורא לחלוק על אמורא? <br />אמנם יש קצת הסבר במאמרו של הרב יוסף שמשי &quot;והאמר&quot; לגבי שבת ג. (משום מה הקישור לא עבד) אבל עדיין ניתן לשאול את שאלת רב מתנא כי יש לו על מה לסמוך.<br /><br />2) &quot;אתמר נמי א&quot;ר חייא בר גמדא נזרקה מפי חבורה ואמרו וכו'&quot; - מה פשר הלשון &quot;נזרקה מפי חבורה&quot;? לכאורה (בלשון העכשווית) ביטוי כזה מבטא יחס לא חיובי לדבר או למקבל הדברים...<br /><br />3) &quot;בעא מיניה רב מרבי וכו'&quot; - למה צריך לציין במפורש &quot;ואינו דומה לידו&quot;? לכאורה זהו רק סעיף מן השאלה, ואפילו לא נאמר בפירוש!<br /><br />4) ועוד באותו עניין - מה היה לחוץ לרב לשאול את רבי בהלכות שבת כאשר עסקו בנושא אחר? וא&quot;א לומר שבא מעשה לידו ושאל הלכה למעשה, שהרי א&quot;כ לא היה ר' חייא גוער בו (כי כשיש שאלה לשאול הלכה למעשה- למי פונים אם לא לרב? ולא מחכים דווקא שיעסוק באותו נושא וזהו תפקידו של הרב!). ואם כבר שאל- למה בחר להטריח את רבי לצאת מעיקר עיסוקו - ואולי גם לעצור את כל מהלך הלימוד בביהמ&quot;ד - ולא שאל קודם את ר' חייא (למשל) אם הוא יודע פסיקה לרבי בזה או שיודע ברייתא בזה (מה שאכן היה)?<br /><br />5) &quot;בעי אביי ידו של אדם מהו שתיעשה ככרמלית- מי קנסוה רבנן וכו'&quot; לכאורה משאלת אביי משמע שעצם הקנסא הוא שתיעשה ידו ככרמלית, והנה בשקלא וטריא אמרינן &quot;ואב&quot;א אידי ואידי למטה מי' <b>ולאו ככרמלית</b> ול&quot;ק וכו' <b>מבע&quot;י לא קנסוה משחשיכה קנסוה</b>&quot;- וא&quot;כ מה תשובה יש כאן לבעיית אביי?<br /><br />6)&quot;בעי רב ביבי בר אביי וכו'&quot; בתנור- מה לי התירו מה לי לא התירו? אם עדיין לא התחייב, ודאי ירדה ולא ישב בחיבוק ידיים בעוד הוא מתחייב! (עיקר השאלה היא על כל ההו&quot;א, כולל אלו שלא מדובר במזיד)","301","","4226","True","True","False","","1315","85.64.234.131","0","0","שבת|ג ע&quot;א",""),new Message("23623","23613","קצת תשובות","07/10/12 02:34","כא תשרי","תשע&quot;ג","02:34","דוד כוכב","1) ההנחה היא שאין חולק בזה על שמואל כי לא נמצא כזה.<br /><br />2) לא ברור מי אמר, מספר חברים חידשו את הדבר במשותף.<br /><br />4) כשחושב פתאום על שאלה צריך לשאול. ודבר טוב הוא לדבוק בגדול הדור.<br /><br />6) כמדומה שאתה שואל את שאלת תוספות.","125","","4225","True","True","False","","203","95.86.73.110","0","23613","שבת|ג ע&quot;א",""),new Message("23630","23613","המממ","07/10/12 06:58","כא תשרי","תשע&quot;ג","06:58","Almuaddib","<b>1.</b><br />התשובה לשאלה זו מורכבת משני חלקים:<br /><b>1.1</b> שמואל אינו סתם עוד אמורא. שמואל אפילו שנה בריתות בשם עצמו, ובדומה ל&quot;רב תנא ופליג&quot; - כך גם מעמדו של שמואל אינו כשל עוד אמורא.<br /><br /><b>1.2</b> הנחת המוצא של המקשה היא כי אין מי שחולק על אמירתו זו של שמואל.<br /><br /><b><br />2.</b><br />משמעות &quot;נזרקה מפי חבורה&quot; הוא שבמהלך דיון בין קבוצת ת&quot;ח - נאמרה אמירה זו, והיא אינה מיוחסת לחכם מסויים להיאמר בשמו. הביטוי אינו ביטוי שלילי, והמשמעות המודרנית של הפועל מטעה אותך לייחס משמעות כזו גם ללשון הגמרא.<br /><br /><b>3.<br /></b>רבי, בחכמתו, הבין את העומד במחשבתו של רב, מה שגרם לו לשאול כפי ששאל, ולכן הרחיב את התשובה לכלול גם את החלק הזה בה.","107","","4225","True","True","False","","301","84.229.132.239","0","23613","שבת|ג ע&quot;א",""),new Message("23634","23613","כמה תשובות","07/10/12 09:04","כא תשרי","תשע&quot;ג","09:04","כדי","1. שמואל היה בתחילת תקפות האמוראים וקיבל גם מהתנאים, ולכן היה לו מעמד יתר. וכ&quot;כ בחידושי הרשב&quot;א בריש ב&quot;ב (ב:): ורב נחמן אמר שמואל דמקשו מיניה, שאני שמואל דקשיש וסמוך לתנאין ומקשו מיניה כדמקשו מחד מן תנאי. עכ&quot;ל. אכן מרש&quot;י כתובות (ג:) ד&quot;ה מאי, נראה שחולק על הרשב&quot;א בזה. וכן משמע בחידושי הרמב&quot;ן (ב&quot;ב מח. ד&quot;ה והא) ע&quot;ש היטב. ויש הרבה להאריך בזה, אך די בזה. <br />ומלבד זאת, נראה שהיו מימרות של אמוראים שהיו שגורות בפי הכל ומקובלות על כולם מדור דור, ולכן הקשו מהם כמו ממקור תנאי. כמו שמקשה הש&quot;ס בכל דוכתא &quot;והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה ר&quot;ש בפסיק רישיה ולא ימות&quot;, ומקשה כן על אמוראים, ולא אישתמיט בשום דוכתא לתרץ דפליג אותו אמורא אאביי ורבא.<br /><br />2. הנה רגמ&quot;ה בחולין (ל.) פירש: כלומר, אמרו בחבורה של רבנן. ע&quot;כ. ועיין מ&quot;ש <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?Id=17773'>בכאן</a> על לשון חבורה. ומילת &quot;נזרקה&quot; נראה שבאה לומר, שעיקר מטרת החבורה לא הייתה לנידון זה שע&quot;ז מונח הביטוי &quot;בחבורה נמנו וגמרו&quot;, אלא דנו בנידון אחר ובמהלך הדיון נפלטה מפיהם כדרך אגב הלכה זו. וכעין דאמרינן בברכות (מז.) &quot;שלא יזרוק ברכה מפיו&quot;, שמורה על דיבור ללא שימת לב, והכ&quot;נ דכוותה, הדברים נאמרו כביכול בהסח הדעת, היינו אגב אורחא.<br /><br />3. כך דרך התנאים והאמוראים בכ&quot;מ לשלול בדבריהם מלכתחילה כל קושיא או שאלה שיכולות לעלות על דבריהם.<br /><br />4. יתכן ששיעורו של רבי, שאמנם היה בנושא אחר, עורר לרב בצורה אסוציאטיבית את השאלה זאת, וחשש שמא תפרח מזיכרונו כיוון ששומה עליו להמשיך ולהתרכז בשיעורו של רבי.<br />ומה שלא שאל את ר' חייא, יתכן שהוא מפני שלעיתים היה עמו בסבר פנים חמורות, עי' בחולין (לב.) לא הוה בדיחנא ביה כו' וברש&quot;י שם.<br /><br />5. תוד&quot;ה מי.","249","","4225","True","True","False","","272","79.181.242.21","0","23613","שבת|ג ע&quot;א",""),new Message("23624","23623","אם יורשה לי להתעקש","07/10/12 03:07","כא תשרי","תשע&quot;ג","03:07","ינון","בס&quot;ד<br /><br />1) יכול רב מתנה לומר &quot;לא סבירא לי&quot;!<br /><br />2) רש&quot;י בפסחים סד. פירש &quot;הודו <b>כולם</b> בדבר זה&quot; ומשמע שאין זה משנה מי אמר (כמו שבמשנה מופיעים &quot;חכמים אומרים&quot; וברוב המקומות אין זה משנה מאן חכמים אלא שהלכה כמותם), שהרי זה דין לכ&quot;ע, לכן אני עדיין מחפש פשר לביטוי &quot;נזרקה&quot;<br /><br />4) מה הכוונה ש&quot;חושב פתאום על שאלה&quot;? אני מניח שלא היו לרב 'בעיות קשב וריכוז', כלומר אם זה היה קשור למהלך הלימוד - הגמרא היתה מביאה את זה. ממשמעות הגערה יש להבין שזו היתה שאלה באמת לא קשורה. עדיין, לשאול את התלמיד הבכיר זה ברוב המקרים כלשאול את הרב, וזה מונע את ביטול בית המדרש באשר הרב צריך להפסיק את הלימוד, להפנות ולהתרכז בשאלה הלא קשורה.<br /><br />6) אמת, ורציתי לשאול גם ע&quot;ג דברי התוס': גם אם לא התירו ועקב כך אין חיוב סקילה, וגם לפי ההו&quot;א בגמרא שמדובר בשוגג ונזכר שאין חיוב חטאת - מ&quot;מ חילול שבת חמור מדאורייתא יש כאן וכאן אם לא ירדה, ואם ירדה- יש כאן 2 פעולות אסורות מדרבנן. למה זה לא פשוט שירדה מעצמו גם אם לא התירו?<br /><br />3 ו-5 בעינן עומדות","301","","4225","True","True","False","","241","85.64.234.131","0","23613","שבת|ג ע&quot;א",""),new Message("23625","23624","כן","07/10/12 03:28","כא תשרי","תשע&quot;ג","03:28","דוד כוכב","1) אבל הוא לא אמר. הוא באמת אינו חולק על שמואל.<br /><br />2) גם לרש&quot;י, סבורני כנ&quot;ל.<br /><br />4) הוא לא חשב על כך באמצע הסוגיה שבמסכת אחרת. במשך היום סביר לחשוב על כל העולם. הם הכירו ברב שהוא צעיר הנועד לגדולות, והיתה לו דלת פתוחה לרבי. רב לא שאל את רבי &quot;באמצע הלימוד&quot;, אלא בזמן אחר. אלא שרבי לא אמור להתמצות עתה בכל דקדוקי מסכת אחרת. (ראה דומה לזה באביו של רבי במסכת הוריות דף יג ע&quot;ב).<br /><br />בשאלות אחרות לא ממש הבנתי מה השאלה/בעיה.","125","","4225","True","True","False","","146","95.86.73.110","0","23613","שבת|ג ע&quot;א",""),new Message("23649","23624","תשובה לשאלה 6","08/10/12 21:10","כב תשרי","תשע&quot;ג","21:10","מחכים","אם הבנתי נכון את שאלתך אתה רוצה שאדם שעשה עברה בשוגג/מזיד יעשה עוד עברה כדי לתקן את העברה הראשנה כיון שהעברה הראשונה יותר חמורה מהשניה.<br /><br />ובכן לא עושים 'מסחר' בעברות ומה שאסור אסור. נקודה.","337","","4224","True","True","False","","62","109.64.166.174","0","23613","שבת|ג ע&quot;א",""),new Message("23650","23624","תשובה על שאלה 4","08/10/12 21:24","כב תשרי","תשע&quot;ג","21:24","מחכים","נראה לי שהמעשה היה בסדר הזה:<br /><br />1. רב חשב על השאלה בזמנו הפנוי לא בזמן השיעור או כשישב מול רבי.<br /><br />2. כיון שהשאלה הציקה לו רצה לשאול אותה מישהו, (וכנראה גם זכר שיש לזה תשובה וזכר שיש איזו בריתא אבל לא זכר ברור ולכן חשב שזו שאלה פשטה מאוד ובמיוחד לרבי.)<br /><br />3. אבל חשב איך יעשה שהשאלה תפתר כמה שיותר מהר וגם עם תשובה הכי נכונה ואמיתית ותסיח כמה שפחות את הדעת המסוגייה שנלמדת.<br /><br />4. לכל זה מצא פתרון לשאול את רבי בעצמו ולא את ר' חייא , כיון שכמה שהרב יותר גדול יש סברא שמותר לשאול אותו אפי' שלא בסוגיא שהוא עוסק (עיין בשו&quot;ת חתם סופר חלק ז סימן ח שמלתא זוטרתא לגברא רבה לית לן בה ), וגם כך יקבל תשובה מהירה ואמיתית וישובו כולם לסוגייא העיקרית.<br /><br />5. השאלה נשאלה בתחילת השיעור ולא באמצע, כך שלא נגרם ביטול תורה או משהו כזה.","337","","4224","True","True","False","","60","109.64.166.174","0","23613","שבת|ג ע&quot;א",""),new Message("23651","23624","תשובה על שאלה 3","08/10/12 21:31","כב תשרי","תשע&quot;ג","21:31","מחכים","כיון שדבריו של רבי סותרים את המשנה , שהרי אם הטעינו חברו חייב מדוע במשנה כתוב שאם בעל הבית נותן לידו של העני והעני מוציא הוא פטור מה לי הטעין ידו ומה לי הטעין כתיפו? לכן רבי היה חייב לציין נקודה זו במפורש.<br /><br />וראה עוד שרש''י ותוס נחלקים איך לפרש את דברי הגמ' מדוע באמת ידו לא דומה לגופו ועיין במהרש''א ובקרני ראם והדברים לא פשוטים כלל.","337","","4224","True","True","False","","59","109.64.166.174","0","23613","שבת|ג ע&quot;א",""),new Message("23644","23634","ביאור המילא 'נזרקה'","07/10/12 14:43","כא תשרי","תשע&quot;ג","14:43","מחכים","אפשר לבאר זאת ע''פ שיטה ידועה של פסיכולוגים שאומרים לאדם מילה והוא צריך מיד בלא לחשוב להגיד מילה קשורה וכך בודקים איזו התניה יש לו לכל מושג, וכן פה כאשר העלו נושא של שניים שעשאוה מיד כולם פתחו וענו שפטורים ורק אחד שעשה חייב , ודבר זה מעיד שאצל כולם זה פשוט וברור ולא שייך כלל להסתפק בזה ולחשוב אולי מישהו חולק כי אם כן לא היו כולם אומרים אותו דבר ומיד ובבת אחת.","337","","4225","True","True","False","","103","109.64.166.174","0","23613","שבת|ג ע&quot;א",""),new Message("23670","23649","יש כאן דקות שאני מתקשה להבהיר אותה","09/10/12 10:17","כג תשרי","תשע&quot;ג","10:17","ינון","בס&quot;ד<br /><br />אם ננסה להבין את המבנה הנפשי של המדביק פת בתנור, נצטרך להסביר לעצמנו מה היה המניע שלו לעשות זאת, ומהו מצבו ברגע שלפני גמר אפיית הפת, כלומר רגע לפני שיתחייב.<br /><br />נדמיין את המציאות: הפת כבר הודבקה בתנור - ולא חשוב כרגע אם בשוגג או במזיד, בהתראה או ללא התראה - והיא עדיין לא אפויה כדי חיוב. כעת תופס המדביק את ראשו בשתי ידיו ואומר &quot;אוי, מה עשיתי!&quot; והוא רוצה להנצל מחילול שבת. הוא מייד ייקח סכין ויירדה את הפת כדי שלא תיעשה מלאכת האפייה בגינו.<br /><br />לענ&quot;ד זה דבר ברור שזה מה שהוא יבחר לעשות. כעת- הדיון בגמרא הוא האם תהיה זו פעולה מותרת או אסורה.<br /><br />תוך כדי שחשבתי אך לנסח את השאלה שלי, הבנתי שאני כבר לא שואל אלא אומר: הגמרא כנראה דנה ברעיון העקרוני: האם אדם הרוצה להציל עצמו מחילול שבת חמור שהחל בו באשמתו (באופן של פשיעה, כדברי התוס'), יוכל לעשות זאת בהיתר גמור או ייאלץ להחליף &quot;כוייה&quot; חמורה ב&quot;כוייה&quot; חמורה פחות.<br /><br />הדיון בגמרא מסתיים בצורה קצת מפותלת ולא ברורה. בעמוד הקודם הייתה כוונה להסיק שלא התירו ונדחתה. כאן השאלה מסתיימת בניסוחה הסופי ע&quot;י רב אשי ולא נענית, ואז &quot;רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא: הדביק וכו' התירו לו לרדות&quot; ויש מחלוקת בראשונים אם זוהי מסקנה הפושטת את השאלה להיתר (רש&quot;י, רי&quot;ף, רמב&quot;ם ,סמ&quot;ג, רמב&quot;ן במלחמות ה', והר&quot;ן- שהרחיק אף יותר ואמר שרדייה אפילו אינה שבות אלא עובדין דחול בעלמא) או שמא זהו הניסוח הנכון של השאלה, כדברי רב אשי, ואין כאן פשיטות לבעייה (ר&quot;ח, תוס', רא&quot;ש בהגה&quot;ה).<br /><br />ונראה לי שהקושי בלפשוט את הבעיה הוא בגלל הדיון העקרוני, שאם נפשוט דהתירו עלולים לבוא לזלזל הן במלאכות שבת והן באיסורי דרבנן, ואם נפשוט דלא התירו כלל- גם כאן עלולים לבוא לזלזל באיסורי דרבנן, שיאמרו: בגלל איסור דרבנן ייעשה באשמתי חילול שבת דאורייתא? אעבור על שבות ולא על דאורייתא! ומי שדברי חכמים כן חשובים לו ולא יעבור עליהם - בכל כה&quot;ג יימנע מלהציל עצמו מאיסור חמור ויעבור על חילול שבת דאורייתא (הגם שייתכן שלא יתחייב על כך, כדברי התוס', עדיין נעשתה כאן מלאכה דאורייתא בגלל שלא התירו לו לעשות שבות כדי להנצל).","301","","4223","True","True","False","","224","132.69.229.230","0","23613","שבת|ג ע&quot;א",""),new Message("23671","23670","לענ''ד אין זה פשוט כלל","09/10/12 10:27","כג תשרי","תשע&quot;ג","10:27","מחכים","ינון כתב:<br />&quot;הוא מייד ייקח סכין ויירדה את הפת כדי שלא תיעשה מלאכת האפייה בגינו.<br /><br />לענ&quot;ד זה דבר ברור שזה מה שהוא יבחר לעשות. כעת- הדיון בגמרא הוא האם תהיה זו פעולה מותרת או אסורה.&quot;<br /><br />מי שהוא עבד ה' באמת לא יעבור על איסור קל כדי להנצל מאיסור חמור, <br />דוגמא לזה מה שאמרו חז''ל שלא לתקוע בשופר בר''ה שחל בשבת אע''פ ששנה שלא תוקעים בה לא תהיה שנה טובה.<br />וכל עם ישראל שומעים לחז''ל הזה אף שיש בכך סכנה כביכול של שנה לא טובה, ולמה כי לא עושים חשבונות ומה שאסור אסור, אולם מבארים האחרונים שזה גופא שעם ישראל מוכן למסור עצמו על קיום מצווה דרבנן נותן להם זכות כזו גדולה כאילו באמת תקעו ותהיה להם שנה טובה אף שלא תקעו,<br /> וכן י''ל פה: אדם זה שיאמר יהיה מה שיהיה אני עברתי על דברי תורה שוב לא אעבור אפי' על דברי חכמים והופך להיות עבד נאמן בזה גופא יש לו זכות לכפר לו על מלאכת שבת שעשה!","337","","4223","True","True","False","","92","109.64.166.174","0","23613","שבת|ג ע&quot;א",""),new Message("23677","23671","א&quot;כ, מדוע לא זו המסקנה?","09/10/12 15:05","כג תשרי","תשע&quot;ג","15:05","ינון","בס&quot;ד<br /><br />כמו שהזכרתי, התוצאה של בעיית רב ביבי בר אביי היא אחת משתיים:<br />או שבעיין לא איפשיטא.<br />או שמסקנת הסוגיה שהתירו.<br /><br />כך או כך, לא פשוט מכאן כלל וכלל שלא להתיר! <br />מחכים כתב:<br />&quot;מי שהוא עבד ה' באמת לא יעבור על איסור קל כדי להנצל מאיסור חמור...וכן י''ל פה: אדם זה שיאמר יהיה מה שיהיה אני עברתי על דברי תורה שוב לא אעבור אפי' על דברי חכמים והופך להיות עבד נאמן בזה גופא יש לו זכות לכפר לו על מלאכת שבת שעשה!&quot;<br /><br />אם כך היו פני הדברים בכל מקרה, אם כל המציאות היתה כדבריו, הגמרא אמורה היתה לפשוט ולפסוק למסקנה שלא התירו.<br /><br />אך אין זה כך. אמנם התיאור של &quot;עבד ה' באמת&quot; הוא דבר נכון ואיני חולק על כך. אבל מי שהוא עבד ה' באמת ככל הנראה גם לעולם לא יזדקק לשאלת רב ביבי בר אביי. וגם אם כן יארע מקרה כזה, דרגת &quot;עבד ה' באמת&quot; אינה ברובא דעלמא. ודרכם של ב&quot;ה שפסיקת ההלכה מתחשבת בדרך העולם והלכה כב&quot;ה.","301","","4223","True","True","False","","194","132.69.229.230","0","23613","שבת|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);